דוח של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) מצייר תמונה מדאיגה במיוחד על מצב החרם העולמי מול מוסדות אקדמיים בישראל: זינוק בבקשות להוציא את ישראל מתוכנית הורייזן היוקרתית של האיחוד האירופי ועלייה חדה באירועי הדרה כלפי מוסדות ומרצים ישראליים. העומדים בראש המוסדות מתריעים: "יכול להיגרם לנו נזק בלתי הפיך".
המסמך, שפורסם הבוקר (יום ה'), מזהיר כי החרם האקדמי הופך לאיום אסטרטגי. הנתון המדאיג ביותר הוא זינוק של 150% בניסיונות להדיר את ישראל מ"הורייזון": תכנית הדגל של האיחוד האירופי בתחום המחקר והחדשנות, בעלת תקציב עתק של מעל 95 מיליארד יורו.
3 צפייה בגלריה
הפגנה באוניברסיטת קולומביה ב-2025
(צילום: David Dee Delgado / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
ההנחה שהתנפצה
הדוח, הסוקר את התקופה שבין אוקטובר 2025 לאפריל 2026, מצביע על כך שלמרות הפסקת האש במלחמת חרבות ברזל והמעבר למבצע שאגת הארי, מגמת החרם אינה דועכת. "הנחת העבודה הראשונית לפיה הפסקת האש בעזה תצמצם את גילויי החרם אינה מתגשמת כלל", קובעים מחברי המסמך, "במסגרת המעקב אחר השיח של ארגוני החרם, ניתן לראות שהם ידעו להתאים את עצמם מהר מאוד לנסיבות המשתנות, לרבות המלחמה מול איראן ופעילות ישראל בלבנון".
הבדיקה של ור"ה גילתה עוד כי קרוב למחצית ממקרי החרם שדווחו נוגעים להשעיה מפורשת של שיתופי פעולה, כ-30% לשיבוש פיזי של הרצאות וכנסים וכ-10% להערות אנטישמיות גלויות ולפגיעה במענקי מחקר.
הדוח מדגיש גם כי ארגוני החרם מנצלים מנופי לחץ מדיניים וביטחוניים כדי להעמיק את הבידוד האקדמי. לדברי מחבריו, האווירה העוינת באירופה מזינה את עצמה מהמתיחות הביטחונית מול לבנון ואיראן, אך גם מהסתייגות גוברת בקרב מקבלי החלטות ביבשת ממדיניות החוץ של ממשל טראמפ בארה"ב, שאליה נתפסת ישראל כבעלת ברית קרובה במיוחד.
לכך מתווספת ביקורת חריפה על מהלכים פנים-ישראליים, דוגמת חוק עונש מוות למחבלים והתבטאויות של נבחרי ציבור. דברים אלו, נטען, מעלים בעיני האיחוד האירופי שאלות לגבי ערכים משותפים, המהווים תנאי הכרחי להמשך השתתפותה של ישראל בהסכמי הורייזון. מצב זה יוצר איום ממשי לקראת חידוש ההסכמים ב-2028-2027, כאשר ור"ה מבהיר כי שיתופי פעולה בילטרליים עם מדינות באסיה או באירופה אינם מהווים תחליף לתוכנית מחקר מובנית ופורצת דרך כמו הורייזון.
הדוח מציין, עוד כי בעוד שבשנים 2025-2024 אופיינה התופעה בפרץ של חרמות לעבר חוקרים בודדים (57% מהמקרים בשנים אלה), הרי שהנתונים החדשים מלמדים כי בחודשים האחרונים עיקר אירועי החרמות הם כנגד המוסדות האקדמיים ואגודות מקצועיות.
הפגנות פרו פסלטיניות באוניברסיטת קולומביה
נתונים אלו מצטרפים למגמת עלייה של 66% בתלונות ביחס לשנה הראשונה למלחמה, ובסך הכל נרשמו בתקופה שבדק הדוח 1,120 תלונות על חרם. פילוח סוגי החרם מראה כי 41% מהמקרים נוגעים להשעיית שיתופי פעולה מפורשים, 29% לשיבוש פיזי של הרצאות וכנסים, ו-9% להערות אנטישמיות גלויות ולפגיעה במענקי מחקר.
מפת השנאה
בלגיה ממשיכה להוביל את טבלת הדיווחים המצטברת, ואחריה מדורגות הולנד, אנגליה, ספרד ואיטליה, כאשר באחרונה נרשמה עלייה חדה המושפעת מהשיח הפוליטי הפנימי סביב הלחימה.
צוות הפעולה של ור"ה ממשיך להפעיל כלים משפטיים מול מוסדות ספציפיים באירופה, זאת בשיתוף משרדי עורכי דין בבריסל, ומנטר באופן שוטף את רשתות החרם כדי לספק מידע בזמן אמת. אבל בצוות מתריעים כי ללא היערכות ממשלתית והשקעה עקבית בהסברה ובחיזוק קשרים קיימים - ישראל עלולה למצוא את עצמה מחוץ למועדון המדעי הנחשב ליוקרתי בעולם, דבר שיגרום נזק בלתי הפיך להיותה אומת הסטארט-אפ.
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון ויושב ראש ור"ה: "הדוח מוכיח שהחרם האקדמי אינו תופעה חולפת אלא מאבק ארוך טווח המאיים על ליבת המחקר הישראלי. המדע והמחקר האקדמי צריכים לגשר על פערים תרבותיים ופוליטיים ולא להעמיק אותם, והניסיון להדיר את ישראל מבמות בינלאומיות רק בשל הזהות שלנו מהווה אפליה פסולה המזיקה למדע העולמי כולו. עלינו להציב את בלימת הסחף הזה כיעד אסטרטגי לאומי, שכן האוניברסיטאות הישראליות הן חוד החנית של המצוינות והפלורליזם הישראלי, ובידודן המדעי הוא סכנה מוחשית לחוסנה ולביטחונה של המדינה".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.05.26
