תעודות היסטוריות רבות הצטברו במהלך 3,000 השנים האחרונות על רעידות אדמה בלבנט ועל נזקים ונפגעים בנפש שנגרמו בגינן. פרופ' מוטי זוהר, מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, ועמיתיו ד"ר עמוס סלמון מהמכון הגאולוגי לישראל ופרופ' ריכב (בוני) רובין מהאוניברסיטה העברית, ערכו סקירה ביקורתית וניתוח מעמיק של המידע ההיסטורי הקיים לגבי רעידות האדמה החזקות שפגעו בארץ ישראל וסביבתה הקרובה.
7 צפייה בגלריה
מבנה בעיר העתיקה בית שאן (סקיתופוליס), שנהרס ברעידת האדמה באמצע המאה ה-8 לספירה. נראה שהעמודים תמכו במבנים שעמדו בצידי הרחוב והתמוטטו אל הרחוב, זה כלפי זה
(צילום: Shimon Bar/Shutterstock)
7 צפייה בגלריה
מצודת צ'ולייבי בטבריה, שניזוקה ברעידת האדמה הקשה שהתרחשה בינואר 1837. רעידת האדמה פגעה גם בצפת וגרמה לנזק רב ולאלפי נפגעים
(צילום: מוטי זוהר)
החוקרים החלו לבחון את הנתונים החל מהאלף הראשון לפני הספירה והגיעו עד לרעש האדמה שאירע ביולי 1927 ולרעידות שנקלטו בסיסמוגרפים במאה ה-20. על מנת לנתח סטטיסטית את האירועים ולהעריך ממוצעי חזרה, התמקדו החוקרים ב-1,000 השנים האחרונות בהן המידע היה זמין, אמין ושלם יותר מהתקופות שקדמו לכך.
החוקרים המחישו שרעידת אדמה שגורמת לנזק כלשהו בישראל ובסביבתה (אפילו קל), התרחשה בממוצע אחת לכ-45 שנים. לעומת זאת, רעידה הגורמת לנזק רב ולנפגעים התרחשה כל 55 שנים לערך, ואילו רעידה שגרמה לנזק חמור במיוחד אירעה אחת לכ-170 שנים.
עם זאת, הופעתן של הרעידות הללו התרחשה במחזוריות שאינה מסודרת בזמן, ולכן לא ניתן לחזות מתי תתרחש הרעידה הבאה. "הממצאים הללו מצמצמים בחצי את ההערכה המקובלת כיום בציבור כי רעידה חזקה מתרחשת אחת ל-100 שנים", מסביר פרופ' זוהר. "המשמעות היא שהסיכון הסיסמי בישראל מוחשי וממשי. על כן, קיימת חשיבות גדולה להיערכות ברמה האישית והלאומית, לחיזוק מבנים ישנים ולהטמעת הנחיות החירום להתנהגות בעת התרחשות רעידת אדמה".
7 צפייה בגלריה
חורבות כנסיות מהתקופה הביזנטית של העיר הרומית העתיקה סוסיתא (היפוס), שנהרסו ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה
(צילום: ai-ivanov/Shutterstock)
7 צפייה בגלריה
אדם בוחן את האדמה שנבקעה בים המלח כתוצאה מרעידת האדמה בשנת 1927
(צילום: ארכיון אמריקן קולוני ומיי הריטג)
במהלך המחקר זיהו החוקרים דפוסי נזק חוזרים ונשנים ביישובים רבים בארץ ישראל וסביבתה לאורך 2,000 השנים האחרונות, בעיקר לאורך העתק ים המלח ("השבר הסורי אפריקאי"), שהוא האזור הסיסמי הפעיל ביותר באזורנו. בין הערים שנפגעו פעמים רבות בולטות ירושלים, טבריה, צפת, עכו, שכם, רמלה, יריחו, בית שאן ואף צור שבלבנון. ירושלים, למשל, מוזכרת במקורות ההיסטוריים כעיר שנפגעה שוב ושוב ברעידות אדמה, כבר למן העת העתיקה (למשל בשנים 363, 749, 1033 ו-1927). גם טבריה וצפת ספגו נזקים כבדים במספר רעידות חזקות שאף גרמו לנפגעים בנפש. אחת כזו אירעה בינואר 1837, הרסה חלקים נרחבים משתי הערים הללו וגרמה להרוגים רבים. "חשוב להדגיש כי אותן ערים שנפגעו בעבר (וכיום מאוכלסות וצפופות יותר) צפויות להיפגע שוב גם בעתיד", קובע פרופ' זוהר.
המחקר מחזק את ההבנה שהמקור המרכזי לרעידות האדמה באזורינו הוא העתק ים המלח, המשתרע ממפרץ אילת ועד דרום טורקיה ולאורכו מתגוררים מיליוני בני אדם. פרופ' זוהר ועמיתיו מבהירים כי המשמעות הציבורית ברורה: ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה טקטונית ולכן רעידות אדמה חזקות אינן תרחיש נדיר. על כן, השאלה הנכונה אינה "האם תתרחש רעידה?" (שכן היא תתרחש בוודאות), אלא "מתי היא צפויה להתרחש?".
7 צפייה בגלריה
נזק בבית שאן (סקיתופוליס) בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה באמצע המאה ה-8 לספירה. בעקבות הרעידה נחרב היישוב וננטש על ידי תושביו
(צילום: מוטי זוהר)
7 צפייה בגלריה
מבנה שניזוק בירושלים כחלק מרעידת האדמה שאירעה בישראל בשנת 1927
(צילום: באדיבות דב פרידמן)
ממצא חשוב נוסף שעולה מן המחקר נוגע לעובדה שחלק מהידע שעליו הסתמכו חוקרי רעידות אדמה במשך עשרות שנים היה שגוי או לא מבוסס. עשרות רעידות אדמה שיוחסו בעבר ככאלו שפגעו בישראל כלל לא התרחשו, או שהתרחשו מחוץ לארץ ישראל אך לא גרמו לנזק כלשהו בארץ ישראל וסביבתה. החוקרים גילו טעויות שנוצרו בספרות המדעית לאורך שנות המחקר הרבות וכוללות בין השאר בלבול בין מקורות, פרשנויות שגויות ואף כפילויות במידע. כך למשל, רעידת אדמה שיוחסה לשנת 92 לפני הספירה הופיעה פעמים רבות בקטלוגים מדעיים במשך שנים ארוכות, אך בבדיקה מחודשת שערך לאחרונה ד"ר יעקב קרץ, מהמכון הגאולוגי, התברר שאינה נסמכת למעשה על מקור היסטורי אמין.
אחת המסקנות החשובות שעולות מגילוי זה היא שהתקן הישראלי הנוכחי (תקן ישראלי 413) לבנייה עמידה לרעידות אדמה התבסס על רשימת רעידות אדמה היסטוריות הכוללת שגיאות ודיווחים לא מדויקים. חשוב לציין שבימים אלה נערך בהובלתו של המכון הגאולוגי עדכון משמעותי לתקן זה. החוקרים יצרו כעת רשימה חדשה מבוקרת של רעידות האדמה שפגעו בארץ ישראל וסביבתה. בכך הם מספקים בידי מקבלי ההחלטות בסיס מדעי אמין ומדויק יותר להערכת הסיכון הסיסמי בישראל. "קטלוג עדכני של רעידות האדמה ההיסטוריות בישראל הינו כלי חיוני בידי רשויות החירום במדינת ישראל, שבאמצעותו תבוצע הערכה טובה יותר של הסיכון הלאומי והכנה ראויה יותר לרעידת האדמה הבאה, מה שלבטח יצמצם נזק צפוי ואבדות בנפש", מסכם פרופ' זוהר.
