הקואלה (Phascolarctos cinereus), חיית הכיס האוסטרלית האייקונית, חוותה ירידה חדה באוכלוסייתה לפני כ-100 אלף שנים, עוד בטרם התרחשה ההתיישבות האנושית. ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Molecular Biology and Evolution, הופכים את הקערה על פיה מכל מה שהיה ידוע על בסיס מחקרי עבר, לפיהם הצניחה באוכלוסיות הקואלות חלה רק לאחר הגעת בני האדם, לפני 65 אלף שנים.
כל הקואלות של ימינו הן צאצאיות של אב קדמון ששרד תנודות אקלים משמעותיות, כולל תקופות קרחוניות קיצוניות. עם זאת, אוכלוסיות קואלות מודרניות מתמודדות כעת עם שילוב חדש של איומים, כולל ציד, פינוי אדמות, שריפות ומחלות. "המחקר משכתב את ציר הזמן של ההיסטוריה הגנטית של הקואלה באוסטרליה", אמר הדוקטורנט טובי קובאץ', מהמעבדה לאקולוגיה מולקולרית, אבולוציה ופילוגנומיקה של אוניברסיטת סידני, שעמד בראש צוות המחקר. "על ידי חישוב קצב השינוי הגנטי של אוכלוסיות קואלות מודרניות, אנו יכולים להעריך ולבנות את ציר הזמן הגנטי אחורה בזמן, עד לפני 100 אלף שנים, ולקבל בכך הצצה לגיוון הגנטי ולגודל אוכלוסיות הקואלות הקדומות".
קובאץ' אמר כי מאובני קואלות הם נדירים ביותר, מה שמקשה לקבוע במדויק כמה גדולה הייתה אוכלוסיית הקואלות לפני 100 אלף שנים. במקום זאת, גנומים מספקים רמזים חשובים לגבי ההיסטוריה האבולוציונית שלהן, שכן הגנום משמש כתיעוד היסטורי. הוא משמר מידע גנטי מאוכלוסיות אבות קדומות שניתן להשתמש בו כדי לקבוע את גודל האוכלוסייה שלהן. "ניתוחים גנומיים מראים שקואלות חוו ירידה משמעותית באוכלוסיות בעבר עקב שינויי אקלים ואובדן בתי גידול. כאשר תנאי הסביבה השתפרו, אוכלוסיותיהן התאוששו והתרחבו ברחבי חלק ניכר ממזרח אוסטרליה. חשוב להבהיר שרבים מהאיומים העומדים בפני אוכלוסיות קואלות מודרניות נגרמים על ידי בני אדם, כולל אובדן בתי גידול וציד".
עבור כל אורגניזם, עם כל דור וצאצא, מופיעים באופן טבעי שינויים גנטיים חדשים בגנום. לכל מין יש קצב של שינויים גנטיים ייחודי משלו, כאשר גנומים עוברים שינויים מהר יותר אצל אורגניזמים מסוימים מאשר אצל אחרים. קצב השינויים הגנטיים של קואלה, שהיה כמחצית מזה שנצפה בבני אדם, היה כלי גנטי רב עוצמה שיושם על 457 גנומים של קואלות, וסייע למחברי המחקר לבחון שינויים באוכלוסיות קואלות לאורך זמן. זהו המחקר הראשון שמעריך באופן ישיר את שיעורי השינויים הגנטיים עבור קואלות, או עבור כל מין אחר בסדרת הקנגוראים (Diprotodontia), הכוללת בין היתר גם את סוגי הקנגורו, הוומבטים, הוולבים והפוסומים.
כאמור, עיתוי הירידה החדה באוכלוסיית הקואלות תואם תקופה של שינוי סביבתי קיצוני, המקביל לתקופה הקרחונית האחרונה בפליסטוקן העליון, הרבה לפני שחל מגע אנושי. היבשת שתהפוך בסופו של דבר לאוסטרליה נשלטה על ידי יערות לחים במהלך הפלאוגן, לפני 66 מיליון עד 23 מיליון שנים, אך עברה שינויים דרסטיים במהלך המיוקן, לפני 23 מיליון עד 5 מיליון שנים, כאשר הלוח הטקטוני האוסטרלי נע צפונה.
במהלך הפליסטוקן, לפני 2.5 מיליון עד 11,700 שנים, תקופות קרחוניות חוזרות ונשנות, המאופיינות בתנאים קרים ויבשים, ותקופות בין-קרחוניות, המאופיינות בתנאים חמים ולחים יותר, הניעו שינוי סביבתי נוסף ברחבי אוסטרליה, ותרמו לנופים צחיחים יותר ויותר ומועדים לשריפות. ככל שאוסטרליה התייבשה, התרחבות מישור נולארבור (Nullarbor) לפני כ-70 אלף שנים יצרה אזור צחיח ועצום בשטחו, צמצמה את בית הגידול המתאים לקואלות והפרידה בין אוכלוסיות הקואלות המזרחיות והמערביות. בעוד שהאוכלוסייה המערבית נכחדה בסופו של דבר, אוכלוסייה קטנה של קואלות מזרחיות שרדה למרות תנאי הקיצון, גם בתקופות קרות יותר.
ככל שהתנאים הפכו נוחים יותר בתקופה הבין-קרחונית הנוכחית, אוכלוסיית הקואלות ששרדה התרחבה, והתפצלה לחמש אוכלוסיות גנטיות לפני 16,500 עד 6,000 שנים. מצב זה יצר את הקבוצות הנוכחיות הפזורות לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה כיום. "בהתחשב בממצאים אלו, אנו סקרנים כעת לראות אם מינים אוסטרליים אחרים, כולל קרובי משפחתם הקרובים ביותר של המגה-פאונה שנכחדה, חוו גם הם ירידה באוכלוסייתם לפני הגעת בני האדם", אמר קובאץ'.
טובי קובאץ'צילום: Nathan Loקצב השינויים הגנטיים החדש של קואלות לא רק משחזר את ההיסטוריה הגנטית העתיקה של המין, אלא גם יכול לשמש לבחינת אוכלוסיות קואלות מודרניות כדי לסייע בשימורן. ההערכות לגבי אוכלוסיות הקואלות בדורות האחרונים בקווינסלנד ובניו סאות' ויילס הצטמצמו בהתמדה, בעוד שאוכלוסיות הקואלות בוויקטוריה מתאוששות. עם זאת, המין האנדמי, שמשמעות שמו בשפת האבוריג'ינים באוסטרליה הוא "חיה ללא מים", נחשב כפגיע ואף במקומות מסוימים בסכנת הכחדה. "עלינו לדעת באיזו מהירות מתעוררים שינויים גנטיים חדשים במין", סיכם קובאץ'. "הערכת קצב השינויים הללו משפרת את יכולתנו לשחזר את ההיסטוריה של אוכלוסיית הקואלות, להבין את יכולתן להסתגל ולקבל החלטות שימור מושכלות יותר לעתיד".
