בישראל יש מחסור חמור בלוחמי אש וכבאיות, ובעתיד צפויות יותר שריפות ענק בשל שינויי האקלים. לנוכח המצב המדאיג, ארגוני הסביבה מתריעים כי לחוסר ההיערכות של הממשלה, ומערך הכבאות, עלולות להיות השלכות קשות.
הארגונים גם מזהירים את ראש הממשלה, השר לביטחון לאומי והשרה להגנת הסביבה כי ישראל לא מוכנה למציאות החדשה. אבל ברשות הארצית לכבאות והצלה השר לביטחון מעדיפים לא להתייחס למספרים הקשים, אלא רק לפרגן לאיתמר בן גביר.
שריפה בהרי ירושלים באוגוסט 2021
(צילום: משה מזרחי, מתנאל בושרי)
מחסור במודיעין וניטור
השריפות מסכנות חיי אדם, פוגעות בבריאות, בטבע, בחקלאות, בתשתיות ובכלכלה, ומחמירות את משבר האקלים. אבל כפי שכבר הוכח בעבר, מדינת ישראל אינה ערוכה להתמודד עם שריפות ענק, וקיים מחסור משמעותי בכוח אדם, תחנות כיבוי, ציוד ומערך ייעודי לשריפות בשטחים פתוחים. אם לא די בכך - שינויי האקלים, גלי החום והיובש, לצד איומים ביטחוניים, גורמים לעלייה חדה בתדירות ובעוצמת השריפות. למרות שיפור מסוים ביכולות הכבאות לעומת שנים קודמות קיימים פערים משמעותיים - יש מחסור במאות לוחמי אש, בעשרות תחנות וביותר מ-100 רכבי כיבוי. בנוסף, אין מערך ייעודי לטיפול בשריפות בשטחים פתוחים, וגם חסרים מערכי מודיעין, חיזוי, ניטור ומניעה מתקדמים.
ארגוני הסביבה דורשים להקים מערך ארצי ייעודי לטיפול בשריפות בשטחים פתוחים. כמו כן, הם מבקשים להקצות באופן מיידי כ-160 מיליון שקל לטיפול בנושא, מתוכם 130 מיליון שקל להקמת יחידות מבצעיות ייעודיות, ו-30 מיליון שקל למערך מודיעין, חיזוי והתרעה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. לשם השוואה - נזקי השריפות בשטחים פתוחים, נאמדים ביותר מ-3.5 מיליארד שקל.
הארגונים, ובהם גרינפיס, חיים וסביבה, Climate Net, צלול, מגמה ירוקה ונוספים, מזהירים כי משבר השריפות הוא אתגר ביטחוני ולאומי, ולא גזירת גורל. הם גם קוראים לממשלה לפעול במהירות כדי למנוע אובדן נוסף של חיי אדם, פגיעה בטבע ונזק כלכלי כבד.
ישראל לא ערוכה
"התראה היא חיונית לצורך היערכות", מסבירה תמר זנדברג, לשעבר השרה להגנת הסביבה וכיום ראש המכון לחקר מדיניות אקלים לאומית באוניברסיטת בן גוריון. "ראשית מפני שהמשאבים הם מוגבלים וצריך לדעת היכן לרכז מאמץ, היכן להיות ערוכים עם ציוד וכדומה. שנית, מפני ששריפות עלולות להתפשט במהירות, ותגובה מהירה יכולה להיות ההבדל בין נזק אדיר או מצומצם. שלישית, מפני שריכוז מאמץ בקרבת יישובים, כבישים או ערכי טבע חשובים יכולה לעשות את ההבדל בין פגיעה קשה ברכוש ובחיים.
"צריך להבין שחום קיצוני וממושך, בנוסף לתנאי מזג אוויר קיצוניים, יובש וצפיפות אוכלוסייה ויישובים, הם מאפיינים את ישראל באופן ייחודי, והם מייצרים שריפות בתור מוקד פגיעה מוביל. נכון להיום ישראל רחוקה מלהיות ערוכה. המחקר שלנו מצביע על צעדים קונקרטיים שאפשר וצריך לעשות, חלקם מתוך החלטות שכבר התקבלו ונתונים שכבר קיימים, וחלקם צריך עוד לפתח".
כבאית בשריפה בהרי ירושלים אשתקד. עדיין קיים מחסור
(צילום: AP/Mahmoud Illean)
ערן בן ימיני, מנכ"ל ארגון "חיים וסביבה", הסביר כי "אנו מבקשים מהשר בן גביר שלא יהיה האחרון לזהות את את המחסור במטוסי כיבוי ואת הצורך ברפורמה במערך הכבאות עוד לפני האסון. אנו מתריעים שוב ושוב על הליקויים ומחסור בציוד וכוח אדם במערך הכבאות. 'החיסכון' של הממשלה הזאת יעלה לנו בכסף רב, בחיי אדם ובפגיעה בסביבה".
המצב גרוע מבעבר
התנאי הבסיסי להתמודדות עם גודל האיום הוא שירותי כבאות אש מתקדמים ומצוידים היטב, אולם ישראל רחוקה משם. גם אסון הכרמל ודו”ח מבקר המדינה בעניין לא הצליחו להעיר את הממשלה. במובנים רבים, המצב היום גרוע מזה שהיה לפני אסון הכרמל. אם בשנת 2010 היו 1,500 לוחמי אש על כ-7.5 מיליון אזרחים, היום יש 2,300 לוחמי אש על כ-10 מיליון אזרחים.
לשם השוואה - הסטנדרט העולמי הוא לוחם אש אחד לכל 1,000 תושבים. בישראל זה לוחם אש על כל 4,474 תושבים - פחות מרבע. לוחמי האש גם לא נחשבים לגוף ביטחוני, בשונה מהמשטרה, ולכן הם יוצאים לפנסיה בגיל 67. רבים מהכבאים כבר נמצאים היום מעל גיל כשירות אך לא מוצעות להם תוכניות פרישה.
כדי להבין את המחסור, נזכיר כי בכל משמרת יש כ-500 לוחמי אש. השירות לא יכול לרדת מתחת לקו האדום בתחנות ברחבי הארץ, ולכן אין באמת אפשרות לשנע כוחות ענק בעת שריפה. אלא שבגלל המלחמה יש כבאים רבים במילואים וגם לוחמי אש שנפצעו, מה שמדלל את הכוחות עוד יותר.
מבקר המדינה אמנם פרסם דוח בנושא ב-2021 וגם ארבע שנים קודם לכן. אך כל אלה לא הצליחו לגרום לממשלה למלא את החוסרים הרבים במערך הכבאות. מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, ציין בין היתר כי ההערכות הקיימת לצורך בציוד, כבאים ותחנות כיבוי נמוכה מאוד ביחס לצורך, שכן היא נקבעה לפי תרחיש שערך הטכניון בשנת 2012, ומאז הסיכונים עלו.
שריפה בגזרת מטה יהודה
(צילום: דוברות המשטרה)
במאי 2025 בכיר במערך הכבאות גם התייחס למצב הרע של המערך בוועדה לביקורת המדינה ואמר “קצב התפשטות האש היום היא פי 8, וכמות הרעלים שהיא משחררת לאוויר היא פי 200. פוטנציאל עלות הנזק בשטחים הפתוחים שנשרפו בשנת 2024 הוא 3.12 מיליארד שקל. ובקק”ל 1.65 מיליארד שקל. המערך חייב להיות עוצמתי ועצמאי כדי לתת מענה לתרחישי הייחוס. מערך כבאות והצלה אינו ערוך לתרחישי הייחוס, שהוא שלושה אירועים גדולים בו זמנית”.
“הוקצו תקציבים”
מהרשות הארצית לכבאות והצלה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות מוביל המשרד לביטחון לאומי, בראשות השר ח”כ איתמר בן גביר תנופת התעצמות משמעותית של מערך הכבאות וההצלה. במסגרת זו הוקצו תקציבים שאפשרו את הרחבת כוח האדם, הצטיידות באמצעים ובטכנולוגיות מתקדמות, הקמת תחנות כיבוי וחיזוק יכולותיו המבצעיות של המערך. כבאות והצלה לישראל תמשיך לפעול במקצועיות, באחריות ובנחישות למען ביטחונם של אזרחי ישראל”.
יצוין, כי ברשות לכבאות והצלה בחרו שלא להגיב על הנתונים המספריים אשר מצביעים על המחסור החמור בלוחמי אש, רכבי כיבוי, ותחנות כיבוי, ובחרו רק לשבח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
השתתף בהכנת הידיעה מאיר תורג’מן
פורסם לראשונה: 00:00, 22.07.26
