רבים נבהלים כשהם נתקלים בזעמן המטבעות, נחש שכיח יחסית בישראל, שזכה בשמו באדיבות הכתמים המעטרים את גבו שמזכירים צורה של מטבע. המוניטין המאיים שלו רחוק מהמציאות, ונובע בעיקר מהדמיון במראהו לצפע המצוי. בפועל מדובר בנחש בלתי מזיק לאדם: זהו נחש לא ארסי שצד מגוון חולייתנים, פעיל בעיקר בשעות החשכה, ומצליח להסתגל למגוון רחב של סביבות מחיה.
אביעד בר, בעל תואר שני באקולוגיה של זוחלים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרצה בתחום הרפטולוגיה למגוון קהלים, מדריך "טיולי זוחלים" בישראל ובעולם, ואחד מכותבי מדריכי הזוחלים והדו-חיים של ישראל שראו אור בעברית ובאנגלית, מספר לנו על זעמן המטבעות.
איפה אפשר למצוא את זעמן המטבעות בארץ ובעולם, ומה הופך אותו לייחודי בהשוואה לנחשים אחרים?
"זעמן המטבעות הוא נחש שכיח, המאכלס בישראל את בתי הגידול הים-תיכוניים מקו באר שבע וצפונה עד למרומי החרמון והגבול עם לבנון. בשונה ממיני נחשים רבים, זעמן המטבעות פעיל גם בקרבת בני האדם, ולא אחת מוצאים אותו משחר לטרף בחצרות ובבתים – בעיקר ביישובים בעלי אופי כפרי. דגם הגוף של זעמן המטבעות, בעיקר בעת זחילה, מזכיר לחלק מהאנשים את מראהו של הצפע המצוי – דמיון שעולה לעיתים לנחש בחייו".
"זעמני מטבעות הם בין מיני הנחשים היחידים בישראל הפעילים גם בעונת החורף. רמת הפעילות אומנם נמוכה מאשר באביב, בקיץ ובסתיו, אך בהחלט ניתן להיתקל בזעמן מטבעות פעיל גם כשטמפרטורות הסביבה נמוכות ואינן מאפשרות לשאר מיני הנחשים לצאת לפעילות".
"זעמן המטבעות הוא נחש בעל יכולת טיפוס נפלאה, ולא אחת רואים אותו מטפס על חומות אבן או על צמחייה גבוהה. יכולות הטיפוס והגמישות שלו מאפשרות לו, בין היתר, לחדור לכלובי ציפורים או מכרסמים ולטרוף את חיות המחמד. לאחר בליעת הטרף, לרוב הנחש נשאר תקוע בכלוב, בדומה לשועל במשל 'השועל והכרם'".
מה התפקיד שלו במערכת האקולוגית?
"זעמן המטבעות, כמו רבים ממיני הזוחלים, מוגדר במערכת האקולוגית כ'טורף ביניים' (Meso-predator). מחד גיסא, הוא טורף מגוון מיני חולייתנים (בעלי חיים שניחנים בעמוד שדרה, מ"פ) קטנים, ומאידך גיסא הוא מהווה בעצמו מזון עבור טורפים גדולים ממנו – למשל עופות כמו חוויאי, לבן חזה ומיני בזים, או יונקים כמו נמייה וקיפוד מצוי. בקרבת מגורי האדם זעמני המטבעות נתפסים כמווסתים של אוכלוסיית המכרסמים, אם כי תצפיות מצביעות על כך שבנוסף למכרסמים הם ניזונים גם מלטאות כמו חרדון מצוי וזיקית, וכן מינים רבים של ציפורי שיר. בעונת הקינון הזעמן נוהג לחפש קינים ולטרוף את הגוזלים שנמצאים בהם".
מהם האיומים הגדולים על זעמן המטבעות כיום, ואיך הם משפיעים על אוכלוסייתו בארץ ובעולם?
"האיום הגדול ביותר על כל מיני הנחשים בישראל, ובכללם זעמן המטבעות, הוא הצמצום המשמעותי בשטחים הפתוחים. קצב גידול האוכלוסייה – ובהתאם קצב הפיתוח והכרסום בשטחים הפתוחים – מצמצם משמעותית את בתי הגידול המתאימים לזעמני המטבעות, ולכן אוכלוסייתם הולכת ומצטמצמת. לעת עתה, זעמן המטבעות אינו מוגדר כמין בסכנת הכחדה, אך הצטמצמות האוכלוסייה שלו בעולם – ובישראל בפרט – לאור אובדן השטחים הפתוחים, עלולה בעתיד להגדיר אותו כמין בסיכון".
איך משבר האקלים עלול להשפיע עליו?
"זעמן המטבעות הוא נחש ים-תיכוני, המאכלס מגוון רחב של בתי גידול בעלי אופי קרקע ואקלים מגוונים. המנעד הגדול של תנאי האקלים ובתי הגידול המתאימים למחייתו מורידים במעט את רמת האיום של ההתחממות הגלובלית, לפחות בטווח המיידי. כמובן ששינוי קיצוני של תנאי בית הגידול בעקבות שינויי אקלים קיצוניים ישפיעו גם עליו, אך ככל הנראה הוא לא יהיה בין המינים הראשונים שייפגעו".
עם אילו אתגרים מתמודדים כשחוקרים את זעמן המטבעות ונחשים אחרים?
"אחד האתגרים הגדולים באיסוף נתונים על נחשים בבית הגידול הטבעי שלהם הוא הקושי באיתור הפרטים ובמעקב אחריהם. רמות הפעילות של מיני הנחשים משתנות מאוד בין עונות השנה, וגם בחלונות זמן שבהם מין מסוים פעיל, השונות בפעילות מיום ליום מאתגרת למדי. גם יציאה לשדה בזמן 'אידיאלי' לפעילותו של מין מסוים לא מבטיחה שהמין אכן יימצא, ובטח שלא במספרים שמאפשרים איסוף נתונים בהיקף מספק לניתוח ולבחינה של שאלות מחקר".
"בסופו של דבר, נחשים הם בעל חיים לא נפוץ במיוחד, והתצפיות בהם הן בעיקר נקודתיות. בשנים האחרונות, העולם הדיגיטלי – המאופיין בדיווחים רבים של חובבים בקבוצות פייסבוק או באינסטגרם – פתח צוהר לאיסוף נתונים באמצעות 'חוכמת ההמונים'. מערכות שהותאמו לאיסוף דיווחים מהקהל הרחב מאפשרות לנו לקבל מידע רב על תפוצה ועל פעילויות כמו תזונה ורבייה, מידע שעד לא מזמן היה מוגבל לאור מיעוט התצפיות – ודאי כשמדובר במיני נחשים נדירים".
מהם מאמצי השימור שנעשים כדי להגן על זעמן המטבעות? מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות?
"נכון להיום לא קיימות פעולות שימור ייעודיות עבור זעמן המטבעות. חוסר בהיכרות ובידע עם תחום הזוחלים – והנחשים בפרט – יוצר פחד לא מוצדק מנחשים בקרב אנשים רבים".
"פעולות חינוך המועברות במגוון מסגרות שופכות אור על הקבוצה הטקסונומית המרתקת הזאת, ובשנים האחרונות ניתן לראות מגמה בציבור של הכרה בזכות קיומם של היצורים המופלאים האלו, שחיים ביננו ומספקים לנו שירותי הדברה וסניטציה חשובים מאוד".
"מעבר לפעולות החינוך וחשיפת האוכלוסייה לזוחלים, חשוב לציין כי כל מיני הזוחלים בישראל – ובכללם הנחשים – מוגנים על פי החוק, ופגיעה בהם היא עבירה פלילית. רשות הטבע והגנים עומלת על הכשרת מספר רב של לוכדי נחשים, המסייעים הן בחינוך והן בהרחקת נחשים הנמצאים מעת לעת בחצרות ובבתים. רשימת הלוכדים המורשים נמצאת באתר רשות הטבע והגנים, והם זמינים לרוב 24/7".
"למרות העובדה שהוא נחש שאינו ארסי, והוא חסר את מגנוני הזרקת ארס הקיימים בנחשים ארסיים או תת-ארסיים, במקרים בודדים של נשיכות על ידי זעמן מטבעות דווחו תסמינים מקומיים משמעותיים שכללו נפיחות, אודם וכאב מקומי. לכן, על אף העובדה שמדובר בנחש לא ארסי, ההמלצה הקבועה היא להימנע ממגע מיותר עם הנחש, ובמידת הצורך להסתייע בלוכד נחשים מורשה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה




