גל ירוק: למרות החשש הכבד מחרם על תוצרת ישראלית, ייצוא האבוקדו מישראל צפוי השנה לשבור שיא ולעמוד על כ-170 אלף טונות, לעומת 150 אלף טונות בשנה שעברה.
מסקירה של חברת "גליל אקספורט", לקראת פתיחת עונת קטיף האבוקדו, עולה כי היבול הארצי של הפרי צפוי לשבור שיא בעונת 2026/27 ולעמוד על יותר מ-280 אלף טונות, לעומת 230 אלף אשתקד. עוד מתברר כי הזנים המשחירים (כגון אס, BL ו-GEM) היוו כ-58% מכלל ייצוא זני האבוקדו מישראל. הזנים הירוקים (כגון פינקרטון ואטינגר), הם פופולריים בעיקר ברוסיה ובמזרח אירופה, עיקר הביקוש לזנים המשחירים מקורו במדינות מערב אירופה, בראשן גרמניה, שקלטה אשתקד כ-44% מהזנים המשחירים ואחריה בריטניה שקלטה כ-27%.
אמיר בכר, מנכ"ל בית אריזה ושיווק 'אבוקדו-גל' שבקריית שמונה, ציין כי למרות אתגרי המלחמה בגבול הצפון, עובדיו צפויים לשבור שיא של כל הזמנים ולקלוט כ-18 אלף טונות פרי ממטעי הגליל העליון, לעומת 15 אלף בשנה שעברה. מתוך כלל האבוקדו שייקלט בבית האריזה הזה, כ-13 אלף טונות מיועדים לייצוא לעומת 11,300 טונות אשתקד.
בכר אמר כי "תקופת המלחמה הייתה מאתגרת מאוד. צוות העובדים שלנו כולל דרוזיות מכפר מע'אר, בדואים מכפר טובא, תושבים מקרית שמונה כמובן ומהיישובים בסביבה. חלק היו מפונים וחלק היו צריכים להגיע כל יום לבית האריזה. אבל אנחנו עבדנו ולא עצרנו גם לא ליום אחד. האבוקדו הוא גידול משתלם מאוד כלכלית, בייחוד אלה המופנים לייצוא. זה גידול נוח יחסית לניהול לעומת גידולים אחרים, כמו אפרסקים ותפוחים".
מערך מיון אבוקדו גל
(צילום: אמיר בכר)
מיון אבוקדו
(צילום: אמיר בכר)
הצרכן הישראלי צורך בממוצע כ-10 קילו אבוקדו בשנה. נתון לא רע. לפי הערכות, צפויה עלייה של כ-50% בכמות האבוקדו שייקלט בבית האריזה עד שנת 2030. כיום יש בגליל העליון מטעי אבוקדו בהיקף של כ-12 אלף דונם אבוקדו, ובשל ההצלחה הכלכלית החלו לטעת אבוקדו גם באזורים שבעבר נמנעו מכך, כמו למשל בעמק החולה, בשל החשש שלא ניתן יהיה להגן על העצים במקרים של קרה.
גם בקיבוץ דפנה החלו השבוע את קטיף האבוקדו.
מגן שנהב, מקיבוץ דפנה, שם מגדלים כ-900 דונם אבוקדו, אמר ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet: "יש לנו תוכניות לנטוע עוד עצי אבוקדו בעתיד, ולהגיע לאלף דונם. נטענו זני אבוקדו שיתאימו יותר לייצוא, והיום אנחנו בין המובילים באזור בזנים של האס, BL ו-GEM.
שנהב. "מתכננים לנטוע עוד אבוקדו"
(אביהו שפירא)
"פעם גידלו כאן תפוחים, נשירים והדרים. לעמק החולה לא נותרו הרבה יתרונות, בין אם מדובר באקלים ובקרקע. היינו צריכים גידולים שיהיה לנו בהם יתרון. הגידולים של תפוחים אפרסקים ונשירים נפלו ראשונים, כי להר יש יתרון על העמק. גידולי ההדרים הצטמצמו, במיוחד עכשיו עם החרמות ואחרי המלחמות ומטבעות חוץ חלשים. ליישובים עם יתרון של גובה קל, יש אפשרות לגדל בתנאים טובים יותר. ככל שמתאפשר לנו, אנחנו מגדילים את גידולי האבוקדו בהתאם למשאבים".
שנהב הוסיף כי "אזור הגליל העליון משגשג ונוסק מבחינת גידול האבוקדו, על אף שנות המלחמה והקושי, בעיקר בזכות מגדלים מסורים ומקצועיים שחלקם אף מצאו את מותם, כמו עופר 'פושקו' מוסקוביץ ועומר ויינשטיין".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.09.26
