יש רגעים שבהם צוואר בקבוק רפואי הוא לא תרופה שחסרה או מכשיר שלא הומצא, אלא פשוט הזמן של אנשי המקצוע. בבריאות הנפש, אחת הנקודות האלה היא האינטייק: השיחה הראשונה והארוכה שבה איש מקצוע אוסף את הסיפור, מעריך חומרה, מזהה סיכון ומחליט מי זקוק לטיפול דחוף. בישראל, שבה הביקוש לטיפול נפשי זינק והמחסור באנשי מקצוע מורגש היטב, התהליך הזה עלול להפוך לעוד תחנה בדרך להמתנה ממושכת. מתוך הבעיה הזאת נולדה ליב (LIV), מערכת בינה מלאכותית שמבקשת לקחת על עצמה חלק מהשלב הראשוני - בלי להוציא את הפסיכיאטר מהתמונה.
כך זה נראה - צפו ב-LIV בפעולה
ליב פותחה מתוך זרוע החדשנות ARC והאגף לרפואת הנפש בשיבא, יחד עם מיקרוסופט ו-KPMG, ובהמשך הפכה למוצר הדגל של חברת Mentaily. הרעיון פשוט להסביר וקשה הרבה יותר לבצע: במקום טופס שאלות קבוע, המטופל מנהל מהטלפון או מהמחשב שיחה חופשית עם דמות אווטאר, בקול או בהקלדה. המערכת מתאימה את השאלות לתשובות, בדומה לראיון פסיכיאטרי, ובסיום מעבירה לצוות המטפל סיכום מסודר שכולל את התלונות המרכזיות, היסטוריה רפואית ופסיכיאטרית, הערכת חומרה, אבחנה מבדלת והמלצות להמשך. היא גם אמורה לזהות "דגלים אדומים" ולסייע לקבוע מי צריך להגיע במהירות לאיש מקצוע ומי יכול להמתין.
הפיתוח הואץ אחרי 7 באוקטובר, כשהחשש בשיבא היה שהמערכת תתקשה להתמודד עם גל גדול של מצוקה וטראומה. איריס שטיין, שהובילה אז יוזמות טלה-רפואה ב-ARC ובהמשך הקימה את Mentaily עם אנשי שיבא ושותפים נוספים, פנתה יחד עם אנשי הפסיכיאטריה למיקרוסופט ול-KPMG כדי ליצור כלי קליני שיוכל להרחיב את היכולת של מספר מוגבל של מטפלים. המטרה מלכתחילה לא הייתה ליצור "פסיכיאטר מלאכותי", אלא להשתמש ב-AI כדי לפנות את אנשי המקצוע למשימות שבהן נדרשים שיקול דעת וקשר אנושי.
אבל כדי שאווטאר מבוסס AI ייכנס לעולם רגיש כמו פסיכיאטריה, הוא צריך לעשות הרבה יותר מלנהל שיחה משכנעת. במחקר מוקדם שהוצג בכנס של הקולג' האמריקני לנוירופסיכופרמקולוגיה, שחקנים גילמו מצבים כמו דיכאון, חרדה, PTSD ומאניה ונבדקו הן בידי פסיכיאטרים והן בידי המערכת. ליב התאימה לאבחנת הייחוס ב-94% מהמקרים, וההתאמה בין המערכת לפסיכיאטרים עמדה על 93%. במחקר מאוחר יותר בקרב מאות משתתפים דיווחו שיבא ו-Mentaily על יותר מ-90% דיוק בזיהוי PTSD ועל יותר מ-96% בזיהוי מצבי סיכון.
באפריל 2026 הגיע הצעד המשמעותי ביותר. אגף אמ"ר במשרד הבריאות אישר את LIV ככלי תומך החלטה לביצוע מיון פסיכיאטרי. בכך הוא הפך לכלי ה-AI הראשון שאושר למיון פסיכיאטרי במערכת הבריאות הציבורית בישראל. המשמעות אינה שה-AI הופך לפסיכיאטר: איש מקצוע עדיין עובר על ההערכה ומקבל את ההחלטה הקלינית. כפי שהסביר ד"ר אסף כספי ל-ynet, "המטרה היא לא להחליף את המטפל אלא להעצים אותו" - ולאפשר לו להיות פנוי יותר לאדם שמולו.
המערכת כבר משולבת בבתי חולים, קופות חולים, מסגרות שיקום וגופים ממשלתיים בישראל, ופועלת גם במסלול המותאם לכוחות הביטחון ולאוכלוסיות החשופות לטראומה מתמשכת. במקביל היא מתחילה לעבור מבחן מחוץ לישראל: באוגוסט 2026 דווח כי חוקרים ב-Uniformed Services University האמריקנית, בשיתוף Walter Reed ו-Henry M. Jackson Foundation ובתמיכת קרן BIRD, נערכים להשוות את LIV לכלי האבחון הקליני שנחשב לסטנדרט הזהב ל-PTSD בקרב אנשי צבא אמריקנים.
מימין; ד"ר אסף כספי, איריס שטיין, ד"ר דניאל כהן ופרופ׳ מרק וייזר
וזה אולי החלק המעניין ביותר בפריצה הזאת. הבינה המלאכותית לא נדרשת כאן להחליף אמפתיה אנושית, אלא להתמודד עם השלב שבו מערכת בריאות עמוסה עלולה לאבד אנשים עוד לפני שהגיעו לטיפול. אם LIV תצליח לזהות במהירות מי נמצא בסיכון, להכין לצוות תמונה קלינית טובה ולקצר את הדרך אל האדם הנכון, היא יכולה להפוך את אחד השימושים המדוברים ביותר של AI ברפואה למשהו הרבה יותר מעשי: דרך לתת ליותר אנשים להגיע לטיפול, בלי לייצר עוד פסיכיאטרים יש מאין.
פורסם לראשונה: 10:03, 10.09.26
