גן החיות בשמואל הנביא בירושלים היה אמור להיפתח בדצמבר 1947 במעונו החדש בהר הצופים. בספרו החדש "גן החיות הציוני (ההיסטוריה של גני החיות בישראל)" מתאר שי בן עמי כיצד החלו להעביר לשם את החיות: קופים ועופות הועברו באוטובוסים, ואת החיות הטורפות כמו האריה, הנמר, הצבוע והזאבים היה צריך להעלות ברכב משוריין.
"מלחמת השחרור התחילה וגן החיות נתקע במובלעת על הר הצופים, באמצע. השטח היה מאוד בעייתי. אהרון שולוב (מייסד גן החיות התנ"כי) פונה לאו"ם ולגני חיות בלונדון ובניו-יורק, ומבקש להם ללחוץ על הירדנים להוריד את גן החיות מההר. בעלי החיים רעבים, את חלקם הוא שיחרר וחלקם שימשו מזון לטורפים. בסופו של דבר שולוב אומר להם: תתמודדו עם זה אתם. ולא נראה לי שאף אחד רצה באמת להתמודד עם האכלת האריה והנמרים".
בן עמי (40) עבד שנים רבות בגן החיות התנ"כי, ששוכן היום בדרום מערב העיר באזור מנחת-מלחה, היה חלק מצוות ההקמה של אקווריום ישראל, ביקר ביותר מ-150 גני חיות בעולם והקים חברה לייעוץ לגני חיות בשם "101 גני חיות". עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית עסקה בהתפתחות גני החיות בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל. כדי לכתוב את ההיסטוריה של גני החיות הוא צלל לתוך ארכיונים, יומנים, התכתבויות ופרסומים בתקשורת העברית מימי המנדט ועד ימינו.
"הקמת גני החיות הייתה מעשה מאוד ציוני", מסביר בן עמי. "הם היו קבוצה, אחד רצה להקים מצפה כוכבים, אחר רצה להקים גן בוטני, ושולוב רצה להקים פינת חי או גן חיות. הם האמינו שבית לאומי כולל תרבות, מוזיאונים, אוניברסיטאות, ספריות, תיאטרון וגם גן חיות. המבקרים העיקריים של גן החיות בירושלים היו אנשי היישוב הישן, העיר העתיקה וערבים. גם בגן החיות בתל-אביב. במלחמת העולם השנייה גני החיות באירופה סבלו מהרס כמעט טוטאלי. הפציצו גני חיות בכוונה. מצאתי התכתבויות בעיריית תל-אביב על השאלה מה יקרה אם יפציצו את העיר, ומה יקרה אם תהיה הפצצה בגן".
גם במלחמת ששת הימים גן החיות נפגע ישירות מפגזים, וכ-100 חיות נהרגו. לנוכח התיאורים של גן החיות התנ"כי בזמן המלחמות קשה שלא לחשוב על החיות בעזה, שם סירבו לקבל סיוע ישראלי כדי לפנות את החיות, ותמונות של אריה מורעב וקופים מסתובבים בהריסות הופצו ברשתות החברתיות. "זה שמחזיקים בעלי חיים בשבי לא הופך את המקום לגן חיות", אומר בן עמי. "מה שעושים בעזה הוא קצת ציני. לאורך השנים העבירו חיות בצורה לא חוקית דרך המנהרות, בניגוד, למשל, לגן החיות בקלקיליה שקיבל המון עזרה מגני החיות הישראליים. בעזה מתייחסים לחיות בצורה נוראית. הם מוציאים לאריות את הטופרים כדי שיוכלו להיכנס ולחבק אותם. ברגע שיהיה שם שלטון כמו שצריך אולי יהיה שם משהו אחר. הלוואי".
7 צפייה בגלריה
גורי דובים סוריים בגן החיות התנ"כי
(צילום: מתוך ספרו של אהרון שולוב 'וגר זאב עם כבש', גן החיות התנ"כי)
לאורך השנים גן החיות לקח חלק גם בדיפלומטיה הישראלית. למעשה, לפי המלצת משרד החוץ, גן החיות העניק מתנות: גור אריות נשלח לשר החוץ של סיירה ליאון, משרד החוץ ביקש מגן החיות לשלוח דב לבישוף מקומי בדרום איטליה, והם שלחו גם שמונה אריות לספארי אפריקאי שהוקם באנגליה.
בן עמי, שעושה היום פוסט-הוראה בסיאטל, מלמד קורס על בעלי חיים ויחסים בינלאומיים. "כל מנהיג היה בצורה כזו או אחרת מעורב בגן החיות. גם כי חלק מנשיאי המדינה הכירו את שולוב. ירושלים הייתה עיר לא מאוד גדולה, והם רצו לעזור לו. גם ראשי הערים ראו בזה פיתוח של העיר שלהם. לקדם את העיר ולתת שירות עירוני. למשל המדבריום בבאר-שבע, שראש העיר רוביק דנילוביץ' מאוד קידם והפך להיות גאווה עירונית מאוד גדולה.
"ישראל היא חלק מארגון גני החיות האירופי, וזה קצת כמו להשתתף באירוויזיון. זה לקחת חלק במשהו שמייצג את המדינה. הייתי פעם בגן חיות בארצות-הברית, שהוא גן חיות מדברי, בפאלם ספרינגס. המטפלת הראשית אירחה אותי אצלה בבית, ובמשרד שלה היה תלוי פוסטר של בעלי חיים שאנחנו מכירים מהמדבר הישראלי: הנמר הערבי, ראמים, חוברה".
7 צפייה בגלריה
פרופ' אהרון שולוב מניק טיגריס בן חודש
(צילום: מתוך ספרו של אהרון שולוב 'וגר זאב עם כבש', גן החיות התנ"כי)
במהלך העבודה על הדוקטורט, שהוביל לכתיבת הספר, בן עמי איתר את הארכיון של פרופ' שולוב באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. "יש שם תמונות של הנסיעה שלו לגן חיות בטהרן. גני החיות בירושלים ובתל-אביב עזרו לשאה בזמנו. גולדה מאיר עזרה להרבה מדינות אפריקניות, וגם עזרה להביא פילים בשנות ה-60 לישראל. אפילו דיוויד אטנבורו הגיע לגן החיות התנ"כי ועשה סרט ל-BBC כשסיקר את גני החיות המיוחדים בעולם".
גן החיות בתל-אביב, שהוקם ב-1938, היה הגן העברי הראשון. האריות הגיעו מגן החיות של קהיר, וב-1946 הגיע מסודן הפיל הראשון, בונגו, לאחר שהתקבל אישור מיוחד מהצבא הבריטי להסיעו בכבישים. "העיר נבנתה למעשה מסביב לגן", מסביר בן עמי. "ילדי תל-אביב גדלו על גן החיות התל-אביבי, שהופיע בעיתונות, בספרות, ועוד. הספר 'יונה ונער' של מאיר שלו עוסק בכמה הגן היה מקום מרכזי.
"הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, ממקימי גן החיות, חלם על גן חיות עברי שייראה כמו בכל ארץ אחרת - גדול, מגוון ועם חיות מכל העולם. לעומתו הגן בירושלים, שהתפתח מתוך האוניברסיטה העברית, רצה להתמקד יותר בחיות התנ"ך. גם שולוב וגם שורנשטיין ראו בעצם הקמת הגן הגשמה ציונית לאומית. בהתחלה הייתה תחרות אבל הם עזרו אחד לשני. מחלוקת אחת הייתה סביב תרומה של פיל שקיבל כל אחד מהגנים. בדרך לישראל פיל אחד מת, ולא היה ברור של מי הפיל הנותר. בסוף גן החיות בתל-אביב הגיע קודם לנמל, ולקח את הפיל ששרד. בגן החיות התנ"כי לא היו מאוד מרוצים".
בספרו סוקר בן עמי גם גני חיות שרובנו אפילו לא ידע על קיומם. בשנות ה-60 ביקש הווטרינר ד"ר אביגדור אלנבוגן להקים גן חיות באילת, בהשראת שולוב. המקום אמור היה לשמש את בעלי החיים בירושלים למקום התאווררות בחורף. "כאשר שולוב הלך להביא בעלי חיים מהנמל באילת הוא פגש את ד"ר אלנבוגן, הווטרינר העירוני, והם הדביקו אחד את השני ברעיון של הקמת גן חיות באילת. גן החיות בירושלים תרם אריה, בתל-אביב תרמו נמר ולביאה".
ב-1967 האריה ראובן, שנשך את רעייתו של הזמר בני ברמן, ברח ושוטר מקומי הרג אותו. "ילדי העיר הפגינו מול העירייה ואף פנו במכתב למפכ"ל המשטרה, שהבטיח להם לרכוש זוג אריות מגן החיות התנ"כי", מתאר בן עמי את הקשר המיוחד של הילדים לגן החיות. "בסופו של דבר אלנבוגן מת וגן החיות המשיך עוד קצת והתפרק, אבל הוא ממש השפיע על העיר, והתיאטרון העירוני באילת אפילו כתב מחזה על הווטרינר וגן החיות שלו.
"גן החיות התנ"כי וגן החיות בתל-אביב קיבלו תרומה של פיל. בדרך לישראל פיל אחד מת, ולא היה ברור של מי הפיל הנותר. בסוף גן החיות בתל-אביב הגיע לנמל ולקח את הפיל ששרד"
"תראו את גני החיות המפוארים באיחוד האמירויות. זו גאווה לאומית שלהם. הם רוצים להוביל את עניין שמירת הטבע, וזה מדהים. באמירויות יש תצוגות מטורפות, כמו מרכזי ריבוי לנמר הערבי, שככל הנראה נכחד מהארץ אבל נמצא במספרים קטנים בעומאן, סעודיה והאמירויות. הם מבינים שגני החיות הם מנוע תרבותי ותיירותי שמאפשר להם ליצור קשרים עם מדינות אחרות. הם הביאו לישראל את עזניית הנגב שנכחדה, ואני מאמין ששיתופי הפעולה האלה יתרחבו.
"מדינות רוצות הרבה פעמים לשתף בתרבות ומדע כי זה מחזק את הקשרים המדיניים והביטחוניים. באירופה, אחרי השואה, היו שיתופי פעולה מטורפים. יש סיפור ידוע מתקופת המלחמה הקרה - הייתה פנדה אחת במוסקבה ואחת בלונדון, זכר ונקבה. בשיא המלחמה הקרה הם עשו שידוך וזה יצר סנסציה מטורפת בעיתונות. בעלי חיים הם הגשר, והרבה יותר חשוב להרבות את הפנדות מאשר להיות במלחמה".
כיום גני החיות זוכים ליחסי ציבור מאוד רעים. "אנשים לא באמת מבינים את החשיבות של גני החיות. יש בגן החיות התנ"כי לפחות שישה פרויקטים של גרעיני רבייה בשיתוף רשות הטבע והגנים, שאף אחד לא שומע עליהם. עושים את זה כי זו שליחות. רציתי לכתוב את הספר הזה כדי לפנות לקהל הרחב. ההיסטוריה של גני החיות בישראל נותנת לנו נקודת מבט אחרת על הציונות ועל הקמת מוסדות תרבותיים בישראל.
"רוב האנשים שמדברים איתי על גני חיות לא מבינים מה אני רוצה מהם, אבל הם נוגעים בכל כך הרבה תחומים בחיינו. הקורס הראשון שאני מעביר בסיאטל הוא על זהויות ישראליות, ואני מוצא דמיון בין ישראל לגני חיות. הרבה אנשים חושבים שהם יודעים מה זה, אבל יש פער גדול בין זה לבין המציאות. אנשים, בעיקר צעירים, אומרים לי 'גני חיות זה רע כי ככה וככה'. ואני אומר שיש פה מורכבות. ושם אני נמצא".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.02.25
