מאבדים את החוף: דוח חדש של עמותת "אדם טבע ודין" מזהיר מפני אובדן חופי הים התיכון בישראל. קו החוף הישראלי סובל ממספר רב של בעיות, ונראה כי ישראל נמצאת כיום ב"דקה ה-90" בכל הנוגע להצלת החופים האהובים שלנו.
"אנחנו חייבים לשנות את הגישה והחשיבה שלנו לגבי רצועת החוף", אומרת אורלי בביצקי, מנהלת המחלקה הכלכלית וחוסן אקלימי ב"אדם טבע ודין", מכותבות הדוח. הדוח סוקר את האתגרים והאיומים הגדולים ביותר על קו החוף, וממליץ על הצעדים הנדרשים כדי לעמוד בלחצים ולשמר את חופי הים של כולנו. בשנת 2012 פרסמה החברה להגנת הטבע כי לכל אזרח ישראלי נותרו פחות משני סנטימטרים של חוף. מאז גדלה אוכלוסיית ישראל ביותר מרבע והוסיפה מעל ל-2 מיליון מבקרים לרצועה הצפופה הזו, כך שקרוב לוודאי שהמספר הזה כבר מזמן לא רלוונטי.
10 צפייה בגלריה
בור הסיד, בגבול בין בת לים ות״א יפו. כאן רוצים להקים בניין של 24 קומות במקום טיילת שתשמש את כלל הציבור
( צילום: יעל דורי)
יזם פרטי השתלט
האיומים המרכזיים הם פיתוח, שוברי הגלים, הניקוזים שגורמים למי נגר להגיע ולזהם את הים, שינויי האקלים, קריסת המצוקים וניהול החופים עצמם. למרות המצב ההולך ומחמיר של רצועת החוף, אפשר לשמר ולשקם את הקיים. "כיום, עלינו לעצור רגע מהריצה למתן פתרונות מהירים, או כמו שנהוג לומר 'לשים פלסטרים', ולקדם תכנון וניהול הוליסטי וצופה פני עתיד, שמטרתו היא שימור הרצועה, על כל תחומיה, לשנים הבאות", אומרת יעל דורי, ראש תחום תכנון בעמותה.
בכל הנוגע לפיתוח, חוף בלו-ביי, חוף הרחצה הצפוני ביותר של נתניה, הוא דוגמה רעה. החוף מוקף על ידי מצוק מרשים, בחלקו טבעי ולא מפותח. בחוף עובר שביל ישראל והוא נחשב לאחד החופים היפים באזור. הוא נמצא באזור שבעבר אף הוכרז כשמורת טבע, אלא שעל החוף השתלט יזם פרטי ובמקום נבנה מבנה מסחרי ענקי, שמגיע כמעט עד לקו המים. בחורף, כשהים עולה, אי אפשר לעבור לאורך החוף. בעמותה צפויים להגיש עתירה בדרישה להרוס את הבנייה המאסיבית ולהחזיר את החוף לציבור.
חוף פולג הוא אחד המרחבים החופיים הרגישים והחשובים שנותרו במרכז הארץ. החוף משמש מסדרון אקולוגי המחבר בין שמורת פולג ושפך נחל פולג מדרום לבין שמורת האירוסים ושלולית החורף מצפון. למרות זאת, מקודמת במקום תוכנית ישנה להקמת שישה מבני ענק במרחק של כ-150 מטר בלבד מהחוף, סביב כיכר מוגבהת רחבת היקף. שני המבנים הראשונים כבר נמצאים בבנייה. החשש הוא כי הפיתוח האינטנסיבי, התאורה, התנועה האנושית, הפסולת והשפעות נלוות נוספות יפגעו קשות בתפקודו של המסדרון האקולוגי ובערכי הטבע הייחודיים של האזור. בנוסף, מדובר באחד מחופי הגלישה החשובים בישראל, כך שהפגיעה במקום היא גם פגיעה במשאב ציבורי ונופי ייחודי.
בין הרצף העירוני של חופי תל אביב והרצליה נותר מקטע חוף טבעי ורגיש בעל ערכי נוף וטבע יוצאי דופן. אלא שדווקא באזור זה פועל החוף הנפרד של הרצליה, הממוקם לאורך רצועת חוף צרה במיוחד, למרגלות מצוק הסובל מסחיפה מתמשכת. בחודשי החורף הים מגיע עד למרגלות המצוק ופוגע שוב ושוב במתקני החוף, שחלקם אף מגבירים את עוצמת הפגיעה של הגלים בחוף. כעת רוצים להרחיב בסמוך אליו מדרום חוף נפרד נוסף. התוכנית כוללת הקמת מתקנים ותשתיות נוספות, כולל חומה של 300 מטר שכל מי שהולך לאורך החוף ייאלץ להידחק בינה לבין המצוק הסמוך.
"חומת שוברי גלים"
המדינה ממשיכה להתמודד עם משבר החופים באמצעות פתרונות נקודתיים, במקום לגבש מדיניות כוללת לרצועת החוף כולה. תוכנית שוברי גלים בקריית חיים היא דוגמה מובהקת לכך. התוכנית כוללת הקמת שבעה שוברי גלים במטרה להתמודד עם סחיפת החול באזור, אבל הבעיה היא ששוברי גלים מגנים על החוף שהם נמצאים מולו, אך למעשה מגבירים את הארוזיה בחופים סמוכים וגורמים להיעלמותם. בהיעדר תכנון ארצי כולל, עוד ועוד רשויות מקומיות ברחבי הארץ דורשות שוברי גלים כדי להגן על החופים שלהן. הדבר עלול להוביל לתגובת שרשרת, שבסופה נמצא את עצמנו עם ״חומת שוברי גלים״ לאורך כל חופי ישראל. כך קורה כשמחכים לרגע האחרון, ואז נדרש פתרון מיידי של כיבוי שריפות, במקום חשיבה קדימה.
לכל אלה תוסיפו את בעיית קריסת המצוקים, שרק תלך ותחמיר, עליית מפלס מי הים וסוגיית מי הנגר. בעמותה מבקשים כי רשויות החוף יקבעו מדיניות שתרחיק את הנגר מזרחה, כך שתאגם ותחדיר מים אלה למי התהום. בכל הנוגע למשבר האקלים, המוביל לעליית המפלס ונסיגת קו החוף, יש לתקן את מדידת קו החוף החזוי, וכך לתקן את מדיניות מנהל התכנון לפי קו זה. תוכניות ישנות, שאפשרו בנייה קרוב לקו החוף, יכולות להיות הרסניות בעתיד הלא רחוק. חוקי התכנון מגנים על רצועה של 100 מטר חוף, אבל בפועל בעתיד זה כבר לא יהיה רלוונטי. בעצם, מנהל התכנון מאשר תוכניות בנייה על בסיס נתונים שגויים. כך, תוכניות שעוד לא התממשו, יש לבטלן ולתכנן מחדש.
חלק מצוק סידני עלי בהרצליה קרס
(צילום: בועז גולד)
בישראל עליית מפלס הים מהירה משמעותית מהממוצע העולמי. "המפלס ממשיך לעלות", אומרת עו"ד אורטל סנקר מהמחלקה המשפטית של העמותה. "ובינתיים מאשרים בנייה מאסיבית בחופים. אם לא נתעורר עכשיו ונוציא לפועל תוכנית ארצית כוללת להגנה על החופים, כזו שמתייחסת במשולב לכל האיומים, אנחנו פשוט נאבד את חופי הים שלנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.06.26
