האם אפשר לגדל ליצ'י בבקעת הירדן? נראה שאם תשאלו את רוב האנשים הם יגידו שאין סיכוי כזה, אבל למשפחת עתידיה מחוות עינות קדם כמובן שהתשובה ברורה.
נעמה ועומר עתידיה הם הורים לשבעה ילדים שגרים בחוות עינות קדם מעל ל-20 שנה. החווה נמצאת בשטח של המושב השיתופי ייט"ב בבקעת הירדן, מקום שמתאפיין במזג אוויר חם וצחיח ללא הרבה גשם במהלך השנה. "בעלי ואני הקמנו את החווה בשנת 2004 בשטח של ייט"ב, לאחר שאותו השטח ננטש בגלל האינתיפאדה השניה כשהחקלאים סבלו מהצקות וונדליזם בשטחים החקלאיים שלהם", מספרת נעמה.
בשנתיים הראשונות משפחת עתידיה גרה באוהל ובמשך שבע שנים הם היו ללא חשמל אך זה לא מנע מהם לגדול ולפרוח, בגלל שיש למיקום זה חשיבות אסטרטגית."כשהגענו המקום היה שומם ומלא בזבל וככה לאט לאט הצלחנו להפריח את השממה, יש חשיבות למקום שבו החווה נמצאת. הוא מחבר בין ירושלים ליריחו ואנחנו תופסים את השטח. התחלנו עם עדר כבשים וגידלנו זיתים לשמן ותמרים, כי זה החיבור הטבעי ביותר לארץ וחשבנו איך אפשר לגדול עוד".
תמר, בתה של נעמה, על ליצ'י
(צילום: באדיבות המשפחה)
נעמה מספרת שהרעיון לגדל פירות טרופיים הגיע לאור הרצון לתת הרגשה של חופש וגן עדן. "כשאתה אוכל פרי כמו ליצ'י או מנגו הדבר הראשון שזה זורק אותך אליו זה קיץ, בריכה, חופש. במדינה שלנו לצערנו יש לעיתים רבות הרגשה של גיהנום, אנחנו עם הפרי הזה נותנים תחושה שגן עדן זה פה". באזור כמו הבקעה יש קושי לגדל פירות מסוג זה. אומנם הפרי אוהב חום, אבל השמש יכולה גם לפגוע בו. לאחר ארבע שנות גידול, השנה משפחת עתידיה קטפה את היבול הראשון שהיה מאוד מוצלח. "חקלאות זה נס, ברוך השם יצא לנו יבול מעולה שהצלחנו לקטוף אותו בזכות נערים שמגיעים לעבוד בחווה, חברים ומשפחה".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.07.26
