הוא מוכּר כמעט לכל ישראלי מהילדות, מטיול חורפי או גינה שכונתית: החמציץ. פרחים צהובים קטנים, מראה תמים ונעים לעין, וכילדים רובנו נהגנו לקטוף ולמצוץ את הגבעול החמצמץ.
אבל מתברר שהזיכרונות הנוסטלגיים קצת מתעתעים: החמציץ הנטוי הוא בעצם אחד המינים הפולשים הבעייתיים בישראל, כזה שמשנה בתי גידול, דוחק צמחייה מקומית החוצה ומעורר דאגה שהולכת וגוברת בקרב חוקרים ואנשי שמירת טבע.
הכול על חמציצים
(צילום: תומר יוסף; ערך: מאור מצרפי)
בשנים האחרונות הצטברו דיווחים על התפשטות מואצת של החמציץ הנטוי ביערות, בשמורות טבע ובשטחים פתוחים נוספים. על רקע זה מתקיים מחקר משותף של חוקרים ממכון וולקני וממכון שמיר, בשיתוף קרן קימת לישראל, שמטרתו לפתח דרכי טיפול וניהול שיצמצמו את פלישת החמציץ ויאפשרו שיקום של הצמחים שהוא גרם לחיסולם.
החמציץ, שמקורו בדרום אפריקה, מתרבה בעיקר באמצעות בצלים תת-קרקעיים ויוצר מרבדים צפופים על קרקע היער. מרבדים אלה משנים את תנאי הסביבה, פוגעים במגוון הביולוגי ועלולים להשפיע על מראה היער ועל תפקודו האקולוגי. "אנחנו רואים בשטח תמונה מורכבת ומדאיגה", אומרים החוקרים ד"ר מאור מצרפי ממכון וולקני וד"ר עודד כהן ממכון שמיר. "החמציץ הנטוי מצליח לחדור גם לבתי גידול שלא נחשבו בעבר פגיעים, וההבנה שלנו לגבי דפוסי ההתפשטות שלו עדיין חלקית. כדי לפתח טיפול יעיל אנחנו חייבים להבין איפה, מתי ואיך הוא מתבסס".
ביער אילנות, בלב השרון, החמציצים השתלטו כמעט על כל השטח, דוחקים את המינים המקומיים. פעם שיגשגו שם צמחים כגון אירוס הארגמן, בן חצב יקינתוני, אזוביון דגול, תורמוס ארץ-ישראלי ושום תל-אביבי. היום – בעיקר חמציצים. "החמציץ מפריש חומצה שמורידה את רמות ה-PH בסביבה, מה שעלול להקשות על צמחים אחרים לנבוט", מסביר ד"ר מצרפי את מנגנון ההשתלטות של הפרח הערמומי. גם בחורשת הסרנג'טים הסמוכה לנתניה, הכוללת צבעונים, לוטם מרווני, בן חיטה ופשתה צרת עלים, יש בעיה דומה.
כאן נכנס לתמונה מיזם אזרחי חדש של קק"ל. במסגרת המיזם מוזמן הציבור הרחב לרגל אחר החמציץ הנטוי ולדווח מתי נצפה הצמח, היכן, ובאיזה בית גידול: גינות פרטיות, ציבוריות, מדרכות, שדות בור, יערות או חורשים. הדיווחים נאספים למפה דינמית, שמתעדכנת בזמן אמת ומאפשרת לחוקרים לזהות מגמות, מוקדי פלישה ואזורים חדשים. "היערות משתרעים על פני שטחים עצומים, ואי-אפשר לנטר כל נקודה באמצעים מקצועיים בלבד", אומרת יעל וגנר מיחידת המדען הראשי בקק"ל, "מעורבות הציבור נותנת לנו תמונת מצב רחבה בהרבה".
בשילוב בין עבודת שטח מבוקרת, ניסויים ומידע שמגיע מהציבור, מקווים השותפים לגבש בשנים הקרובות כלים מעשיים שיסייעו לבלום את התפשטות החמציץ, לפני שהצהוב יכבוש ויעלים את כל הירוק.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.01.26
