שינויי אקלים ושימושי קרקע מהווים את האיומים הגדולים ביותר על המגוון הביולוגי העולמי. עד שנת 2100, אלפי מיני בעלי חוליות עלולים להיכחד, עקב שילוב של טמפרטורות גבוהות וקיצוניות הנגרמות בשל שינויי האקלים, והמשך המרת שטחי הבר לחקלאות, עיור וצרכים אנושיים אחרים.
מניתוח עולמי עדכני, שממצאיו פורסמו בכתב העת Global Change Biology, עולה תמונה עגומה. מתוך קרוב ל-30 אלף מיני חולייתנים יבשתיים (דו-חיים, ציפורים, יונקים וזוחלים) - תחת תרחישים שונים של פליטת פחמן ופיתוח אנושי - צפויים (בתרחיש קיצון) כ-7,895 מהם לאבד את כל שטחי המחייה הנוכחיים שלהם עד סוף המאה הנוכחית.
5 צפייה בגלריה
מיפוי האזורים בעולם בהם מינים עלולים להיפגע מההשפעות המשולבות של אירועי אקלים קיצוניים ושינויים בשימושי קרקע עד סוף המאה ה-21. לכל מפה תרחישי פליטה ושינויים כלכליים-חברתיים שונים – החל מתרחיש אופטימי (SSP1) ועד לתרחיש פסימי (SSP5). הצבעים במפה מציגים פגיעה מטמפרטורות קיצוניות, פגיעה משינויים בשימושי קרקע ופגיעה משילוב שני הגורמים גם יחד
(איור: מתוך כתב העת Global Change Biology)
במהלך המחקר, השתמשו החוקרים במידע מקיף אודות בתי הגידול המועדפים על שלל מיני בעלי החוליות, הגבולות התרמיים שלהם (הטמפרטורות בהן הם יכולים לשרוד), וכן שלל תחזיות של האקלים ושינויים בשימושי הקרקע במהלך המאה ה-21. כלל הנתונים סייעו להם לבחון כיצד אירועי חום קיצוני עתידיים ושינויים צפויים בשימושי קרקע ישפיעו על המינים הללו.
במסגרת הניתוח המדעי, התייחסו החוקרים להשפעה על המינים, הן באמצעות ארבעה תרחישים עתידיים של פליטת פחמן דו-חמצני, והן באמצעות תחזיות עולמיות בהקשר כלכלי וחברתי (עד סוף המאה ה-21).
כצפוי, לתרחישים הללו הייתה השפעה משמעותית לרעה על המינים שנכללו במדגם, מה שכאמור עלול להוביל בתרחיש הקיצוני לסכנת הכחדה ממשית של אלפי מינים. אם לא די בכך, הרי שהאיום הכפול – עלייה בעוצמה, משך ותדירות של טמפרטורות קיצוניות, לצד פגיעה בבתי הגידול הטבעיים – יגרעו מאלפי מינים נוספים למעלה ממחצית משטחי המחייה הטבעיים שלהם.
ההשפעות המשולבות צפויות להיות חריפות במיוחד באזורים הכוללים את הסאהל (אזור גאוגרפי העובר לרוחבה של יבשת אפריקה, הנמצא דרומית למדבר הסהרה - למשל סודן, צ'אד ומאלי), שטחים נרחבים בברזיל וכן אזורים רבים במזרח התיכון (למשל אפגניסטן, עיראק וסעודיה).
המחקר נערך על ידי צוות מחקר בינלאומי בראשות ד"ר רעות ורדי מאוניברסיטת אוקספורד ופרופ' אורי רול, מהמכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, לקחו בו חלק ד"ר גופל מורלי ממכון המחקר למדע בבנגלורו שבהודו, ד"ר גבריאל קייטנו מאוניברסיטת פריז-סאקלי ופרופ' שי מאירי מאוניברסיטת תל אביב.
הממצאים מדגישים כיצד שינויים סביבתיים עתידיים, עלולים לעצב מחדש באופן דרמטי את המגוון הביולוגי העולמי. על כן, יש חשיבות עליונה לזיהוי ולהפחתת איומים אלו, תוך שינויים חברתיים-כלכליים מרחיקי לכת. "המחקר שלנו מדגיש את חשיבות ההתייחסות להשפעות האפשריות של מספר איומים יחד, כדי לקבל הערכה טובה יותר של ההשפעה הפוטנציאלית שלהם", אמרה ד"ר ורדי, מבית הספר לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת אוקספורד. "בנוסף, מחקרנו מדגיש את הדחיפות בקידום מדיניות סביבה ושמירה על הטבע ברחבי העולם, כדי למנוע אובדן עצום של מגוון מינים".
ד"ר רעות ורדיצילום: באדיבות אוניברסיטת אוקספורדפרופ' רול מוסיף ואומר כי לחיות, לצמחים ולמערכות אקולוגיות טבעיות ישנה תרומה מכרעת לכלכלה ולרווחה שלנו, בני האדם. "מעבר לכך יש להם זכות קיום לכשעצמם בלי תלות בנו. אם לא נפעל כעת יחדיו להפסיק את הפגיעה הנרחבת שלנו בעולם, נתעורר מאוחר מדי לעולם קר, מנוכר וללא הרבה מהזכויות שאנו מקבלים כיום כמובנות מעליהן" התריע פרופ' רול. "אמנם עיקר ההשפעה במזרח התיכון תורגש בשכנותינו ממזרח, אך גם בישראל טמפרטורות הקיצון יורגשו היטב בעשורים הקרובים, בתדירות רבה יותר ולפרקי זמן ממושכים יותר. מן הסתם יהיו לכך השפעות, שיש לתת עליהן את הדעת לפני שיהיה מאוחר מדי".
