שמורת הסחלבים ליד קיבוץ מנרה בגליל העליון מאופיינת ביער טבעי של אלונים, אגסים סורים וצמחייה רבה כמו סחלבן החורש, נורית אסיה ודבורנית הקטיפה. בשלוש השנים האחרונות, בשל המלחמה, הצבא חפר את כל שמורת הסחלבים והותיר נזקים חמורים. השיקום צפוי להיות מורכב בשל תשתית הקרקע. עמק מן בפאתי החרמון סבל אף הוא מנזקים גדולים בשל פריסות הצבא, דליפות שמנים ודלקים. לפי הערכות - השיקום עלול לקחת עשרות שנים.
המלחמה יצרה נזקים סביבתיים ישירים שדורשים פעולות שיקום פיזיות מורכבות, במיוחד בצפון. בנוסף, היא גרמה לשינויים אקולוגיים עקיפים וחמורים יותר, המתבטאים בעלייה דרמטית במינים מלווי אדם. אלה יוצרים סיכונים כמו טריפה של צבאים, הפצת מחלות והרעלות משניות, אשר משפיעים על מינים רגישים ומאיימים על המאזן האקולוגי. למרות שיפור בתיאום עם הצבא, עדיין יש חשש מפני פגיעה ביכולת השיקום של הטבע כתוצאה ממלחמה שהסוף שלה לא באמת נראה באופק.
מרבדי פרחים בעמק מן לפני המלחמה
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר)
"למראית עין, אם תבקרו בצפון, לא תבחנו בקיומה של מלחמה או בשינויים מהותיים בשטח. אבל הייתה פגיעה משמעותית בשטחים הפתוחים כתוצאה מפעילות צבאית אינטנסיבית", הסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון של רשות הטבע והגנים. "בניית דרכים, גדרות, עמדות ומגננים וסלילת צירים רבים במקומות שונים. נעשו ניסיונות לצמצום פגיעות ארוכות טווח והיה לנו שיתוף פעולה עם הצבא. אבל יש מקומות כמו עמק מן והר דוב שהנזק נרחב.
ברשות הטבע והגנים נעזרים בשירותיו של ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני בירושלים, כדי לייעץ בתהליך השיקום. לדבריו בעמק המן ועמק האגס, שהם בתי גידול ייחודים עם צמחים נדירים, שחלקם אף בסכנת הכחדה, סבלו מנוכחות צבאית אינטנסיבית. "במלחמה הצבא חנה שם וגרם לנזקים גדולים, עם טנקים וכלים כבדים", תיאר ד"ר פרגמן-ספיר. "נשפך סולר והיו נזקים גדולים. העמקים בחרמון הם בתי גידול ייחודיים, ובסכנת הכחדה".
שריפות במרחב הגליל העליון, יער ביריה יער מירון ובסמוך לישוב קדיתא בזמן המלחמה
(צילום: אלי ארזי / יח׳ הכיבוי האווירי / עובדי ויערני קק״ל / אפי שריר )
לאחר הליך שיקום, באופן מפתיע, גילו שהצמחיה העשבונית דווקא לא נפגעה. להיפך. בשטחים שהופרו, הבחינו במגוון מינים גדול יותר. לעומת זאת, הגיאופיטים (פקעות ובצלים) נפגעו קשות. "מרבדים של כורכומים וסתוונית כמעט וחוסלו לחלוטין. נותרו רק שרידים דלים ממה שהיה לפני המלחמה", תיאר המנהל המדעי של הגן הבוטני בירושלים. "השיקום הטבעי עשוי לארוך עשרות שנים, אם בכלל יצליח, בשל קצב ההתרבות האיטי והצורך להתמודד עם תחרות מצד העשביה החזקה". בדרום, לעומת זאת, אם תהיתם, מצב הכלניות דווקא לא רע. גם אם יש אזורים שנפגעו, השיקום שלהם מהיר יותר וקצב ההתרבות גבוה יותר.
צער בעלי חיים
למלחמה יש השפעות עקיפות גם על חיות הבר ושינויים אקולוגיים. כמויות אדירות של פסולת נותרו בשטחי פריסה צבאיים, על אף שברוב האתרים ביצעו ניקוי יסודי על ידי הרשויות, הצבא או קבלנים. בצפון זיהו עלייה משמעותית במינים מלווי אדם, כמו תנים, תופעה שקיימת גם בדרום. תוסיפו לזה את העלייה בכלבים מתפראים, שמהווים סכנה לחיות בר אחרות, כמו צבאים. "אנחנו מבחינים בירידה קטנה בחתולי הביצות באזור החולה יחד עם עלייה משמעותית בתנים בגליל ובעמק החולה", אמר פרופ' דרור הבלנה, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. "קשה להראות קשר ישיר בין העלייה במינים המתפרצים לירידה בחתולי הביצות, אבל יש כמויות תנים מאוד מאוד גדולות באזור. זו התופעה שרואים גם בדרום". חתול הביצות הוא הטורף השולט בעמק החולה, ומותאם לציד דגים ועופות מים, וצד אף נחשים ומכרסמים. ברשות דואגים גם מפגיעה באוכלוסיית הלוטרות, אחד הטורפים הנדירים ביותר בישראל, שנמצא בסכנת הכחדה חמורה.
חתול ביצות בגליל
(צילום: לירון שפירא, רשות הטבע והגנים)
בעוטף עזה סובלים כעת ממכת עכברים וחולדות, ככל הנראה כתוצאה מתנאי סניטציה ירודים בשילוב כמויות הגשם המרובות שירדו השנה באזור. תוסיפו לזה את הנטישה של היישובים והשדות, ועבודות התשתית והשיפוצים שגרמו למכרסמים לצאת מהמחילות. לפי הערכות של קרן "קנט", הקרן לביטוח נזקי טבע, המכרסמים גרמו נזק למאות דונמים ובחלק מהשדות נפגעו עד 50% מיבול הבוטנים. כמו כן נפגעו עשרות דונמים של גידולי פלפל בחממות וגידולי בטטות. "משרד החקלאות מפזר רעל מרחפנים, וקיים חשש כבד להרעלות משניות של טורפים טבעיים, כמו סמורים", הסביר ד"ר הבלנה.
“היו דברים נוראיים”
נזקים נוספים בצפון הם לעצים וליערות. אומנם רוב שמורות הטבע מסוגלות להתאושש מהשריפות, ועצי חורש מקומיים מתחדשים לעיתים קרובות מהבסיס בתוך 10-20 שנה, אך היו טילים שפגעו ישירות בעצים עתיקים בני מאות שנים. "היו דברים נוראיים. במהלך המלחמה טיל פגע באלון העתיק בצומת חורשת טל, ונפגעו בחניון האלה אלות אטלנטיות עתיקות”, אמר ד”ר פרגמן-ספיר.
עץ שרוף בשמורת נחל הבניאס
(צילום: אביהו שפירא)
כ-30,000 דונם שטחי יער נפגעו בצפון (מתוך 250,000) דונם. "זה נזק חסר תקדים", תיאר יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי. "כ-10,000 דונם של יער נשרפו כליל, רובם באזור רכס הרי נפתלי. הנזק הוא בהיקף היסטורי ולכן גם מאמצי השיקום, הן מבחינה כספית (125 מיליון ש"ח וזו רק ההתחלה) והן מבחינת הקצאת משאבים, הם חסרי תקדים. אירוע אסטרטגי ארוך טווח".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.11.26
