אחד הקמפיינים הזכורים בהיסטוריה הישראלית הוא זה של השחקנית רננה רז - "ישראל מתייבשת". בשנת 2018, לפני הקורונה ולפני המלחמות, היא עוד חזרה לחיינו בקמפיין נוסף של רשות המים ("ישראל חוזרת להתייבש"), ומאז קצת שכחנו ממנה. כעת ברשות המים מבקשים להזכיר לנו את מה שנדמה ששכחנו: מים הם לא דבר מובן מאליו, ואולי עדיף לסגור את הברז כשאתם מצחצחים שיניים.
"זה לא דבר טריוויאלי שבסוף יש פה מים בברזים", אומר מנהל רשות המים יחזקאל (חזי) ליפשיץ: "אנחנו קוראים למתקני ההתפלה כיפת הברזל של משק המים, והדבר הזה שגורם לזה שבאמת יש לנו מים בברזים".
ליפשיץ היה ברשות בבצורת הקשה של 2025, ומבין היטב את הכוח של מתקני ההתפלה - גם אם הם פועלים כרגע רק ב-80% מהיכולת. בהקשר זה, יש להזכיר כי השנה ההידרולוגית 2024-2025 הייתה היבשה ביותר בתולדות המדידות בישראל.
אבל יש גם חדשות טובות. השנה ההידרולוגית 2026-2025 מסתמנת כשנה שבה כמות המשקעים הייתה כ-90% מהממוצע. עם זאת, בשל השפעת השנה הקודמת, וכן בשל פיזור המשקעים במהלך העונה, המילוי החוזר הסתכם בכ-70% מהממוצע בלבד. החקלאים שלנו הרגישו את זה היטב.
אך השנה ההידרולוגית 2026-2027 צפויה להיות שנה לא שגרתית, בין היתר בשל תופעת הסופר אל ניניו. לפי תחזית השירות המטאורולוגי הישראלי, בחודשים הראשונים של עונת הגשמים, אוקטובר עד דצמבר, צפויות כמויות משקעים של כ-120% מהממוצע. חודשים אלה תורמים בממוצע כ-38% מסך המשקעים העונתיים. לפי השירות המטאורולוגי, המגמה החיובית צפויה להימשך גם בינואר 2027, אם כי באופן מתון יותר, עם כמויות משקעים של כ-100% עד 120% מהממוצע לחודש זה. אם כי בשלב זה אין לנו תחזית מבוססת להמשך העונה.
ההתפלה שבדרך
"אנו נמצאים בתקופה של שינויי אקלים", מסביר ליפשיץ. "תקופה זו מתאפיינת בעלייה בטמפרטורות ובעלייה בעוצמות הגשם, כלומר, חלק גדול יותר מהגשם יורד בפרקי זמן קצרים. מגמות אלה גורמות, לאורך זמן, לירידה בהעשרה הטבעית של מקורות המים. עם זאת, גם בעתיד צפויות שנים מסוימות להיות ברוכות מאוד מבחינת כמויות המשקעים".
לדבריו, "מבחינת מתקני ההתפלה - אם הם היו עובדים במלוא יכולת הייצור המצב היה הרבה יותר טוב. מתקן ההתפלה שורק 2 היה אמור לעבוד במרץ 2023, ועקב הקורונה, עליית הריבית והמלחמות, החל לייצר רק כ-50% מכושר הייצור שלו במרץ 2025 - כלומר, בעיכוב של שנתיים. זה המתקן הראשון שמאחר בזמנים. בנוסף, מדובר במתקן התפלה שבהקמתו היו מעורבות חברות בינלאומיות. חלק מהמומחים שבאו ממדינות הזרות לא הסכימו לחזור בגלל המלחמה".
יחזקאל (חזי) ליפשיץ, מנהל רשות המים
(צילום: איתי דודי, רשות המים)
כאמור, המתקן עדיין לא הגיע למלוא יכולת הייצור שלו, והוא צפוי לספק כ-200 מיליון קוב מים מותפלים. בסופו של דבר עדיין חסרים מים במדינת ישראל - אם אנחנו רוצים לראות את המים חוזרים לטבע ואת המעיינות והאגמים שלנו מתמלאים.
"בשנת 2024 שאבנו יותר ממה שהתכוונו מהכנרת בגלל החוסרים במתקני ההתפלה", הוא מסביר את מצב ההתפלה המורכב: "בשנת 2025 וגם השנה אנחנו שואבים את המינימום שבמינימום מהכנרת, כ-30 מיליון קוב. אלה כמויות באמת נמוכות, ואני מזכיר שחורף 2024-2025 היה שחון בצורה קיצונית. השנה החורף היה יותר טוב ממה שציפינו, אבל פחות טוב ממה שציפינו בצפון, ומפלס הכנרת כעת במגמת ירידה".
המורכבות הגיאו-פוליטית
מי שמרגיש היטב את המצב הם החקלאים. בערבה התיכונה ובחבל אילות החקלאים חנוקים וחלק מיבול התמרים ספג מכה. אספקת המים לחקלאות בערבה מתבססת על קידוחים מקומיים, וחלקם נמצאים מעבר לגבול עם ירדן. בשל המציאות הביטחונית לא תמיד ניתן היה לטפל בקידוחים בצד הירדני. למתקן ההתפלה סבחה יש מגבלות בשל העובדה שהוא מזרים את שאריות המים למפרץ אילת - וכך, בחברת מקורות לא יכולים להגדיל את כמויות ההתפלה: "הפתרון הוא להגדיל את מתקן ההתפלה סבחה ביותר מפי שתיים, לכ-40 מיליון קוב. זה ייתן מענה משמעותי לכל האזור, אבל זה ייקח כמה שנים”.
האי מול קיבוץ מעגן בנובמבר שעבר
(צילום: שי מזרחי, איגוד ערים כינרת)
בנוסף הערבה התיכונה אמורה להיות מחוברת לרשת ההולכה הארצית. אבל גם זה ייקח זמן. ומהערבה נלך לצפון, למתקן ההתפלה שיוקם בעמק חפר. המתקן, שרק אתמול יצא למכרז, צפוי להיות הגדול בעולם - שייצר כ-400 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה: "אנחנו נכפיל את ההתפלה בתוך שבע-שמונה שנים. אנחנו רוצים לחבר את כל האזורים המנותקים. במקומות כמו רמת הגולן נסמכים על קידוחים מקומיים בדומה לערבה. תוך כשנתיים רמת הגולן תחובר למערכת הארצית".
ובינתיים, ברשות המים ייצאו בקמפיין שיעודד חסכון במים, בעיקר בקרב הילדים, בהשקעה של כ-4 מיליון שקל: "זה לא קמפיין הפחדה אלא העלאת מודעות. כמו אסור לקטוף את פרחי הבר. לא להשאיר ברז מים פתוח. משקי הבית בישראל צורכים כמיליארד קוב. זה כ-100 קוב בשנה למשפחה. נגיד שנצליח לחסוך 5% בשנה - זה חצי מתקן התפלה. הצרכן הישראלי לא בזבזן אבל אפשר לייעל את הצריכה שלו. הרגלי החיסכון שלו קצת נשחקו".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.08.26
