197 מדינות צפויות להשתתף בוועידת האקלים העולמית שתיערך בטורקיה בחודש הבא. למרבה הצער, ישראל ככל הנראה לא תהיה שם, בשל שילוב בין חשש ביטחוני לבידוד מדיני.
במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי הגישו בקשה מטעמם ומטעם משרד החוץ לגורמי הביטחון, אך לטענתם: "בשלב זה טרם התקבל אישור ליציאת המשלחת המשותפת. יחד עם זאת, בימים אלו הנושא נבחן שוב, וטרם התקבלה החלטה סופית".
“זה יותר כנס פוליטי”
הוועידה היא מפגש שנתי של מדינות החברות באמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. השנה יעסקו בין היתר בבחינת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, ויציינו עשור לכניסתו לתוקף של הסכם פריז, שנועד להגביל את ההתחממות הגלובלית.
על השאלה עד כמה חשובה השתתפות של נציגים ישראלים, משיב פרופ' קולין פרייס, העומד בראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל-אביב: "זה יותר כנס פוליטי, ולכן חשוב שכן נהיה שם - כמו שאנחנו נמצאים באו"ם אפילו שאין לנו הרבה השפעה. אבל חשוב להיות שם. כנראה שהמצב השנה אחר. העובדה שהוועידה נערכת בטורקיה מונעת מהרבה אנשים להגיע לשם. המשרד להגנת הסביבה לא ממש קיים היום, אז יש פחות עניין. זה שילוב של הבעיות הביטחוניות וחוסר העניין בממשלה. אז לא נהיה שם - אולי יהיו נציגויות פרטיות.
"המדענים שעובדים וחוקרים את תחום האקלים לא מרגישים שיש איזשהו חרם או השפעה של המצב, על שיתופי הפעולה, כולל כנסים", הוא מוסיף. "נראה לי שברמה של המדענים יש הרבה פחות פוליטיקה. באחד הפרקים של דוח IPCC הייתי שופט".
באותה נשימה הוא מציין כי מי שעלול להיות מושפע לרעה מהמצב הוא הסקטור הפרטי. "אין חשיפה, חיבור וגם אין את ההשקעות. לפני ארבע שנים היו הרבה יותר משקיעים מחו"ל בחברות. יש לי איזשהו סטארט-אפ ובשנה-שנתיים האחרונות המשקיעים לא עונים. פשוט לא עונים לאימיילים שלנו. יש הרבה פחות השקעות מחו"ל בקליימטק (טכנולוגיות חדשניות שמתמודדות עם שינויי האקלים, א"ק). אם לא הולכים לוועידה אז אין את הקשרים ואת המפגשים".
מוראט קורום, שר הסביבה, העיור ושינויי האקלים של טורקיה
(צילום: Saeed Khan/AFP)
גם אודי אבני, מנהל-שותף ב"גרינפיס ישראל", מודאג מהיעדרותה של ישראל מהאירוע. לדבריו: "בצל אירועי אקלים קיצון ברחבי העולם, השתתפותה של ישראל בוועידה היא חיונית. היעדר נציגות רשמית פוגע באינטרס הלאומי ובציבור הישראלי. אילו היה מדובר באירוויזיון דברים היו נראים ונשמעים אחרת, היה מצופה מהמדינה לעשות כל שביכולתה לדרוש מהמארחת להבטיח את ביטחון המשלחת הישראלית או לדרוש מהאו"ם להעביר את מיקום הוועידה - הבחירה בטורקיה נעשתה כבר לפני כמעט שנה.
“להבדיל מהאירוויזיון, בוועידת האקלים מתקבלות החלטות טכניות אבל חשובות כמו יעדי מעבר לאנרגיה מתחדשת, תקנות סביבתיות ומימון לטכנולוגיות ירוקות שמשפיעות באופן ישיר על איכות החיים של כלל הציבור הישראלי, על יוקר המחיה והכלכלה, על הביטחון הלאומי ועל היכולת להתמודד עם השלכות משבר האקלים כמו שריפות ובצורת".
גם נשלחה משלחת מצומצמת. הוועידה בשנה שעבר בעיר בלם בברזיל
(צילום: Thomas MORFIN / AFP)
אבני הוסיף כי "הוועידה היא גם הזדמנות לקידום טכנולוגיות ישראליות ושיתופי פעולה בינלאומיים שיסייעו לשיפור מעמדה המדיני של ישראל על ידי תמיכה בדרישות מרכזיות שעל סדר יומה כמו: מעבר מהיר, צודק וממומן מדלקים פוסיליים; גיבוש מפת דרכים שאפתנית לאומית לגמילה מדלקים פוסיליים, ותמיכה בעיקרון 'המזהם משלם' באמצעות מיסוי רווחי עתק של תאגידי האנרגיה לטובת קרנות פיצוי אקלימיות".
“מכה נוספת לסביבה“
ד”ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינוי האקלים באוניברסיטת בן-גוריון, אמר כי “משבר האקלים הוא אחד האתגרים הכי גדולים שעומדים לפתחה של האנושות והוא ילווה אותנו מעתה והלאה. כדי להתמודד איתו אנחנו צריכים את כל הקהילה הגלובלית, וישראל בתוכה. אחת הדרכים להשפיע ולהיות חלק מהמהלך היא להשתתף בוועידת האקלים הבינלאומית, וכמעט כל מדינות העולם משתתפות. אי הגעתה של ישראל מסמלת עוד התרחקות של ישראל מהשיח הגלובלי, שעלול לפגוע בישראל אקדמית וכלכלית”.
מנכ"ל עמותת "צלול", מור גלבוע, אמר כי אם ישראל לא תשתתף בוועידה זו תהיה רק מכה נוספת לסביבה ולאקלים האזורים שמשוועים לשיתופי פעולה, כדי להגן ולנהל טוב יותר את המשאבים המשותפים למדינות אגן הים התיכון. לדבריו: "חבל ומצער מאד שבשל המתיחות הפוליטית והאיומים הביטחוניים, ישראל ככל הנראה לא תוכל להשתתף בוועידה. משבר האקלים אינו מחכה שהמציאות הפוליטית תשתנה ובפועל ממשיך להחריף ואף להוסיף מתחים למציאות הפוליטית המתוחה גם כך".
