הספר הזה קורא תיגר על הנרטיבים המקובלים של הסיפור על משבר האקלים, ובתוך כך מציע אפשרויות חדשות להתמודד עימו. כבר בשם הספר תאו ליי גופי מסמנת נקודת אפס חדשה למשבר — התחלת הקולוניאליזם במאה ה-15, הרבה לפני המהפכה התעשייתית, כמקובל. התמה המרכזית היא שהקולוניאליזם, כדפוס לאי-שוויון, שוד של הסביבה ושעבוד אוכלוסיות, הניע את משבר האקלים, ושהתהליכים הפולשניים, שהביאו גם את הגלובליזציה והקפיטליזם, לא מאפשרים להתמודד איתו עד היום. לעומת זאת, מסורות ישנות של הילידים בקריביים, על הקשרים העמוקים וההדדיים שלהם לאדמה, לחי ולצומח, והאסטרטגיות להתמודד עם איתני הטבע, יכולות להביא לשינוי ולריפוי.
תחילת הסיפור עם הגעת כריסטופר קולומבוס לקריביים ב-1492, והבחירה של ליי גופי בקריביים כמעבדה היא לא רק היסטורית, אקולוגית וספרותית, תוך שהיא משלבת את נושאי העניין והמחקר שלה, אלא גם גנאולוגית, כיוון ששורשיה הם שחורים ואסיאתיים. לטענתה, כשקולומבוס הביא את גידול קני הסוכר לקריביים, בשל האקלים הלח והרטוב והקרקע העשירה במינרלים במקום, החלה אלימות כלפי האדמה והעמים הילידיים; עבדות, מחלות ומוות, לצד ניצול לרעה של המשאבים המקומיים ושינויים במגוון הביולוגי הטבעי. האירופאים שנהרו לקריביים בהמשך הביאו איתם באוניות גם חולדות, וכדי שאלו לא יפגעו במטעי קני הסוכר ייבאו אחר כך נמיות מהודו, שהתפשטו ופגעו במגוון המינים המקומי. הסחר בגואנו — צואת עטלפים ועופות ים ששימשה כדשן — מהקריביים לאירופה ולאמריקה הצפונית, שהתפתח במאה ה-19, הוא דוגמה נוספת לאותם התהליכים.
ליי גופי לא מתפתה לספר את הסיפור המוכר על מינים פולשים וסחר לא הוגן במשאבים, אלא מציעה אפשרות ללמידה והתחלה מחדש. מהנמיות, שממליטות יחד באותו לילה ומגדלות יחד את כל הגורים, היא מבקשת ללמוד על הישרדות קולקטיבית; הגואנו, לתפיסתה, יכול להחזיר אותנו למסורות גידול ישנות שנעלמו עם הפקה תעשייתית של דשן סינתטי; ומשירי העם של הילידים ברחבי העולם אפשר לשאוב עוצמה ותקווה למאבק במשבר האקלים.
משבר האקלים הוא עובדה מוגמרת. גם המשמעויות וההשפעות של שינויי האקלים על הסביבה הטבעית והאנושית ברורות, ואפילו הפתרונות והצעדים שיש ליישם כדי למתן אותם ולהיערך להם מוכרים. ובכל זאת, רובנו לא תופסים את גודל השעה ובעיקר לא מצליחים לשנות הרגלים. הקריביים הוא אחד האזורים הפגיעים ביותר בעולם לשינויי אקלים כיום. אבל הרבה לפני עידן הקולוניאליזם תושבי האיים התמודדו עם ההוריקנים והסערות כחלק ממחזור החיים הטבעי. הם נמנעו מהקמת יישובים לאורך החוף, השתמשו בעצים כקו הגנה מפני רוחות וגידלו כמזון גידולי שורש בעלי עמידות גבוהה לנזקי סערות.
הספר לא קל לקריאה מעצם הנושא שלו, והקפיצות שליי גופי עושה בין מקומות וזמנים ובין תחומי ידע שונים מסרבלות אותה מאוד. עם זאת, קפיצות אלו אולי ממחישות במשהו את התהליך הלא-ליניארי והכאוטי שאנחנו מתמודדים איתו, כמו באפקט הפרפר המתאר איך שינויים קטנים בתנאי ההתחלה של מערכת לא-ליניארית ודינמית עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך ובמרחק. הן גם מחייבות אותנו להסתכל על התהליך אחרת. השאלות שמרחפות ממעל הן האם המערב, שהוביל אותנו למשבר האקלים, יכול לחלץ אותנו ממנו; והאם הטכנולוגיות בעתיד יתבססו גם על ידע ממסורות שהמערב דחק? 'מעבדה אפלה' מספק לנו מסע היסטורי ואישי משנה-תודעה אל שורשי משבר האקלים לצד הזדמנות להצלה. לא בטוח שהבחירה של ליי גופי להתמקד בצדק חברתי-סביבתי תסתיים בצדק פואטי. •
Dark Laboratory: On Columbus, the Caribbean, and the Origins of the Climate Crisis // Tao Leigh Goffe { penguin { 384 pp
פורסם לראשונה: 00:00, 31.01.25
