תופעת הכלבים המשוטטים בעוטף עזה היא כבר יותר מתופעה, היא פצצת זמן מתקתקת. כבר לא מדובר בכמה להקות כלבי פרא שחוצות את הגבול, אלא בלהקות ענק שההשפעה שלהן על הטבע הישראלי, על חיות הבר וגם על בני האדם היא משמעותית. בהיעדר פעולה מצד המדינה, כלבי הפרא עלולים אפילו להוביל להכחדה של מינים מקומיים.
כלבים משוטטים בעוטף עזה
אין הרבה שמכירים את תופעת הכלבים המשוטטים כמו פקח אשכול נגב מערבי, מאיר אביטן. "יש כלבים שבאים מעזה דרך הפתחים שמהם נכנס ויוצא הצבא. הם למדו להיכנס דרך פתחי המילוט, וחלק למדו איך מתנהל הש"ג של הצבא והיישובים. לפעמים הם מקפיצים את הצבא על גדר המערכת. הרבה מהם פוגעים במשקים החקלאיים. יש שאוכלים תרנגולות, פרות וכלבים של התושבים. אני נתקל בהרבה להקות כלבים שנובחים על חיילים שעוברים, יש לנו אירועי נשיכות של תושבים שיוצאים להליכות. הם מגיעים גם לבסיסים האמריקניים החדשים. רואים שם הרבה כלבים ואין מי שיטפל בהם".
ד"ר יבגני קומלב, מנהל השירות הווטרינרי באשכול רשויות נגב מערבי, מסביר כי "תופעת הכלבים המשוטטים היא כבר מזמן לא רק סוגיה מקומית של רשות כזו או אחרת, אלא אתגר לאומי שמחייב התייחסות מערכתית. כלב משוטט עלול להוות סיכון לבטיחות הציבור, לפגוע בחיות בר ובחקלאות ולהתרבות בקצב שמקשה מאוד על הטיפול בבעיה".
לכך יש להוסיף את החשש מהתפרצות מחלת הכלבת, שכבר הגיעה ל-71 מקרים השנה, לצד החשש שהכלבים עלולים להוביל להכחדה של הצבי הארץ ישראלי, מין בסכנת הכחדה. במחקר שערכו ד"ר רגב מנור ופרופ' דוד זלץ, מחולות אשדוד ועד ניצנים וזיקים, נמצא שההשפעה של הכלבים המשוטטים קשה במיוחד ביחס לעופרים הצעירים, שרבים מהם לא מגיעים לגיל חצי שנה בשל ציד של להקות הכלבים.
"אם לא היינו מטפלים בכלבים המשוטטים בזמנו, באזורים כמו שמורת ניצנים, אוכלוסיית הצבאים המקומית הייתה מגיעה להכחדה", מסביר פרופ' דרור הבלנה, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. מדובר בציידים מנוסים, כאלה שפועלים בלהקות. אבל מדובר בלהקות ענק, לא שלושה-ארבעה כלבים. כעת אנו נמצאים בעונת ההמלטות, ומספר הכלבים המשוטטים ממשיך לטפס. "מהתצפיות שלנו, אנחנו רואים מקרים לא מעטים של פגיעה ישירה בחיות בר, כמו צבאים, ארנבות, צבועים וכנראה בעלי חיים נוספים כמו קיפודים. זה מתגלגל להשלכות ברמת האוכלוסייה, ויש חיות שמגיעות לסף הכחדה מקומית. פקחים, מטיילים וחקלאים מדווחים על צבאים מתים".
מה ניתן לעשות? "קודם כל צריכים לטפל במקור", מסביר ד"ר הבלנה. "והמקור יכול להיות כניסה משטחים מחוץ למדינת ישראל או תופעה של אנשים שלא מעוניינים לטפל בכלב וזורקים אותו בשטח הפתוח. זה אומר שצריך להדק את הגבולות מבחינת גידור, וגם לעשות הסברה בקרב הציבור. אוכלוסיית הכלבים המשוטטים מסתמכת בעיקר על פסולת, ובאזור העוטף יש עלייה משמעותית בפסולת, בין היתר בשטחי הבסיסים הצבאיים".
בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול נגב מערבי, אומרת כי "כלב משוטט הוא לא רק סוגיה של בעלי חיים, אלא גם חלק ממארג החיים כולו בנגב המערבי. כשהתופעה אינה מטופלת היא עשויה להשפיע על החקלאות, ליצור אתגרים במרחבים הפתוחים ואף להפריע לפעילות ביטחונית וצבאית. האחריות שלנו היא לפעול באופן מקצועי, גם כדי לשמור על ביטחון ובריאות הציבור, וגם כדי להבטיח שלבעלי החיים עצמם יהיו תנאים טובים, טיפול ראוי ומענה אנושי".
אחת הבעיות היא שהווטרינרים המקומיים נעדרים את הכלים התקציביים וכוח האדם לטפל בבעיה לבד. במכתב רשמי שנשלח למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ראשי הרשויות בעוטף הבהירו שהם לא יכולים לטפל בבעיה עם התקציב שלהם.
ראיון אולפן עם: ד"ר עופר קולסקי | מ.מ מנהל השרות הוטרינרי אשכול נגב מערבי
(צילום: מיקי שמידט)
גורמים באשכול מדגישים כי הפתרון הנדרש הוא התקשרות ישירה של משרד החקלאות עם לוכדים מקצועיים, שיפעלו משלב התכנון ועד סיום הטיפול, ללא תלות בליווי של השירות הווטרינרי האזורי. מתווה כזה, לשיטתם, הוא היחיד שיאפשר מימוש מהיר, יעיל ואפקטיבי של התקציב, תוך שמירה על שלום הציבור ורווחת בעלי החיים. חשוב להדגיש כי התפקיד שלהם הוא גם לתת שירות לתושבים המקומיים, ומלחמה מול כלבים מתפראים היא לא בדיוק חלק מסל המשימות הקבוע.
"אנחנו מאוד חוששים שמאותן אוכלוסיות של כלבים משוטטים תזלוג גם הכלבת לתוך שמורות הטבע", הוסיף ד"ר הבלנה. "ואז אנחנו מדברים על איום כפול. ברגע שהמצב יוצא משליטה, ואנחנו ממש-ממש קרובים למצב שהכלבים יוצאים משליטה בארץ, אנחנו חוששים שיתחילו הרעלות המוניות שיגרמו לפגיעה אנושה בחיות הבר. מהבחינה הזאת אנחנו עלולים לחזור לשנות ה-50".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כלבים משוטטים בשטח הארץ הינם באחריות ובטיפול של משרד החקלאות והרשויות המקומיות. לצד זאת, צה"ל נוקט בגישה של אחריות מרחיבה ופועל באופן יזום על מנת לסייע בטיפול בסוגיה ולקדם פתרונות. במסגרת הטיפול בנושא ננקטים מספר צעדים לצמצום נגישות בעלי חיים לפסולת ולשמירה על תנאי תברואה תקינים במרחב. בין היתר, בוצעה החלפה של כלל פחי האשפה שהיו נמוכים לגבוהים, שאינן מאפשרות גישה נוחה של בעלי חיים לפסולת. בנוסף, מוצבים שערי כניסה למוצבים שנועדו למנוע ככל הניתן כניסת בעלי חיים לשטחם ומתקיים עיסוק מפקדים שוטף בנושא, לצד ביצוע מסדרי ניקיון במוצבים. בצה״ל קיימת פקודה האוסרת על חיילים ליזום מגע עם בעלי חיים מטעמי בריאות ובטחון כללי. הסוגיה מוכרת ומטופלת בימים אלה על ידי הגורמים הרלוונטיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.06.26
