ההצפות באיילון יחזרו ובגדול בחורף? מומחים מזהירים כי העבודות להקמת מסילת הרכבת הרביעית – שכוללות הצרה של תעלת נחל איילון – עלולות לגרום להצפות של עורק התחבורה המרכזי של גוש דן. לפני כחודש קיבלה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) החלטה סופית המאשרת את הצרת נחל איילון, והעבודות בשטח החלו. ההחלטה התקבלה על אף התרעות חריפות מצד משרד החקלאות ועיריית תל אביב-יפו ועל אף אזהרות השירות המטאורולוגי מפני מזג אוויר קיצוני בשנים הקרובות. כל זאת, בזמן שפתרונות הניקוז הקיימים לא הושלמו לגמרי. בנוסף, פרויקט בשם "המובל לים" – שאמור גם הוא לתת מענה לניקוז הנחל – נותר ללא תקציבי תכנון וביצוע.
המסילה הרביעית באיילון
(צילום: טל הפקות וידאו)
כדי לאפשר את הקמת המסילה החדשה מבלי להציף את האזור, המדינה תכננה שלושה פרויקטים משלימים לריסון הנגר ולהשהיית המים בעת גשמים כבדים: מפעל הניקוז בפארק אריאל שרון בעלות של מאות מיליוני שקלים, הכולל מאגר ענק לקליטת מי שיטפונות; מאגר ויסות ואיגום במשמר איילון; ומאגרי השהייה זמניים במחצבות מודיעים ונטוף. כל זאת כדי לעצור את נחשולי המים במעלה הנחל ולהזרים אותם לאיילון באופן מבוקר. עם זאת, גורמי המקצוע מבהירים כי הפתרונות הללו אינם מספקים.
"נראה הצפות כבדות"
"רמת ההגנה המקובלת בתשתיות היא להתמודדות עם אירוע של פעם ב-100 שנה. הצרת התעלה והפרויקטים הקיימים לא מביאים אותנו לספיקות הנדרשות, והגענו למסקנה שהסיכון להצפה עומד כיום על 1 ל-18 שנה בלבד", מזהיר ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול נגר במשרד החקלאות. "כשהנחל יהיה בזרימה מלאה, למובילי הניקוז העירוניים לא יהיה לאן להתנקז ונראה הצפות כבדות".
לדבריו, הפתרון היחיד שניתן ליישם הוא פרויקט "המובל לים", הדורש חפירת מנהרת ניקוז תת-קרקעית ענקית, שתסליל ותזרים את עודפי המים ישירות לים התיכון עוד לפני הגיעם לתעלת איילון. גורמי המקצוע מדגישים כי "המובל לים" אינו מיועד להחליף את המאגרים הקיימים, אלא לפעול בנוסף אליהם. עם זאת, בממשלה לא קידמו אותו, ובינתיים הערים במטרופולין ממשיכות להתפתח, הבנייה והציפוף מקטינים את שטחי חלחול הגשם הטבעיים, ובאופק כבר מתוכננות מסילה חמישית ושישית. בקרב גורמי המקצוע, גם בחברות הממשלתיות, קיימת הסכמה שבמצב שבו מתערבים שוב ושוב בטבע ומצרים את התעלה הכלואה בלב המטרופולין, מאגרי השהייה לבדם אינם מסוגלים למנוע קריסה.
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה, הזהירה: "הצרת התעלה תהפוך את עורק התחבורה הראשי של גוש דן לבעל תת-סטנדרט ניקוזי כמו במדינות עולם שלישי. כשמפעל הניקוז בפארק אריאל שרון אינו מוכן להפעלה, הסכנה לחיי אדם ולרכוש באיילון ובשכונות הדרום רק גוברת. על המדינה לתקצב ולקדם את הקמת המובל לים עוד בטרם הצרת התעלה, אחרת האסון מעבר לפינה וזו תהיה בכייה לדורות".
גם אם "המובל לים" יקבל אישור סטטוטורי, התכנון והביצוע שלו עדיין לוטים בערפל: כרגע אין כל תקצוב מוגדר, ואין הבטחה שהפרויקט יצא לפועל. עם זאת, במשרד החקלאות מדגישים כי במידה שהפרויקט יתוקצב, ניתן יהיה לבצע את עבודות הניקוז במקביל לקידום המסילה – מבלי לעצור את עבודות הרכבת.
במכתב חריף ששלח לשרי האוצר והתחבורה, קבע מנהל השירות ההידרולוגי במשרד החקלאות חמי ברנע כי העבודות "יביאו להצפות נרחבות של נתיבי איילון, מסילות הרכבת והשכונות הסמוכות". ברנע התריע כי צמצום חתך הנחל "אינו קביל מבחינה בטיחותית והידרולוגית", וקרא לעצור כל עבודה להצרת התעלה כל עוד לא יקודם במקביל פתרון ניקוז חלופי אשר "ימנע אסון תחבורתי ובטיחותי במטרופולין גוש דן".
לצד האתגר ההידרולוגי, העבודות בשטח מתאפיינות במורכבות הנדסית יוצאת דופן. התוואי כלוא בצורה צפופה בין כביש איילון למסילות החשמליות, והביצוע מתרחש תוך שמירה על תנועת הרכבות כסדרה. מרים פיאניקה, ראש מינהלת השדרה המזרחית ומנהלת אגף המסילה הרביעית ברכבת ישראל, מסבירה: "בשל הזרימה בנחל איילון, ניתן לקדם את הביצוע רק בעונה היבשה, מה שמשאיר כחצי מכמות ימי העבודה בשנה. גם בקיץ אנחנו נדרשים להקים סכר ענק, לשאוב את המים לים ולהקים תוואי ניקוז זמני חלופי. בנוסף, בתחתית הנחל מים פשוט מבעבעים החוצה מהאדמה, וכדי לבצע קידוחי ביסוס נדרש קודם למלא את כל חתך הנחל בשלושה מטרים של עפר שיורידו את המפלס ובסיום העונה לפרק הכל".
"העבודות יביאו להצפות נרחבות של נתיבי איילון, מסילות הרכבת והשכונות הסמוכות". מומחה התריע כי צמצום חתך הנחל "אינו קביל מבחינה בטיחותית והידרולוגית"
על אף הסיכונים, החשיבות התחבורתית של הפרויקט עצמו מכרעת. כיום, מקטע האיילון מהווה את צוואר הבקבוק המרכזי של כל רשת הרכבות, כאשר כ-80 אחוז מתנועת הנוסעים מתנקזת לתחנות תל אביב הפועלות על שלוש מסילות בלבד. בעוד שמספר הנסיעות ברכבת עמד בשנת 2025 על כ-72 מיליון בשנה, הצפי לשנת 2040 עומד על כ-300 מיליון נסיעות. השלמת המסילה הרביעית מיועדת להגדיל את קיבולת תנועת הרכבות בציר מ-14 ל-26 רכבות בשעה לכל כיוון.
"פרויקט קריטי" שנדחה שוב ושוב
הדיונים על הפרויקט התחילו אי שם בשנות ה-90, אך הוא סובל מעיכובים קשים. מועד הסיום המקורי, שנקבע ל-2025, נדחה ל-2029, וכעת עומד על 2032. יעל שכטר סיטמן, אחראית תחום תחבורה ציבורית בלובי 99, מדגישה: "המסילה הרביעית היא פרויקט קריטי. אחד הלקחים המרכזיים מהעיכובים הוא שרבים מהם לא נבעו מההנדסה, אלא מהתמשכות תהליכי קבלת ההחלטות ומאבקי סמכויות. המדינה כבר מקדמת את המסילות החמישית והשישית באיילון, ואם לא נשפר את התיאום, נחזור על אותן טעויות בפרויקט יקר פי כמה".
כעת, כשהתוואי הקיים מצומצם עד אפס מקום, תאלץ המדינה לבחור בעתיד בין שתי חלופות דרמטיות: תקצוב פרויקט "המובל לים", או קבלת החלטה אסטרטגית להפקעת נתיבי נסיעה מכביש איילון לטובת הרכבת, כחלק מהאידיאולוגיה להעביר יותר אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית במקום רכב פרטי. ההחלטות האלו ייאלצו לחכות לממשלה הבאה.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "פרויקט המסילה הרביעית הינו אחד ממיזמי התחבורה החשובים והמשמעותיים בישראל. סוגיית הניקוז קיבלה מענה מלא במסגרת התכנון והביצוע של הפרויקט, בהתאם להוראות תת"ל 33 שאושרה לאחר בחינה מקצועית ומעמיקה של תרחישי ההצפה במרחב האיילון. הפרויקט מבוצע בהתאם לכל ההנחיות ההידרולוגיות וההנדסיות שנקבעו על ידי מוסדות התכנון והגורמים המקצועיים, תוך תיאום שוטף עם כלל הרשויות הרלוונטיות. במהלך העבודות נשמרת בכל עת יכולת הניקוז הנדרשת, והפתרונות שיושמו נותנים מענה לתרחישים שנבחנו ואושרו במסגרת הליכי התכנון. אשר למיזם 'מובל הים', משרד התחבורה רואה חשיבות רבה בקידומו, נוכח תרומתו המשמעותית לחיזוק ההגנה מפני הצפות. בהתאם לכך, מקדם המשרד את התכנון הסטטוטורי של המיזם באמצעות חברת נתיבי ישראל ופועל באופן עקבי לקידום המשאבים הנדרשים למימושו. עם זאת, נכון למועד זה טרם אושר מקור תקציבי לביצוע הפרויקט על ידי משרד האוצר".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.07.26








