הם קלקלו ובגדול, רק לא ברור מי יתקן: דוח חדש ומקיף של "אדם טבע ודין" ועמותת "חיים וסביבה" סוקר את הנזקים שגרמה הממשלה האחרונה, שלטענתם הייתה הגרועה בתולדות ישראל מבחינת היקף הפגיעה בסביבה, ומציגים תוכנית שכוללת שורה של צעדים לתיקון המצב העגום.
ישראל קטנה, צפופה וחמה ונמצאת באחד האזורים הרגישים ביותר למשבר האקלים. "המדינה מצויה במצב חירום אקלימי וסביבתי", מבהיר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין. "אלפי בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר, מאות אלפי תושבים נחשפים לעשן רעיל משריפות פסולת, קידוחי מי שתייה נסגרים בזה אחר זה והשטחים הפתוחים הולכים ונעלמים תחת פיתוח מואץ נטול כל רסן. מעל הכול, היעדר חקיקת אקלים מחייבת מותיר את הציבור חשוף לסכנות ההולכות וגוברות של משבר האקלים".
שריפת ענק של פסולת באזור יריחו
(צילום: חביב כץ)
עו"ד ברכה מוסיף: "דווקא מול האתגרים האלה, הממשלה הנוכחית הייתה הגרועה בתולדות ישראל בכל הנוגע לסביבה: היא לא רק כשלה בקידום הפתרונות הנדרשים, אלא נקטה צעדים שהחזירו את ישראל לאחור והעמיקו את הנזק. לקראת הבחירות, על כל מי שמבקש להנהיג את המדינה להתחייב לתיקון הנזקים ולהציב את בריאות הציבור, הסביבה והאקלים בראש סדר העדיפויות של הממשלה הבאה".
הפגיעה והשחיקה
הדוח נועד לשמש ככלי עבודה אופרטיבי עבור הממשלה החדשה, תהיה אשר תהיה, כדי לתקן את הנזקים. המגמה ברורה: החלשת הרגולציה הסביבתית-אקלימית, שחיקה מתמשכת ביכולות האכיפה, פגיעה במנגנוני התכנון והבקרה ודחיקת שיקולי צדק סביבתי והציבור הרחב מתהליך קבלת ההחלטות.
בממשלה ביצעו שורה של צעדים שפגעו בסביבה. בין היתר קיצוץ בתקציב, ביטול המס על כלים חד-פעמיים והחלשת סמכויותיהם של הגופים המגינים על שמורות הטבע, העצים והשטחים הפתוחים.
משבר ביטחוני הוא תמיד הזדמנות למחטפים סביבתיים. והממשלה הנוכחית לא פספסה אף הזדמנות. שר הפנים חתם ביולי 2025 על צו המעניק לבתי הזיקוק במפרץ חיפה (בז"ן) פטור מהצורך לקבל היתר בנייה לעבודות שיקום בעקבות נזקי המלחמה.
הצו עוקף את הליכי התכנון והפיקוח הסביבתי, ומנציח את קיומה של התעשייה הפטרוכימית המזהמת, למרות החלטת ממשלה לפינוי מפרץ חיפה. יחד עם זאת מדובר בהליך שמשרד האנרגיה תמך בו, לצורך שמירה על בטחון אנרגטי, והוא צפוי להיות זמני. לפחות כך יש לקוות.
בנוסף, במשרד האנרגיה מסבירים כי בחודשים הקרובים תושלם הסבת כל היחידות הפחמיות לגז טבעי. כמו כן, השימוש ביחידות הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה נעשה בשעת חירום בלבד, כמו במלחמה עם איראן. שר האנרגיה החליט לשמר את היחידות עד סוף שנת 2028 רק לחירום.
אבל אולי אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות הוא לעודד מעבר לשימוש ברכבים חשמליים. עם כל הכבוד לתחנות כוח, הגורם המזהם ביותר הוא התחבורה. במשרד האוצר העלו את מס הקנייה על הרכבים החשמליים. ישראל התקדמה בכל הנוגע לכניסת כלי רכב חשמליים לשימוש, אבל המיסוי האט את התהליך.
יש גם חוקים שעברו מתחת לרדאר כמו "חוק המרעה". בחברה להגנת הטבע הסבירו כי "מדובר על אחד המהלכים הפוגעניים ביותר, שאפשר הקמת מבני מגורים ותשתיות בלב שמורות טבע ויערות- חוק הרסני שיש לבטלו באופן מיידי".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודיןצילום: עומר פרידמןבמקביל, שר הפנים והשרה להגנת הסביבה נמנעים ממינוי נציגי ציבור סביבתיים למוסדות התכנון, כמו המועצה הארצית והוועדות המחוזיות. מוסדות אלה פועלים ללא הקול הסביבתי העצמאי שהמחוקק עצמו דרש לעגן במפורש. תוסיפו לכך את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה נותר ללא מדען ראשי קבוע מאז 2024, לאחר שהמכרז לתפקיד בוטל בשנה שעברה.
סיכון מוגבר
גם ההגנה על הסביבה הימית נפגעה. בדצמבר 2024 החליטה הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שעלול להוביל לגידול בשינוע מכליות נפט במפרץ אילת. מצד שני ההחלטה הובילה לוועדה בין-משרדית שהמליצה על הקמת מערך לאומי שאמור להגן על הסביבה הימית. השאלה כעת היא רק מי ישלם על המערך הזה. ובכל מקרה, הסיכונים כתוצאה מאסון נפט עדיין ישנם. "לשונית באילת חשיבות יוצאת דופן", הסביר מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע. "אך היא רגישה מאוד לזיהומים".
הפגנה מול מסוף קצא"א באילת
(צילום: החברה להגנת הטבע)
בדוח מתייחסים לכך שעדיין אין לנו חוק אקלים. החוק הזה היה אחד הדברים הראשונים שהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן ביקשה לקדם, אך הוא עדיין תקוע. ולמרות זיהום קידוחי מים בגופים ומי תהום, הממשלה מעכבת את התקנת התקנות להגבלת חומרים מסוכנים. ואיך אפשר לשכוח את ביטול המס על כלי פלסטיק חד פעמיים (שהפחית את השימוש בהם ב-30%).
הדוח מדרג צעדים ברורים לבלימה מיידית (כמו ביטול הפטור מהיתר בנייה לבז"ן וביטול שימוש בפחמיות גם בחירום), תיקון בתוך 100 ימים (כמו החזרת המס החד-פעמי) וחקיקת עומק בשנה הראשונה.
עו״ד בר רוזוב, מנהלת המחלקה המשפטית בארגון אדם טבע ודין, שחיברה את המסמך: ״הערך המרכזי של הדוח הוא לא רק במיפוי הנזקים, אלא בתוכנית המעשית לתיקונם. הוא מניח בפני הממשלה הבאה מפת דרכים סדורה הכוללת צעדי מדיניות, חקיקה ורגולציה, לצד סדרי עדיפויות ולוחות זמנים". לדבריה, "כל אלה יאפשרו להתחיל בהליך אמיתי של שיקום הנזקים, שיקום הסביבה וחיזוק ההגנה על בריאות הציבור".
ממשרדי האוצר, הפנים והגנת הסביבה לא נמסרו תגובות.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.08.26
