מתקנים אגרו-וולטאיים יכולים להיות השילוב המושלם בין חקלאות, אנרגיה ושימוש מושכל בקרקע. במדינה קטנה כמו ישראל, שמשאב הקרקע בה מוגבל, המתקנים האגרו-וולטאיים, שהם למעשה פאנלים סולאריים שמותקנים מעל שדות או מטעים, יכולים לסייע בהגעה ליעד של 30 אחוזים של אנרגיות מתחדשות עד 2030. על פניו נראה שכולם מנצחים: החקלאים, משרד האנרגיה, הארגונים הירוקים. אלא שלהצבת הפאנלים הסולאריים הגבוהים בשדות יכולות להיות השלכות משמעותיות על חיות הבר ובעלי הכנף.
במשרד האנרגיה מקדמים את הקמתם של כמה פרויקטים אגרו-וולטאיים בעוטף עזה והסביבה. שני פרויקטים מקודמים בשטח החקלאי של המושבים מעון, כרמל ובית יתיר (בשטח המועצה האזורית מרחבים) ובשטחים החקלאיים של המושבים יתד, תלמי יוסף, דקל, שדי אברהם ופרי גן, שבמועצה אזורית אשכול. ברחבי הארץ מתוכננות יותר מ-100 תוכניות אגרו-וולטאיות, שישתרעו על עשרות אלפי דונמים.
חברת "אנלייט" היא אחת החברות שמובילות את התחום, והפרויקטים שלה משלבים חקלאות, גידולי שדה ואנרגיה מתחדשת. מבחינה חקלאית מדובר בהצלחה גדולה שיכולה גם לשפר את איכות הגידולים. אבל ארגוני סביבה חוששים שהצפת השטחים החקלאיים במתקנים אגרו-וולטאים תוביל לכך שבסופו של דבר החקלאים ינטשו את השדות ויעברו "לגדל" חשמל.
20 אלף דונמים בגולן
שני הפרויקטים שמקודמים בעוטף, בשטח מוערך של כ-1,500 דונמים כל אחד, יזרימו חשמל נקי לרשת החשמל הארצית בהספק של כ-150 מגה וואט כל אחד, ובתוספת אגירה. אלא שבמרחב שבו יקום המיזם של חברת "אנלייט", בשטחים החקלאיים של מעון, כרמל ובית יתיר, יש גם חיות בר בסכנת הכחדה, שנהנות מהשטחים החקלאיים ומסתמכים עליהם למזון. במרחב חיים עופות שדה ועופות דורסים, בהם הקיווית הלהקנית, בז הציידים, עיט שמש, זרון שדות וחוברה מדברית, בעלי כנף בסכנת הכחדה עולמית או אזורית. במקום יש גם את ריכוז הקטות חדות הזנב הגדול בארץ.
"לדאבוננו יש נקודת עיוורון משמעותית בנושא ההשפעה של התוכניות על הסביבה, ובמקרים רבים יש פשוט התעלמות מהצלע השלישית במשולש של אנרגיה, חקלאות וסביבה", מזהירה טלי קדמי, רכזת תכנון, תשתיות ואנרגיה בחברה להגנת הטבע. "סלילת דרכי גישה, הידוק קרקע ופריצת שבילים, עשויים לפגוע בחלחול המים, לעודד סחף ועוד. חלקות חקלאיות שעד כה היו פתוחות, עלולות להפוך למגודרות, דבר שמייצר מחסום בלתי עביר עבור בעלי חיים ובמקרים מסויימים אף מהווה מלכודת מוות עבורם".
גם בצפון מקדמים במרץ את התחום האגרו-וולטאי. "ברמת הגולן מקדמים כ-20 אלף דונמים, למרות היותה אחד משטחי הטבע הפראיים האחרונים בישראל", אומרת קדמי. "ישראל קפצה למים עמוקים עם האגרו-וולטאי, לפני השלמת מחקרים מספקים על השלכותיו על החקלאות עצמה והאקולוגיה. הצבאים נוטים להימנע משטחים צפופים עם מתקנים שמפריעים לשדה ראייתם. העופות הדורסים עלולים לשנות את דפוסי התנהגותם ויתקשו לשחר לטרף".
"תוכניות האנרגיה צצות כפטריות אחרי הגשם", סיפר אקולוג מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים, ד"ר אודי קולומבוס. "מדי שבוע אנחנו מקבלים תוכנית חדשה וצריכים לבדוק אותה. אין לנו יכולת להתנגד נחרצות לכל הפרויקטים, אלא רק לצמצם את הפגיעה הפוטנציאלית. אולי מבחינה כלכלית זה יעשה טוב לחלק מהיישובים. אבל מבחינה נופית, מבחינת טבע והשטחים הפתוחים, זו בעיה שלא רק הטבע יסבול ממנה, אלא גם התושבים באזור".
"קחו לדוגמה שדה חיטה, שמעליו לוחות סולאריים”, המשיך קולומבוס. “האם הצבאים יסכימו להיכנס לשדה כזה? אין לנו מושג. האם ציפורים שדוגרות על הקרקע, יסכימו לישון ולאכול מתחת לפאנלים האלה? אנחנו גם לא יודעים. אנחנו בעד זהירות מונעת. צריך לבדוק לפני שמאשרים עוד 15 תוכניות במרחב. בינתיים התחלנו לעשות מחקר בנושא, בחמישה יישובים בנגב המערבי".
לדברי ד"ר אריה ונגר, מדען ראשי ב"אדם טבע ודין", "ישראל זקוקה להיקפים גדולים של אנרגיה מתחדשת, אך הקרקע בה מוגבלת. לכן, עלינו למצות את הפוטנציאל הקיים בדו-שימוש. אנחנו רואים בפרויקטים אגרו-וולטאיים הזדמנות לשלב בין ייצור חשמל סולארי להמשך עיבוד חקלאי של הקרקע. עם זאת, קידום פרויקטים כאלה חייב להיעשות באופן מושכל, תוך הבטחה שהצבת הפאנלים לא תפגע בתפוקה החקלאית".
"להיות מובילים עולמיים בתחום"
עמית דולב, אקולוג ממחוז צפון, אומר: "מדובר בניסיון ראוי להשתמש באנרגיות ירוקות. מצד שני התחום האגרו-וולטאי עוד לא נחקר בצורה סדורה, ואין מידע מספיק על הסיכון. החשש הכי גדול שלנו הוא שבשלב מסוים החקלאות תינטש".
במשרד האנרגיה והתשתיות, שם מייחסים חשיבות דרמטית לתחום האגרו-וולטאי, מנסים להרגיע את החששות. "המדיניות בתחום הייתה זהירה, והיו המון איזונים ובלמים. גם משיקולים סביבתיים וגם משיקולים חקלאיים", תיאר רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד. "היה חשש שנפגע בחקלאות הישראלית, ולכן נעשתה מלאכת מחשבת בנושא. יש חובת ניסויים והעברת מידע למשרד החקלאות, יחד עם מנגנון קנסות כבדים. היה חשש שיעשו 'אגרו-בלוף', שהחקלאים בעצם יזנחו את החקלאות".
"השאיפה שלנו היא שישראל תהיה מובילה עולמית בתחום, לא פחות", הדגיש אייפר. "אנחנו רוצים לפגוע כמה שפחות בשטחים הפתוחים, והאגרו הוא הפתרון. אם ניתקע, נתקשה לעמוד ביעדים של אנרגיה מתחדשת שהממשלה קבעה ל-2030, שלא לדבר על החזון לאיפוס פחמני ב-2050".
גם במועצות האזוריות שבתחומיהן מקודמים הפרויקטים, מרגיעים. “כלל הפרויקטים נדרשים לעבור הליכי אישור במוסדות התכנון המוסמכים, כולל בחינת ההיבטים הסביבתיים בהתאם לדרישות. אנו מאמינים כי ניתן וחשוב לקדם אנרגיה מתחדשת, לצד שמירה על ערכי הטבע והחקלאות באמצעות תכנון אחראי”, נמסר ממועצה אזורית אשכול.
ממועצה אזורית מרחבים נמסר: “הפאנלים מותקנים בגובה של כשני מטרים מעל פני הקרקע, באופן המאפשר המשך פעילות חקלאית בשטח ומתן מעבר לבעלי חיים מתחת למתקנים”.
מחברת אנלייט נמסר: "הפרויקטים האגרו-סולאריים קמים הודות להשקעה יזמית רחבת היקף, במטרה לשלב חקלאות ואנרגיה באופן מיטבי, לתרום לביטחון האנרגטי ולביטחון המזון של ישראל, לחזק את הכלכלה המקומית, ולהציב את ישראל בחזית העולמית של פיתוח פתרונות המשלבים חקלאות, אנרגיה וסביבה. התכניות מיועדות להקמת מתקנים אגרו-סולאריים דו-שימושיים מתקדמים, המשלבים ייצור אנרגיה מתחדשת עם המשך פעילות חקלאית רציפה, תוך שימור ייעודה החקלאי של הקרקע. המודל מבוסס על טכנולוגיות ליצירת סינרגיה בין גידולי שדה ואנרגיית שמש, המפותחות בין היתר באתר הניסויים של החברה, בשיתוף חקלאים, אנשי אקדמיה ורגולטורים".
עוד נמסר מהחברה כי "אנלייט רואה חשיבות רבה בשמירה על הסביבה, בצמצום השפעות על בעלי כנף ומערכות אקולוגיות, ובהתחשבות בקהילות המקומיות. הפרויקטים מקודמים בסטנדרטים סביבתיים גבוהים, והחברה פועלת בשיתוף עם מוסדות התכנון והגורמים המקצועיים, תוך בחינת חלופות והימנעות מפיתוח באזורים שבהם מתעוררת רגישות אקולוגית ממשית, במטרה להגיע לאיזון מיטבי בין אנרגיה, חקלאות וסביבה".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.11.26






