את הריח שעולה מהר הזבל בג'אבל מוכבר בירושלים אי-אפשר להעביר בתמונה או בכתב. "תושבים פה לא פתחו חלון בבית חמש שנים. הריח הזה נדבק", אומר מותעסם עוויסאת (34), תושב השכונה שכבר שש שנים נלחם בהר שצמח מול מרפסת ביתו.
הר הזבל בוער בג'בל מוכאבר
כעת, יחד עם עוד ירושלמים, דתיים, חילונים וערבים, הוא מנסה להפוך את ההר לפארק ירוק בסגנון פארק חירייה. "זה צריך להיות מקום של תקווה", אומר דרור עמדי (38) מעמותת כולנא ירושלים. "היו לנו הרבה מאבקי זבל בעיר בשנים האחרונות בירושלים, הצלחנו בכולם. גם בזה נצליח. ערבים ויהודים".
הכל החל בשנת 2020, שנת הקורונה, כאשר קבלני בניין החלו לשפוך פסולת בכפר ערב א-סוואחרה בלב שכונת ג'אבל מוכבר במזרח ירושלים. זה החל עם פסולת בניין, והמשיך עם פסולת גרוסה, פסולת עופות, פסולת רפואית ואסבסט. ערימת הזבל שהפכה להר גורמת לזיהום, עולה ממנה עשן והיא גורמת לתושבי השכונה סבל רב.
לפני כשנה וחצי פירסמנו ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet את קיומו של המחדל הסביבתי, לאחר הצפת הנושא על ידי תנועת רגבים. אז השקיעה העירייה בכיסוי הפסולת על ידי עפר, אך כיסוי ההר לא פתר את הבעיה. כעת, אותם פעילים ירושלמיים חולמים להפוך את המחדל הסביבתי למרכז ירוק לשכונה במזרח ירושלים.
הפסולת בהר הזבל בג'בל מוכאבר
"התחלתי להתעסק עם זה שבעה ימים אחרי שהתחילו לשפוך פה זבל", מספר מותעסם. "ניגשתי לקבלן שעובד והוא אמר לי שזה רק כמה נגלות של עפר וזהו. הוא המשיך כמובן וניגשתי לעירייה. בעירייה אמרו שמטפלים בזה. זה בחיים לא היה קורה ברחביה. אני יכול לקבל דוחות על סיגריה אם היא נופלת לי ברחוב, אבל פה שופכים זבל ולא קורה כלום. אני מאמין עכשיו במאה אחוז שאנחנו אפילו לא חצר אחורית. אנחנו החצר התחתונה”.
בגלל הזיהום של ההר ומצבור הגזים בתוכו, במקום פורצות שריפות והוא מוציא עשן רוב היום. בנוסף, על פי ד"ר מחמוד אסביח ממרפאת כללית בשכונה, עולה כי ישנה עלייה של מחלות בקרב התושבים, כמו קוצר נשימה, ברונכיטיס ואסטמה.
מותעסם, בעצמו קבלן שיפוצים, לא מפחד מאותם גורמים עברייניים שיצרו את אתר הפסולת הפיראטי. "קיבלתי איומים. חלק ממספרים חסויים, חלק בעברית, חלק בערבית. אני לא מפחד בגלל שיש חוק. אם אני אשתוק אני אהיה שותף לפשע הזה".
הרעיון להפוך את המקום למרחב ירוק שישרת את הקהילה צבר תאוצה בעקבות קשר שנוצר בין חברי עמותת כולנא ירושלים, עמותה שפועלת להפגיש בין ערבים ליהודים בירושלים, לבין תלמידי מגמת אמנות ואקטיביזם באקדמיה לאמנות בצלאל. גם עיריית ירושלים נכנסה לתמונה והבינה ששפיכת עודפי עפר בלי לטפל בתת-הקרקע לא תפתור את הבעיה. בחודשים האחרונים חברת עדן, החברה העירונית של העירייה, הונחתה על ידי ראש העירייה משה ליאון לגבש פתרון מקיף ומהיר. השלב הראשון כולל סקירת עומק של תת-הקרקע לצד הפסקה מוחלטת של הפעילות הבלתי חוקית במקום. המקום כולו גודר, שלטי אזהרה נתלו, והוצבו מצלמות של הפיקוח שמטרתן למנוע שפיכת פסולת במקום. לצד אלה, הייעוץ המשפטי של העירייה הכריז על כל האזור כמבנה מסוכן והכניסה אליו אסורה בתכלית. הנושא נמצא על שולחנו של ליאון וישיבות בנושא מתקיימות על בסיס חודשי.
"אני מאמינה שאפשר להפוך את זה לפארק ירוק", אומרת אפרת גבעתי (48), אקטיביסטית זבל בירושלים. "זה רק עניין של תקציב וניהול. הרבה אנשים רוצים את זה. אם תהיה פה גינה זה יהיה טוב לכולם. יש פה פוטנציאל אדיר".
"אני חושב שיש פה את כל החומרים להצלחה, אומר דרור עמדי, “חבורה מגוונת מאוד של ערבים ויהודים שפועלים למען זה. בסופו של דבר יש עניין שתושבי השכונה ירוויחו מזה. הילדים שישחקו פה יום אחד יגידו שפעם היה פה זבל ועכשיו זה ירוק. זה יכול להיות מדהים".
מעיריית ירושלים נמסר: "מדובר באתר פסולת בלתי חוקי שנוצר כתוצאה מפעילות עבריינית ארוכת שנים. לפני מספר שנים ביצעו משטרת ישראל והמשטרה הירוקה פעילות מאסיבית במקום, במטרה לעצור את התופעה.
“בשל ממצאים חדשים מהאתר, עיריית ירושלים בשיתוף משרד להגנת הסביבה מבצעת תהליך של חקר האתר ובחינת יציבות הקרקע, כולל הצבת מצלמות וגידור המקום, זאת על מנת לגבש מתווה פעולה שבסופו יוסרו המפגעים ותיפסק לחלוטין שפיכת פסולת פיראטית באתר".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.12.25
