עתיד ירוק: היא התמודדה במהלך "חרבות ברזל" עם פינוי עובדים, גיוסי מילואים, ביטול חוזים וקשיים כלכליים. עכשיו, חברת RCK מקיבוץ רוחמה שבמערב הנגב, מציגה טכנולוגיה שמאפשרת גידול אחיד ויציב יותר של קנאביס רפואי, וכבר הובילה לעלייה של פי 17.5 בתוצרת, צעד שאמור להשפיע על הענף כולו, ולתרום גם לכלכלת האזור.
המדענית הראשית של החברה, ד"ר סלעית לזר (46), תושבת קיבוץ סעד שליד רצועת עזה, היא העומדת מאחורי הפיתוח החדש, אשר יוצג בכנס "זורעות את העתיד". הכנס ייערך היום בהובלת משרד החקלאות וביטחון המזון, ויוקדש לנשים מובילות בחקלאות הישראלית הפועלות בחזית.
ההצלחה המקצועית
במרכז הפיתוח של אותו "קנאביס טורבו" רפואי, עומדים זרעי מכלוא (הכלאה משני זנים שונים) מתקדמים. הזרעים הללו מאפשרים לא רק גידול אחיד ויציב יותר, אלא גם שיפור משמעותי ביבול ועמידות למחלות. הטכנולוגיה החדשה הובילה לעלייה של פי 17.5 בתוצרת, ובקמביל לירידה של כ-70% בפחת בתהליכי הייצור. המשמעות, כמובן, היא יותר רווח לחברה מקיבוץ רוחמה.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, רוב עובדי החברה פונו מבתיהם, גויסו למילואים או שהו מחוץ לישראל ולא יכלו לשוב ארצה. פעילות החברה נפגעה באופן משמעותי, והיא נותרה עם כ-30% בלבד מכוח האדם שלה. למרות זאת RCK המשיכה להפעיל את החווה והמעבדות בתנאי חירום. היא גייסה עובדים זמניים, עשתה הכשרות מהירות לעובדים והתאמות שנועדו לאפשר את המשך הפעילות המחקרית והחקלאית.
המלחמה הובילה גם לביטול חוזים בינלאומיים ולקשיים בגיוס השקעות, עד כדי איום על המשך פעילותה. כעת, מקווים בעליה כי ההתייצבות ההדרגתית של המשק הישראלי והחשיפה הבינלאומית לפיתוח, יסייעו להחזיר את פעילות החברה למסלול צמיחה.
ד"ר לזר הסבירה כי לזרעים יש חיי מדף ארוכים יותר מאשר לשתילים. "רוב הגידולים התעשייתים עובדים עם זרעי מכלוא, כמו עגבניות ופלפלים, אלא שהגנום של הקנאביס מאוד שונה. אנשים צחקו עלינו ואמרו שאי אפשר לעשות זרעי מכלוא עם קנאביס". הפיתוח לקח שבע שנים, ולאחר מכן היו צריכים לייצר מערכת לייצור מסחרי של הזרעים. "זה היה קצת כמו להמציא את הגלגל, כי כמעט אף אחד לא עושה זרעי מכלוא בקנאביס. אנחנו אחת מארבע חברות בעולם, ואחת מאותן חברות גם חתמה איתנו על הסכם שנייצר עבורם. כעת אנחנו בשלב הפיילוט המסחרי ושולחים את הזרעים ללקוחות ברחבי העולם".
הטרגדיה האישית
ד"ר לזר, במקור ממושב שרשרת, גדלה במשפחה חקלאית. היא למדה אגרונומיה בפקולטה לחקלאות, ועוד לפני שסיימה את התואר הראשון השתלבה במשתלה בקיבוץ סעד. שנה לפני שסיימה את הפוסט דוקטורט אמה נפטרה מסרטן הלבלב. "אחרי שראיתי כמה הקנאביס עזר לאימא, הבנתי שמגיעה לצמח תשומת לב מקצועית ממני. התחלתי לקרוא וחיפשתי מקום בו אוכל לראות בפועל את הצמח ולהבין עליו יותר, וכך הגעתי לחברה בקיבוץ רוחמה. הייתי אז באבל גדול, ואחרי שסיימתי את הפוסט דוקטורט חזרתי לתחום והקמתי את המחלקה המדעית בחברה. הם תמכו בטיפוח הזנים ובגידול.
"ב-7 באוקטובר, עם פינוי העובדים וגיוס אחרים למילואים, היה מאוד קשה. גייסנו צוות חירום וגם היה לנו שיתוף פעולה מדהים עם היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות וכן עם משרד החקלאות, שם איפשרו לנו לשמור על הרצף שלנו כמשתלה יצואנית.
בחודשים הראשונים הוכרז אזור המלחמה כשטח צבאי סגור, ואני הגעתי ממלונות ים המלח, לשם פינו את המשפחה שלי. אבל הצלחנו לעמוד בכל היעדים שלנו באותה שנה".
הפיתוח של RCK עשוי לסייע לענף להתמודד עם הגידול המשמעותי בביקוש לקנאביס רפואי, ובמקביל לשפר את איכות התוצרת החקלאית.
על פי נתוני משרד החקלאות וביטחון המזון, שטחי הגידול בישראל הם 350 דונמים בלבד ומגודלים בידי 33 מגדלים. כדי להתמודד עם הביקושים והמחסור בעובדים, קידמו לראשונה המשטרה ומשרדי החקלאות, הבריאות והביטחון הלאומי - העסקת עובדים זרים בחוות לגידול קנאביס רפואי בישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.05.26
