אם לא די בסבל שהאזור הזה כבר חווה, מזה חודשים שעכברים וחולדות מציפים את יישובי עוטף עזה, חודרים לבתים ולמבני ציבור, לפעמים גם נושכים וגורמים לפציעות. לאחרונה הגיעה מכת המכרסמים גם לשדות החקלאיים, ומאות דונמים של גידולים נפגעו.
זמיר חיימי, חקלאי וחבר קיבוץ ניר יצחק
במשרד החקלאות מעריכים שהסיבה המרכזית לתופעה היא כמויות הגשם המרובות שירדו השנה באזור, אשר סיפקו למכרסמים תנאים נוחים להתרבות.
ד"ר יואב מוטרו, מנהל תחום חולייתנים במשרד החקלאות, מעריך כי יש סיבה נוספת: "החצי המזרחי של רצועת עזה, שכמעט כולו היה חקלאי, נעזב. יש בו עכשיו עבודות תשתית של צה״ל וזה דוחף מכרסמים. גם בארץ יש יישובים שנעזבו ובוצעו בהם עבודות תשתית ושיפוצים שגרמו למכרסמים לצאת ממחילותיהם".
"אני מהנפגעים הכבדים של מכת העכברים הזאת", מספר זמיר חיימי, חקלאי וחבר קיבוץ ניר יצחק, "בכל היישובים של הנגב המערבי, ובעיקר צמודי הגדר, יש מכת עכברים לאורך כל הקיץ, אבל לא צפינו את המכה הזאת בחקלאות. זה מאכזב מאוד כי השדות התפתחו יפה, וכשהגענו לאסיף גילינו שהנזק הוא עצום - גם באיכות וגם בכמות היבול. המון תרמילי בוטנים מנותקים מהשיחים, עם חורים שיצרו עכברים, אכולים בכמות אדירה. גם בקיבוץ עצמו יש מכה קשה מאוד. הם נכנסים לבתים, ויש תושבים שהגיעו לתפיסות של מאות עכברים עד כה. אני אישית פיניתי את אח שלי למיון מנשיכה של חולדה, וננשך גם תינוק פה בקיבוץ".
הנזק שנגרם לגידולים חקלאיים בעקבות מכת עכברים ביישובי העוטף
לפי הערכות ראשונות של "קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע, נזק נגרם למאות דונמים, ובחלק מהחלקות הוא עשוי להגיע לאובדן של עד 50% מיבול הבוטנים. כן נפגעו עשרות דונמים של גידולי פלפל בחממות וגם גידולי בטטות. החשש הוא כי ללא פתרון לבעיית המכרסמים ייפגעו בעתיד גם גידולי תפוחי האדמה והחיטה.
עכברים שנלכדו במלכודת בנחל עוז
(צילום: אירם רחמים)
אירם רחמים מנחל עוז אומר ש"היו פה עכברים לאורך כל המלחמה, אבל בחודשיים האחרונים המצב קטסטרופלי. אני תופס אצלי בבית עשרה עכברים ביום. הרשות המוניציפלית לא יכולה לפתור את זה, והיא כן מנסה. הנושא חייב לעבור לאחריות של משרד ממשלתי. כשהייתה פה בעבר מכה של כלבים משוטטים, באה מדינת ישראל וטיפלה בבעיה ברגע אחד".
ממשרד החקלאות נמסר כי "הוקם צוות היגוי משותף עם נציגי מנהלת תקומה על מנת לטפל בבעיה באופן מלא והוליסטי והועמד תקציב של כמיליון שקל להדברה באמצעות מדבירים ביולוגיים, קידום פתרונות כימיים בעלי סיכון סביבתי נמוך, ועוד".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.09.26
