כלבת הים הנזירית ים תיכונית, יוליה, שהגיעה ביום שישי לחוף במרכז הארץ, עדיין נמצאת במקום מול עיניהם הפקוחות של מתנדבים ברשות הטבע והגנים, השומרים שאיש לא יתקרב אליה.
בריאיון ל-ynet radio סיפר גיא לויאן, מנהל מרחב ים ברשות הטבע והגנים, מדוע זכינו לביקור הנדיר של כלבת הים. "באמת מהיום שהיא הגיעה ניסינו להבין יחד עם החוקרים אם היא עייפה, מה הוביל אותה לפה, אולי היא פצועה", הוא אמר. "אבל המסקנה היא כרגע שהיא פשוט נחה ובתהליך של החלפת פרווה. בעצם זה תהליך שייקח כמה ימים ככל הנראה. לכן בשלב זה היא מעדיפה להישאר יבשה ולנוח על החוף".
לויאן סיפר כי כלבת הים יוליה נצפתה בכמה מדינות באזור. "המסקנה היא שהיא נקבה שנצפתה לראשונה בטורקיה ב-2007, כך שהיא בוגרת יותר ממה שחשבנו בהתחלה. לא ידוע בדיוק מה הוביל אותה לפה", אמר. "היא הגיעה אלינו במזל כנראה".
כלבת הים יוליה בחוף במרכז הארץ, אתמול
(צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
על המין הנמצא בסכנת הכחדה, סיפר: "בשנים האחרונות יש עלייה משמחת עם אופטימיות זהירה. אפשר להגיד שבמין הזה המספרים שלו עולים, אבל עדיין הוא נמצא בסכנת הכחדה ולכן כמובן גם אצלנו כל המינים האלו של היונקים הימיים הם ערכי טבע מוגנים ואסור לפגוע בהם".
במקביל, חוקרי דלפיס מקיימים כל העת התייעצויות עם וטרינרים וחוקרים מחו"ל, ולצורך כך נשלחים אליהם תמונות וסרטונים מעודכנים המעידים על מצבה של כלבת הים. נכון לעכשיו אין סיבה קונקרטית לדאגה. לדברי ד"ר מיה אלסר מדלפיס, המנהלת את מחקר כלבי הים בישראל, "ברור לעין שכלבת הים משילה את פרוותה - תהליך הצורך מכלבי הים הרבה אנרגיה, וידוע כי הם מעדיפים לעבור אותו על היבשה. ידוע על מקרים רבים בהם כלבי ים נזיריים שהו ימים שלמים על החוף מבלי שנכנסו למים לצוד".
כדי להגן על כלבת הים הנדירה, רשות הטבע והגנים הכינה רשימת שמירה במורה לאפשר הגנה מירבית לכלבת הים לנוח לאחר המסע הארוך שעברה. פקחי ומתנדבי רשות הטבע והגנים שומרים 24/7 על כלבת הים מתעדים אותה ומעבירים את התיעוד לחוקרים על מנת לבדוק האם ההתנהגות שלה רגילה כפי שמכירים החוקרים בטורקיה.
כלב ים הנזירי הים-תיכוני, המשתייך למשפחת כלבי הים, הוא אחד היונקים הנדירים בעולם ונמצא בסכנת הכחדה חמורה. מדובר בבעל חיים שחי רק באזור הים התיכון. הוא ביישן וחמקמק, ונוהג להסתתר במערות מבודדות. אורכו מגיע ל-2.5 מ' לערך ומשקלו לכ-350 ק"ג. צבעו חום-אפור כהה ובטנו חיוורת.
לפני קום המדינה, מראה כלבי ים ממין זה היה מחזה נפוץ יותר. דיווחים על פרטים בודדים תועדו החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד 1958. בשנת 2010 החלו כאמור להגיע דיווחים על כלבי-ים בחופים שבהם חלפו כמה עשורים ללא תצפיות, כמו סוריה, לבנון וישראל. כיום, אוכלוסיית כלבי הים הנזיריים הים-תיכוניים מוערכת בכ-900 פרטים, כ-400 מתוכם חיים לחופי יוון, קפריסין וטורקיה.
בשנתיים האחרונות, חוקרי עמותת דלפיס הצטרפו לחוקרים מארגונים בספרד, יוון, קפריסין ומדינות נוספות במזרח הים התיכון, לפרויקט משותף שמטרתו להגן על מין זה.
עמותת דלפיס ערכה לאחרונה סקר שבחן את בתי הגידול האפשריים שבהם יוכלו להתקיים כלבי הים לאורך חופי ישראל. בין הממצאים, עלה כי ישנו מחסור במערות מתאימות לאורך חופי ישראל, וכלבי הים יתקשו לאכלס את האיזור.
