העצים מתחילים למות. כך חשב לעצמו אלי שעשוע (38), תושב היישוב סנסנה ומורה דרך, כשהסתובב ביער סנסנה שבחבל יתיר בחודשים האחרונים. "כשיוצאים מהיישוב ומסתכלים החוצה, רואים שרוב כיסוי העצים פשוט אפור", הוא מספר.
בתקופה הזו של השנה היער כולו אמור להיות ירוק, ובקרוב יפרחו בו הכלניות והאירוסים. יער סנסנה ממוקם בגבעות הדרומיות של הר חברון, בין יער להב ליער יתיר, והעצים בו ניטעו בשנות ה-60 יחד עם הנטיעות ביער להב ויער דבירה. "כילדים היינו יוצאים לנטוע בט"ו בשבט, וכמורה דרך אני לוקח תיירים מכל העולם לנטוע עצים בארץ ישראל. יערות קק"ל הגדירו את הנוף הישראלי", אומר שעשוע.
בנוסף לעצים המתים, הוא הבחין ביער גם בעצים שנכרתו. "רואים קרחות איפה שבעבר היו עצים. יותר ויותר תושבים שמים לב לזה. תמיד התגאינו בכך שאנחנו מדינה שבה כמות העצים רק הולכת וגדלה כי אנחנו עוסקים בנטיעה, ובשקט בשקט היערות האלה הולכים ונעלמים. וזה כאילו לא מזיז לאף אחד".
ד”ר שילי דור-חיים, מנהלת מחלקת ניהול יער ומידע יערני באגף הייעור של קק"ל, מאשרת את תחושותיו של מורה הדרך מסנסנה: יערות קק"ל בדרום אכן נמצאים בגסיסה איטית. לדבריה, בצורות ממושכות וירידה חדה בכמות המשקעים בשנים האחרונות – ובמיוחד בשנת 2025, שבה ירדו רק 50% עד 67% מהממוצע השנתי – גרמו להתייבשות חמורה בעצי המחט בדרום הארץ. "התופעה הובילה לפגיעה נרחבת ביערות, עם שיעורי תמותה חסרי תקדים של עצים", אמרה.
הפגיעה שספגו העצים ביער סנסנה, שנמצא כ-500 מטר מעל פני הים, הייתה קטנה יחסית ליערות אחרים. ביער כרמים, המשתרע על פני כ-9,500 דונם ורובו עצי אורן ירושלים, נצפתה תמותה מאסיבית של עצים, ופגיעה נרשמה גם ביערות שקמה, מיתר, לכיש, יתיר, דודאים וגרר. במיפוי ראשוני בכלי חישה מרחוק של כ-100,000 דונם מיערות הדרום, ברצועה שמתחילה באזור בארי וממשיכה עד ליערות יתיר, נצפתה תמותה של יותר מ-50% מעצי המחט, בעיקר ברושים.
בקק"ל החלו במיפוי והערכת מצב היערות, לצד תכנון פעולות חידוש ושיקום. כל הפעולות, כך אומרים, יתבצעו בהתאם לעקרונות מסמך היערכות ניהול היער לשינוי אקלים ולמסמך מדיניות עדכני להקמת יערות וחידושם, המבוסס על מציאות אקלימית משתנה, שכבר מוכרת לכולנו: עלייה בטמפרטורות, ירידה בעוצמות ותדירויות הגשמים ותקופות יובש ארוכות. לרוב ממוצע הגשם השנתי עומד על כ-250 מ"מ, כאשר בשנים האחרונות נרשמו פחות מ-150 מ"מ גשם בשנה.
מטרת המדיניות היא להבטיח עמידות ארוכת טווח של היערות באמצעות התאמת מינים, שיטות ניהול ותכנון אקולוגי לאזורי סיכון. בקק"ל ייאלצו להתאים את מציאות השמירה על היערות לשינויי האקלים, להתאים את הצומח לבית הגידול ולעודד תהליכים טבעיים ומינים מקומיים, כל זאת תוך שמירה על רציפות וגודל שטחי היער.
היו שהתריעו לגבי מדיניות הנטיעות בנגב. אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, כתב על אודות הפגיעה של הייעור בסביבה הטבעית כי בשנות ה-50 נטעו כדי לבסס ריבונות באזורי מחלוקת (ואילו היום הנטיעות של קק"ל אף יצרו עימותים עם האוכלוסייה הבדואית בנגב, א”ק). "הפוטנציאל של ישראל לייעור בהיקף בעל תרומה משמעותית למיתון שינוי האקלים זניח", כתב רוטשילד באחד ממאמריו. בנוסף, מחקרים מצאו שבאזורים בהירים עם החזר קרינה גבוה יש ליער השפעה מחממת. "חולפים עשורים עד שמושגת תרומה חיובית נטו. לדוגמה, כ-80 שנים עבור אזור יתיר".
"אנחנו רואים בחודשים האחרונים את התמותה הנרחבת של עצים בנגב הצפוני והמערבי", אומרת ד"ר דור-חיים. "צריך למפות ולבחון לעומק את היקף התופעה כדי לדעת איך להתמודד איתה. בחורף האחרון אנחנו רואים שעוצמת הגשמים גבוהה, וצריכים לראות איך ניתן להשאיר את הגשמים בשטחי היער, שהם וסת לאירועים הקיצוניים שאנו חווים. אנחנו רוצים לתמוך ביערות באזורים המדבריים שלנו".
העובדה שמתרחשת תמותה כה נרחבת של עצים ממש מתחת לאף של היערנים מטרידה. "אנחנו עדיין בתהליך מיפוי", מסבירה ד"ר דור-חיים. "אנחנו רוצים להבין קודם מי המינים שהכי נפגעים. למה רואים את זה דווקא עכשיו? בשנים האחרונות היו בצורות מאוד קשות בישראל, והן השפיעו ברמה פיזיולוגית על העצים. בפארק סיירת שקד (פארק המשתרע על כ-6,000 דונם וכולל תחנת מחקר שבה פועלים למנוע את תהליך המדבור, א"ק) הייתה תמותה מאסיבית של שיחים. שנים רבות של בצורות גורמות לצמחים להפוך לרגישים מאוד בעקבות המחסור במים ועקת הטמפרטורות. בסוף מגיעים לנקודת אל-חזור והם מתמוטטים ומתים".
"למה חיכיתם עד עכשיו?", תוהה שעשוע. "זה סמל של מפעל ציוני, ופגיעה במותג הזה שנקרא קק"ל. אנחנו לא נוותר על היער שלנו כל כך מהר".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.12.25
