גם לאחר בלימת המתקפה הרצחנית על העוטף, האדמה במקום עודנה רעילה. שאריות התחמושת והדלקים שנשרפו והנזק הרב שנגרם עד כה ושעדיין נגרם מפגיעות הרקטות הותירו מזהמים רבים בקרקע, באוויר ובמים. ללא טיפול מתאים, הם עלולים לפגוע משמעותית בבריאותם של תושבי המקום ביום שבו יוכלו לשוב סופסוף לבתיהם. מומחים קוראים למי שמסתובבים כיום בשטחי העוטף לנקוט באמצעי זהירות - ומבהירים שכדי לאפשר מגורים במקום בעתיד הקרוב, יש צורך להתחיל כבר היום את מאמצי טיהור האזור.
"בעוטף נורו אלפי קליעים, היה שימוש מסיבי ברימונים, כולל רימוני רסס, ושוגרו פצמ"רים ורקטות רבים", אומרת ד"ר יעל מייסון, לשעבר ראש אגף שפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה וכיום יועצת סביבתית לארגונים בינלאומיים בנושא קרקעות מזוהמות ושפכים. "כל אלה מכילים כמות גדולה של חומרי נפץ - שהם חומרים מזהמים. הם מכילים מתכות כבדות - בראשן עופרת וכן טונגסטן ונחושת, וגם חומרים אורגניים בעייתיים".
לדברי מייסון, ההשפעה המזהמת והמסוכנת המרכזית היא זו של השרפות הרבות שמחבלי חמאס הציתו בעוטף במהלך המתקפה, שגבו את חייהם של רבים וגרמו להרס נרחב. "המחבלים השתמשו בדלקים, וטמפרטורות השרפות היו גבוהות מאוד", היא אומרת. "דלק הוא מזהם קרקע, הוא מכיל חומרים כמו בנזן, טולואן ואתיל-בנזן שהם מסרטנים ודאיים - ונעשה בהם שימוש בכמות גדולה מאוד במתקפה".
מעבר לדלק עצמו, גם החפצים והחומרים שעלו באש באירוע הקשה הם כאלה שעלולים להותיר אחריהם זיהום, שבו יש לטפל לצורך החזרה העתידית לשטח. "ריהוט שבוער משחרר חומרים מזהמים רבים, וגם חומרי פלסטיק רבים שהיו בתוך בתים, מפעלים ובתי עסק נשרפו", אומרת מייסון. לדבריה, יש לבדוק גם מוקדים ביישובים שבהם היו חומרים שבערתם מזהמת, כמו בתי עסק שעושים שימוש במתכות או מתקנים חקלאיים שבהם מצויים חומרי הדברה.
בנוסף, ב-7 באוקטובר נשרפו גם מאות אם לא אלפי מכוניות, הן ביישובים והן באזור מסיבת הנובה העקובה מדם. "במכוניות יש רכיבים שכוללים חומרים מסוכנים: דלקים ושמנים, מתכות כבדות כמו עופרת, ובממיר הקטליטי שבאגזוז יש פלדיום – מתכת שיש בה גם מרכיב רדיואקטיבי שמתפורר לקרקע אם הוא נשרף", אומר שי פאר, מנכ"ל חברת איי.אי.די הנדסה ואקולוגיה בע"מ, שעוסקת בשיקום נזקים סביבתיים. "מה שלא נשרף מכל החומרים הללו נשפך לקרקע, וגם מה שנשרף דלף לקרקע. היות שהיו שם מכוניות כה רבות שנפגעו, על פני שטחים גדולים – הקרקעות מזוהמות". לדבריו, מעבר לנזק לקרקע עצמה, הזיהום עלול להגיע אל מי השתייה שלנו. "אנחנו נמצאים לפני עונת גשמים – גשם יירד, החומרים האלה יחלחלו דרך האדמה אל עומק הקרקע ועלולים לזהם את מי התהום".
יש אסבסט באוויר
סיכון מרכזי שמוזכר לא פעם בהקשר פגיעות הרקטות התכופות הוא אסבסט: מדובר בקבוצה של 6 מינרלים שהמבנה שלהם הוא של סיבים מיקרוסקופיים דקים, שמשמשים מזה יותר מ-100 שנה במגוון רחב מאוד של חומרי בנייה עקב העמידות הגבוהה שלהם לתנאי קיצון ואורך חייהם. לא לשווא קיבל האסבסט שם רע: חשיפה אליו נקשרה באופן ברור להופעת סרטן מסוג מזותליומה וכן לסרטן הריאות, הגרון והשחלה. כיום, החוק בישראל אוסר שימוש חדש באסבסט. יש לציין שכשאסבסט שלם במבנה הוא לא מסוכן – אלא רק כשהוא מתפורר.
"ירי הרקטות פגע במבנים רבים שיש בהם אסבסט", אומר פאר. "עקב כך, אנשים בסביבת המבנה עלולים לנשום אבק עם מרכיבים של אסבסט". לדבריו, מבני אסבסט נפגעו באזור העוטף - אבל גם בצפון, שם קיימים מבנים עם גגות אסבסט ולולי אסבסט. "כל פגיעה כזאת בגג אסבסט גורמת לו לזעזוע, להתפוררות של החומר ולפיזור של אבק מזיק על כל המבנה ולפעמים גם על סביבתו. מספיק שרקטה תעוף ליד המבנה ויהיה בו רעד כדי שסיבי אסבסט ישתחררו לאוויר". פאר מסביר שאנשים לא מודעים לסכנה – ונושמים את האבק המסוכן.
כשאנחנו רואים נזק לגג או מבנה אסבסט – חשוב לטפל בו. לשם כך, מומלץ לדווח למוקד הסביבה של המשרד להגנת הסביבה, בטלפון 6911* - אנשי המשרד מחויבים לבוא, לבדוק ולטפל בנושא. "אסבסט הוא החומר המסוכן שהפיקוח עליו והמודעות אליו הם הגבוהים ביותר בישראל", אומר פאר.
חולדות, פליטות וכימיקלים מסוכנים
נזק אפשרי אחר של הלחימה הוא פגיעת רקטות בתשתיות ביוב, שעלולה להוביל לדליפת שפכים. "פגיעה כזו יוצרת זיהום בקרקע ועלולה לגרום להתפרצות חיידקים, שתוביל לתחלואה ", אומר פאר. "במערכות הביוב התת-קרקעיות מסתובבות גם חולדות, שעלולות לעלות על פני הקרקע ולהתרבות - והן מפיצות מחלות ונושכות; מדובר במפגע סביבתי שקשה מאוד להיפטר ממנו". לדבריו, הטיפול בבעיה כולל תיקון מהיר ככל האפשר של הפגמים בצנרת וביצוע פעולות הדברה ממוקדות.
מעבר לכך, גם מפעלים נפגעו במתקפה על ישראל, הן משרֵפות שהובערו בהם והן מפגיעות רקטות. "כך למשל, נגרמה פגיעה למפעל הצבע נירלט שנמצא בניר עוז שבעוטף", אומר פאר. לדבריו, במפעלים כמו זה מאוחסנים באופן קבוע הכימיקלים והחומרים המסוכנים שמהם מיוצר הצבע. "כשחומרים כאלה נשפכים לאדמה נוצר זיהום קרקע, עלול להווצר זיהום של מי התהום שאנחנו שותים ואולי אף זיהום אוויר שפוגע באנשים הרבים שכן נמצאים כיום באזור העוטף, כמו חיילים וחיילות - שבכלל לא מודעים לכך. הם נושמים את החומרים או נחשפים אליהם במגע עורי".
נזק פוטנציאלי נוסף שנקשר למפעלים, ושרלוונטי גם לאלה שלא ממוקמים באזורים שנפגעו, הוא שחרור של חומרים מסוכנים מאוד לבריאות מארובותיהם. "בדרך כלל, מפעלים מחויבים מול המשרד להגנת הסביבה לדווח על פליטות מזהמות ולנטר אותן – אבל עכשיו, בזמן מלחמה, יכול להיות שהאנשים שמתעסקים בנושא במפעל גויסו למילואים, למשל", אומר פאר. לדבריו, שחרור חומרים כאלה יוצרת זיהום אוויר מסוכן, שהחשיפה אליו עלולה לגרום לנו למחלות ריאה, לסרטן, לנזקים לכלי הדם ולפגיעות מוחיות.
לדברי פאר, חשוב שהמפעלים יהיו מודעים לבעיה, וישמרו על חוקי הסביבה גם בשעת מלחמה – כדי למנוע פגיעה משמעותית בבריאותנו. "באותה נשימה, חשוב גם שהמשרד להגנת הסביבה ישתדל לאכוף את החוקים הסביבתיים, עד כמה שזה לא נעים בזמנים כאלה", הוא אומר.
יש מה לעשות
החדשות הטובות (אם אפשר להשתמש בביטוי כזה בימים כאלה) הן שאת כל הנזקים שהוזכרו עד כה - אפשר לשקם. עם זאת, מדובר בתהליך ארוך ומורכב. "בשלב הראשון, המשרד להגנת הסביבה צריך לפרסם מכרז ליועצי קרקע ולהתקשר עם מעבדות מוסמכות - ואם צריך, להביא גם יועצים מחו"ל", מסבירה מייסון. "קודם כל צריך לעשות סקר מקדים שבודק את השטח, ולשים את הממצאים על מפה". בשלב הבא, לדבריה, יש לטפל במפגעים הברורים שאפשר לנקות באופן מיידי. "אם רואים ליד בתים או מוצבים שלוליות דלק, למשל, או ג'ריקנים זרוקים – על מבצעי השיקום לפנות אותם מיד לאתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב או לאתרי הטמנת פסולת".
המשך תהליך השיקום כולל בדיקה מעמיקה יותר של הזיהומים שבשטח. "יש לבצע סקר קרקע, סקר גז קרקע וקידוחים למי התהום", אומרת מייסון. לדבריה, אפשר להסתמך לשם כך בין השאר על קידוחי ניטור שרשות המים מבצעת באופן קבוע לבדיקת איכות המים. "את הממצאים צריך לשלוח למעבדה, לבדיקת נוכחותם של חומרים שונים, כמו חומרי הדברה ביתיים וחקלאיים, פלסטיק ופתלטים, אסבסט ומתכות כבדות". לדבריה, יש לתחם את הזיהום במרחב ולדעת לאיזה עומק הוא מגיע. "את כל הדברים האלה צריך לבדוק בצורה מקצועית ושיטתית".
השלב הבא הוא השיקום עצמו - וכשמדובר בקרקע מזוהמת, במקרים רבים יש לחפור ולפנות אותה. בסוף השיקום, יש לדגום את השטח ולוודא שלא נשאר בו שום זיהום.
מייסון מדגישה שהתהליך צריך להתבצע בשטח נרחב - הן באזורי המגורים, הן בשטחים ציבוריים והן בבסיסים צבאיים, ולא רק בעוטף – אלא במידה מסוימת גם באזורים אחרים שהושפעו משמעותית מהמלחמה, כמו אשקלון.
"כל התהליך הזה יכול לקחת חודשים רבים", אומרת מייסון. כזכור, השר בני גנץ ציין לאחרונה שעל תושבי העוטף להיערך לגור במיקומים חלופיים למשך שנה לפחות. "אפשר לגשת כבר למלאכת ההתארגנות", מייסון מבהירה.
לשמור על תושבי העוטף
"אני מציע לכל אדם שמסתובב עכשיו באזור העוטף לכל הפחות ללכת עם נשמית (מסכת פנים מסננת, ר"ו), כמו בקורונה, ואם צריך לגעת במשהו – להשתמש בכפפות ולזרוק אותן אחר כך לפח", אומר פאר. "אף פעם אי אפשר לדעת באיזה זיהום אנחנו נוגעים – רוב הזיהומים הם מיקרוסקופיים והעין האנושית לא מסוגלת לראות אותם. רק בשביל לסבר את האוזן - סיב אסבסט קטן פי 10 משערה אנושית".
פאר מבהיר שחובה לטפל במפגעים הבריאותיים-סביבתיים לפני צעדי השיקום האחרים שיש לבצע בעוטף – ובוודאי ובוודאי לפני שאוכלוסייה אזרחית תשוב לאזור. "להחזיר אוכלוסייה למקום חולה ייצר תחלואה גבוהה לאורך שנים, שעלולה להגיע אפילו למצב של מומים אצל ילדים שיוולדו אחר כך", הוא אומר. "המודעות היא המפתח".
"התושבים בעוטף סבלו מספיק – הם לא צריכים לסבול גם מנזקים בריאותיים", מסכמת מייסון.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה פועל באופן שוטף למיפוי מפגעים מהלחימה ועובד בתיאום עם כלל הגורמים, בהם: הרשויות המקומיות, היחידות הסביבתיות, אשכול רשויות נגב מערבי, פיקוד העורף, פיקוד דרום ומשרדי הממשלה השונים. במפגעים בעלי רמת מסוכנות גבוהה (כגון חומרים מסוכנים, אסבסט או פגרים) המשרד נותן הנחיות לגבי אופן הטיפול במפגע ומוודא כי הטיפול במפגע יבוצע באופן מיידי. כך פנה המשרד למספר רב של מפעלים ודרש את פינוי הפסולות המאוחסנות במפעל כדי להותיר מקום לאחסון פסולת במקרה של פגיעה. אגף שפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה נמצא בקשר ישיר עם חברות ראשיות המחזיקות דלקים (כולל קצא"א, תש"א, מערכת הביטחון, פי גלילות, חברת חשמל ועוד).
"המשרד מתקצב את הרשויות המקומיות באמצעות אשכולות הרשויות לצורך הצבת כלי אצירה נוספים למניעת השלכות פסולות (במקום כאלו שנפגעו או נלקחו לריכוזי צבא), ביצוע פינוי שוטף של פסולת עודפת, טיפול במפגעי פסולת ומניעת מפגעי פסולת. במקביל, המשרד פעיל במינהלת תקומה ובמסגרת זו פועל בין היתר לקדם מיפוי והסדרה של כלל המפגעים הסביבתיים לאחר תום הלחימה. באשר לאכיפה, המשרד פועל לאכיפת מפגעים סביבתיים בהתאם לאמות מידה ולקריטריונים ביחס לחומרת העבירות, כל זאת בכפוף לשיקול דעת ולנסיבות ייחודיות לעת הזו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
