ענף המנגו נחשב במשך שנים לאחד הרווחיים בחקלאות המקומית. הוא מניב בממוצע 55-65 אלף טונות בשנה, וכ-30% מהיבול הולכים לייצוא, בעיקר לאירופה.
אלא שהיתרון היחסי של ישראל נשחק. יצרניות גדולות באמריקה הלטינית ובאפריקה מציעות לאירופים מנגו לאורך חלקים גדולים יותר של השנה, ובעלויות נמוכות יותר.
ד"ר נבות גלפז עם המנגו בשלל גווניו
ד"ר נבות גלפז עם המנגו בשלל גווניו
ד"ר נבות גלפז עם המנגו בשלל גווניו
(צילום: אביהו שפירא)
במו"פ צפון, מרכז המחקר והפיתוח החקלאי הגדול בצפון, מנסים למצוא לכך מענה. בתוך חלקת ניסוי של המרכז, אשר שייך למכון "מיגל" של אוניברסיטת תל-חי, גדלים כיום מאות שתילים שונים של מנגו, כל אחד שונה מרעהו ונושא תכונות גנטיות אחרות הודות להכלאות זנים. מתוך אלה אמור לצמוח דור העתיד של הפרי הפופולרי.
במו"פ צפון מסבירים כי הזנים המרכזיים בישראל, "שלי", "קנט", "קיט", "מאיה" ו"עומר", סובלים מחסרונות מסחריים, שמשתנים מאחד לשני: פרי קטן, פגיעות פנימיות, קליפה ירוקה, זמינות לא ארוכה ויכולת אחסון מוגבלת. "קיט, למשל, נחשב לאחד הזנים האיכותיים ביותר מבחינת טעם ואיכות פרי, אך קליפתו נותרת ירוקה ולכן הוא מתקשה להתחרות בשווקים באירופה מול זנים צבעוניים יותר", מסביר ד"ר נבות גלפז, שמוביל את המיזם בשיתוף משרד החקלאות וארגון "שולחן המנגו" במועצת הצמחים, "אנחנו מנסים לפתח זן שישמור על איכויותיו של קיט, אך יהיה צבעוני, מניב יותר ועמיד יותר. זה שילוב מורכב מאוד".
(צילום: אביהו שפירא)
היעדים שהוגדרו לתוכנית ההשבחה הגרעינית כוללים את הארכת עונת השיווק (מיולי עד ספטמבר כיום, ליוני עד נובמבר), יצירת פרי ללא סיבים, בעל חיי מדף ארוכים, קליפה צבעונית ויבול יציב. לצורך כך שילב צוות החוקרים כ-20 מיני בר וזנים ממקורות שונים. "בשנה הראשונה של המחקר, 2025, כבר אופיינו כ-700 זרעים שונים", מציין ד"ר גלפז, "אפשר לחשוב עליהם כעל 700 אחים בעלי מוצא משותף, אבל כל אחד מהם שונה מבחינה גנטית. ככל שנגדיל את מספר הזרעים שנבדוק, כך יעלה הסיכוי למצוא את הפרי האולטימטיבי".
בסיומה של שנת הפעילות הראשונה נבחרו חמישה סוגים מבטיחים. אחד מהם, שזכה לשם "Deep Purple" ("סגול עמוק"), בלט בזכות מועד הבשלה מאוחר, צבע סגול עמוק, איכות פרי גבוהה ופוטנציאל ליבול משמעותי. הזן ניטע הקיץ במספר חלקות ניסוי ברחבי הארץ, ועכשיו ממתינים לראות אם יצליח לממש את הפוטנציאל גם בהיקפים גדולים.
(צילום: אביהו שפירא)
"פיתוח זן חדש של עץ פרי הוא מרתון ולא ספרינט", מציין ד"ר גלפז, "הדרך מזיהוי מועמד מבטיח ועד לנטיעתו המסחרית יכולה להימשך יותר מעשור. אולם אם התוכנית תצליח, היא יכולה לקבוע כיצד ייראה המנגו הישראלי בשווקים הבינלאומיים בעשורים הקרובים".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.26