לאירוע בסדר הגודל של האירוויזיון יש השפעה סביבתית משמעותית. הגעת המשלחות והצופים, שהותם במקום והפקת המופעים הנוצצים כרוכות בצריכת משאבים רבה - החל באנרגיה, חשמל ודלקים לתחבורה, דרך מזון ומים, ועד לשימוש בפלסטיק, צורכי פרסום, תלבושות ותפאורה. דווקא משום שמדובר באירוע בינלאומי גדול, בולט ומתועד, קיימת חשיבות רבה להקפדה על היבטים סביבתיים שונים.
המארגנים של האירוויזיון: רשות השידור האוסטרית ועיריית וינה, חרטו על דיגלם את נושא הקיימות. יתרה מכך, הם שמו לעצמם ליעד להכין דוח קיימות מקיף ולבסס מתודולוגיה לחישוב טביעת הרגל הפחמנית של האירוע, להציג את התוצאות בשקיפות בקיץ הקרוב ולגבש המלצות מעשיות לתחרויות אירוויזיון עתידיות ולאירועים דומים מתחומים אחרים.
אלו יעשו על בסיס אסוף נתונים, אימות ותיקוף שלהם לצד ניתוח של ההשפעות של כל אחת מהפעולות וכל אחד מהשותפים. לשם כך נדרש שיתוף פעולה עם האקדמיה וחברות גדולות, כגון חברות הפקה, חברת הרכבת האוסטרית, חברת התחבורה הציבורית בווינה ונמל התעופה הבינלאומי.
לרשות השידור האוסטרית ולחברות ההפקה המעורבות באירוויזיון יש רקורד סביבתי לא מבוטל. כבר באירוויזיון 2015, שהתקיים בבירת אוסטריה, הן הציבו סטנדרטים סביבתיים גבוהים, כשהתחרות הוגדרה בפעם הראשונה כאירוע ירוק שעמד בתקנים סביבתיים מתקדמים ומחמירים ואף זכתה בפרס אירוע המוזיקה הירוק של אותה השנה. גם העיר וינה מדורגת כבר שנים רבות בין הערים המובילות בעולם בתחום הקיימות העירונית ואיכות החיים, בשל מערכת התחבורה הציבורית המעולה שלה, שימוש גבוה באנרגיה מתחדשת וניהול מצטיין של פסולת, וכן בגין תכנון עירוני שכולל שטחים פתוחים וירוקים רבים ואיכותיים.
על פי המארגנים, בחצאי הגמר והגמר ובכל האירועים הנלווים למשלחות ולציבור הרחב, נעשה שימוש בחשמל ממקורות מתחדשים, במערכות אנרגיה יעילות ובמערכות תאורת LED ולייזר חסכוניות. בתוך כך, האולם שבו נערכת התחרות (Wiener Stadthalle) צפוי להשתמש בחשמל ממקורות סולאריים בלבד. מרכיב מרכזי נוסף במודל המקיים הוא עידוד שימוש בתחבורה ציבורית וברכבות, כדי לצמצם שימוש ברכב פרטי ובטיסות קצרות. בנוסף המארגנים שמו דגש על שימוש בכוסות רב־פעמיות וצמצום מוצרים חד-פעמיים, לצד הרחבת מערך המחזור.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דוד גרינשפןגם תחום המזון צפוי להתבסס על ספקים מקומיים ותפריטים עונתיים כדי להפחית זיהום ופליטות גזי חממה מגידול של המוצרים, מהובלה שלהם ומהשלכת השאריות. בנוסף, באנרים ופוסטרים מרחבי העיר כולה יעברו לאחר האירוע תהליך של מיחדוש ויהפכו למוצרי עיצוב איכותיים. בתוך כך, פליטות שאי אפשר למנוע יקוזזו, כאשר התוכנית היא לקזז כ-10,000 טונות של פחמן דו-חמצני באמצעות פרויקטים בינלאומיים להגנת האקלים שמספק הסטארט-אפ האוסטרי Econetix, העוסק בפרויקטים להפחתת פליטות באמצעות ייעור, שיקום סביבתי ואנרגיה מתחדשת.
אירועים המוניים כרוכים בהשפעות סביבתיות רבות וגדולות ומחייבים שיתוף פעולה בין המארגנים השונים וביניהם לבין המשתתפים על מנת לצמצם אותן ככל האפשר. כדי להצליח במשימה חשוב להסתכל על התמונה הכוללת ולא להתמקד בצעדים בודדים בלבד, להיות שקופים ולשתף את כל מחזיקי העניין בתהליכים, אך בעיקר חייבים לקחת אחריות. בהקשר הזה נראה שתחרות האירוויזיון בווינה כבר זכתה בדוז פואה.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
