איך נראו כלי השיט שבהם הפליגו תושבי חוף הכרמל לפני כ-8,000 שנים? כדי לענות על השאלה הזו, חוקרים מאוניברסיטת חיפה בנו סירת קנים באורך ארבעה מטרים, המבוססת על הטכנולוגיה והחומרים שהיו זמינים לאדם הניאוליתי. הסירה הושטה לאחרונה בחוף נווה ים – ממש מול שרידיו של יישוב מאותה תקופה, השקוע כיום מתחת לפני הים.
ב-40 השנים האחרונות התגלו לאורך חוף הכרמל – מחיפה ועד מעגן מיכאל – עשרות אתרי יישוב מהתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה), שתוארכו בין 10,000 ל-7,000 שנים לפני זמננו. האתרים, שנתגלו ונחקרו על ידי פרופ' אהוד גלילי מאוניברסיטת חיפה, נמצאים כיום בעומק של 12-2 מטרים מתחת לפני הים, לאחר שהוצפו בעקבות עליית מפלס הים מאז סוף עידן הקרח האחרון.
שי ניב חותר בסירת הקנים שנבנתה כחלק ממחקרו הניסויי
(צילום: אמיר יורמן)
כיום, מוביל פרופ' דוד פריזם מבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה מחקר בינלאומי, במימון האיחוד האירופי, שמטרתו לבחון את הסתגלות תושבי חוף הכרמל הקדומים לסביבה החופית ולשינוי האקלים. "באתרים נמצאו קרסי דיג, משקולות לרשתות דיג ועצמות דגים", אומר פרופ' פריזם. "על כן, אנחנו יודעים שאנשי התקופה הניאוליתית במזרח הים התיכון שטו בים העמוק וידעו לנצל משאבים ימיים. חלקם הגיעו עד לקפריסין ויישבו את האי עם צמחים ובעלי חיים שהביאו מהיבשת. עם זאת, עד היום לא התגלו שרידי כלי שיט מהתקופה הזו בכל אזור מזרח הים התיכון".
כדי לנסות להבין כיצד הפליגו תושבי חוף הכרמל הקדומים, ערך שי ניב, סטודנט לתואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות של אוניברסיטת חיפה, מחקר ניסויי שבמרכזו בניית כלי שיט בטכנולוגיות ובחומרי גלם שעמדו לרשות האדם הניאוליתי.
שי ניב חותר בסירת הקנים שנבנתה כחלק ממחקרו הניסויי
(צילום: אמיר יורמן)
במסגרת המחקר בחן ניב עדויות לכלי שיט קדומים מהעולם הישן החל מתיאורים בסיפורת, דרך תבליטים וציורים ועד מודלים מחימר שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות. בעזרת שיחזור הנוף הקדום של חוף הכרמל והמשאבים הטבעיים שהיו זמינים לתושביו, כמו גם הטכנולוגיה שהייתה לרשותם בתקופה הניאוליתית, בוצעה השוואה לעדויות היסטוריות ואתנוגרפיות של חברות מסורתיות שחיו בסביבות דומות של ביצות, נחלים וחופי ים. מהמחקר עולה כי סירת הקנים הייתה האפשרות הסבירה ביותר לכלי השיט ששימש את תושבי האזור.
בשלב הראשון, נבנה דגם מוקטן של הסירה במסגרת סדנה לבניית דגמי כלי שיט, בהנחיית פרופ' דבי צויקל, ראשת המחלקה לציוויליזציות ימיות וחוקרת ספינות טבועות וטכנולוגיית שיט קדומה. "בטרם השקעת המשאבים הנדרשים לבניית כלי שיט בגודל מלא, היה לנו חשוב לבנות תחילה דגם מוקטן בעזרת הסטודנטים, וזאת כדי לבחון את יכולת הציפה והשיט של הסירה", מסבירה פרופ' צויקל. "הדבר היה חשוב במיוחד לאור חוסר הוודאות באשר לקיומה של טכנולוגיית שיט באמצעות מפרשים בתקופה זו. לאחר שהדגם המוקטן הוכיח את היתכנות הרעיון, עברנו לבניית סירת קנים באורך 4 מטרים".
שי ניב עולה על סירת הקנים בחוף נווה ים
(צילום: אמיר יורמן)
סירת הקנים שמדמה כיצד נראו כלי השיט הראשונים של תושבי חופי ארץ ישראל לפני כ־8,000 שנים
(צילום: אמיר יורמן)
צילום תת-ימי במהלך השיט בסירת הקנים שנבנתה
(צילום: אמיר יורמן)
לשם כך, נקצרו ונאספו כ־1,600 קנים, שיובשו ועברו תהליך של ניקוי. לאחר מכן, חוברו הקנים לאגדים שנקשרו בשתי וערב ונמתחו באלכסון, על מנת ליצור מבנה יציב בעל יכולת ציפה וכושר שיט. בשלב הסופי הושטה לאחרונה הסירה בחוף נווה ים, והניסוי הוכתר בהצלחה. "זה כמו להגשים חלום: להתחיל מרעיון תיאורטי ולסיים עם סירה בגודל מלא, מוחשית ואמיתית", אומר ניב, הסטודנט שעמל על בניית הסירה, ששמרה על יציבות והצליחה לשאת אותו ואת הציוד שנשא, תוך שהיא מדגימה עדות מוחשית לתפקוד ככלי שיט ימי.
שי ניב, סטודנט לתואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות שבאוניברסיטת חיפהצילום: אמיר יורמןבאופן סמלי, הסירה הושטה בדיוק מול שרידיו של יישוב ניאוליתי השקוע כיום מתחת לפני הים בחוף נווה ים. כך, במקום שבו חיו בני אדם לפני כ־8,000 שנים, הפך השחזור הארכאולוגי ממודל תיאורטי לניסוי ימי ממשי. "הצלחת הניסוי אינה מוכיחה שכך בדיוק נראו כלי השיט של התקופה הניאוליתית, אך היא מראה שסירת קנים מהווה ניצול מיטבי של המשאבים הטבעיים באזור החוף", מסכם פרופ' פריזם. "בכך מוסיף המחקר נדבך חדש להבנת האופן שבו יכלו תושבי חוף הכרמל לחיות באזור ולהתאים עצמם לתנאי הסביבה החופית לפני אלפי שנים".
