מתקרבים לרגע האמת של ארטמיס 2: חללית אוריון שעושה את דרכה לירח נכנסה למרחב ההשפעה הכבידתית שלו. לאחר שהגיעה למרחק של כ-62 אלף קילומטרים מהירח, היא נתונה להשפעה חזקה יותר של הכבידה שלו מאשר של כבידת כדור הארץ. לפני שציינו את הרגע הזה קיבלו האסטרונאוטים ויקטור גלובר, כריסטינה קוק, ריד וייזמן וג'רמי הנסן ברכת הצלחה קולית מהאסטרונאוט צ’רלי דיוק (Duke), שהלך על הירח במשימת אפולו 16, ב-1972. הוא ציין כי על הירח מתחתם הוא השאיר תמונות של משפחתו, ואיחל להם חזרה בטוחה הביתה.
החללית כאמור מתקרבת והולכת אל הירח, והלילה לפי שעון ישראל תעשה את המעבר הקרוב ביותר אליו. עוד קודם לכן הערב (יום ב') בשעה 20:57 שעון ישראל עברו האסטרונאוטים את שיא המרחק לטיסה מאוישת, 400,171 קילומטרים מכדור הארץ, שנרשם במשימת אפולו 13 ב-1970.
לאחר שבירת השיא דיבר מפקד המשימה וייזמן על אשתו המנוחה קרול. שלושת האסטרונאוטים האחרים העניקו לו חיבוק חם, לאחר שסיים את דבריו.
ומה בהמשך? הצוות יתחיל בתצפיות על הירח ב-21:45. בשעה 1:44 (יום שלישי אצלנו), יתנתק זמנית הקשר עם החללית למשך כ-40 דקות, כשהיא תהיה מעבר לצד הרחוק של הירח. בשעה 2:02 החללית אמורה להגיע לנקודה הקרובה ביותר לירח במסלולה, כ-6,540 קילומטרים מפניו.
חמש דקות אחר כך תשבור החללית את שיא המרחק מכדור הארץ לטיסה מאוישת, 406,686 קילומטרים. ב-2:25 יראו שוב האסטרונאוטים את זריחת כדור הארץ מעבר לאופק הירח, ויחדשו את הקשר עם מרכז הבקרה. כשעה לאחר מכן יראו האסטרונאוטים ליקוי חמה, כשהירח יהיה בינם לבין השמש. בשלב זה הירח ייראה להם כהה מאוד, ובמהלכו יסתיימו תצפיות הירח הקרובות. בשלב הזה החללית – שאיבדה מהירות בהדרגה בארבעת הימים האחרונים – תהיה שוב בהאצה, ותתחיל לצבור מהירות גוברת והולכת ככל שתתקרב שוב לכדור הארץ.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לראשונה במאה ה-21: אסטרונאוטים בדרך לירח
בונובו: לא פחות תוקפניים, אבל תוקפניים בצורה שונה
מי גנב את האפיקומן? טריוויה מדעית משפחתית על חיות שגונבות
עוד קודם לכן, בתחילת היום השישי של המשימה, יום המעבר, התעוררו האסטרונאוטים של ארטמיס 2 כ-30 אלף קילומטרים בלבד מהירח, ולאחר שיר הבוקר שבחרו חיכתה להם ברכה מוקלטת מפתיעה במיוחד, שהקליט האסטרונאוט הוותיק ג'ים לאוול לפני מותו ב-2025.
מפקד אפולו 13 במסר שהקליט לפני מותו לצוות ארטמיס 2
לאוול פיקד על משימת אפולו 13, ולפני כן השתתף במשימת אפולו 8, הראשונה שבה טסו בני אדם לירח, בלי לנחות עליו. "ברוכים הבאים לשכונה הישנה שלי!" אמר לאוול בהקלטה. "באפולו 8 פרנק בורמן, ביל אנדרס ואני היינו בני האדם הראשונים שראו את הירח מקרוב, וראינו את כוכב הלכת שלנו באופן שהעניק השראה ואחדות לרבים על כדור הארץ. אני גאה להעביר את הלפיד אליכם כשאתם חולפים ליד הירח וסוללים את הדרך למאדים... לטובת הכלל".
אימונים והפעלת מנוע לזמן קצר
האסטרונאוטים פתחו את יום העבודה החמישי שלהם בתיקון מסלול של החללית. במהלך הדרך לירח תוכננו שלוש הפעלות מנוע לתיקונים כאלה, אך בנאס”א ויתרו על השתיים הקודמות, כי החללית היתה בדיוק על המסלול, ולא היה צורך בהן. בתיקון הלילה הופעל המנוע של החללית למשך 17.5 שניות, כדי להביא אותה לדיוק מרבי במעבר ליד הירח.
לאחר מכן לבשו האסטרונאוטים את חליפות החירום הכתומות. אלה אינן חליפות חלל בהגדרה הרשמית, ואינן מיועדות לפעילות מחוץ לחללית, אלא להגן על הצוות במקרה חירום. אנשי הצוות לובשים אותן בשלבים קריטיים של המשימה מבחינת פוטנציאל הסיכון, כמו שיגור, חזרה לאטמוספרה ובהמשך גם חבירה לחלליות אחרות. בניסוי היום התאמנו האסטרונאוטים בלבישת החליפה בתנאי מיקרו כבידה, בדיקת כל התפקודים והמערכות של החליפה, היחגרות במושביהם בחליפות, ובחינת היכולות שלהם לבצע פעולות שונות בחליפות, כמו אכילה ושתייה - למקרה שבו אסטרונאוטים יידרשו ללבוש חליפות לפרקי זמן ארוכים.
בעוד את פיתוח חליפות החלל העבירה נאס”א בשנים האחרונות לחברות פרטיות, חליפות ההישרדות הן פיתוח של סוכנות החלל עצמה, עם שכלולים רבים מהחליפות הדומות ששימשו את צוותי מעבורות החלל. בין השאר הוכנסו בהן שיפורי בטיחות כמו הגדלת העמידות לאש ותאורה משופרת; שיפורי נוחות כמו התאמה אישית לכל איש או אשת צוות, ריפוד במקומות רלוונטיים וחופש תנועה רב יותר; וגם שכלולים טכנולוגיים כמו כפפות שמותאמות להפעלה של צגי מגע. במקרה של אובדן לחץ בחללית, החליפות מאפשרות לאנשי הצוות לשרוד במשך ששה ימים. הצבע הכתום של החליפות לא נבחר משיקולים אופנתיים או אסתטיים, אלא כדי שהחליפה תהיה בולטת במקרה של חילוץ אנשי צוות בלב ים.
פורסם לראשונה: 19:27, 06.04.26
