בשיתוף קבוצת דוראל
בקיבוץ רבדים מוקם בימים אלה פרויקט גדול וראשון מסוגו בישראל, המשלב אנרגיה סולארית בשילוב אגירת אנרגיה מעל מטע אבוקדו. הפאנלים הסולאריים, שמותקנים מעל המטע כ"קומה שניה", ייצרו חשמל ירוק ובמקביל, יעניקו לצמחים את תנאי ההצללה והאור המדויקים עבורם, בכל שלב ושלב.
במטע האבוקדו הסולארי פגשנו את עובד יבין, מנהל תחום אגרו ומים בקבוצת דוראל. "שתיל של אבוקדו שניטע לפני כחודש נקלט, מוציא כבר עלים ראשונים ונצבע בלבן בשביל למנוע קרינה", הוא מספר, "עד שיגדל, תוך שלושה חודשים, אנחנו נבנה את הקומה השנייה ואז נראה פה עוד ועוד פאנלים סולאריים", הוא מצביע על העמודים שכבר ניצבים במטע האבוקדו.
אכן, מעל חלק מעצי האבוקדו הצומחים, כבר מותקנים פאנלים סולאריים שייצרו חשמל מהשמש והשאר יצטרפו בקרוב. "מדינת ישראל היא מדינה קטנה ומשאב הקרקע הוא משאב במחסור", אומר יבין, "אנחנו צריכים אותו לדיור, לתשתיות, לכבישים, לחקלאות וכו'. בפרויקטים מסוג זה אנחנו מייצרים מערכת דו שימושית - בקומה ראשונה לייצר חקלאות ובקומה השנייה לייצר אנרגיה, כך נהנים מהקרקע פעמיים ולא מוותרים על ייעודה כקרקע חקלאית.
"הפרויקט הזה, שעם השלמתו צפוי להניב הכנסות מחקלאות וגם מהחשמל הירוק, ייתן גם הרבה מאוד תובנות מחקריות על השימוש המשותף מעצם היותו פרויקט ראשון מסוגו", הוא מסביר. כאמור, החקלאות היא נדבך מרכזי בפרויקט המשותף לדוראל, לקיבוץ ולתאגיד החקלאי "צבר קמה", והיא מקבלת את אותה דרגת חשיבות כמו הפן הסולארי של הפרויקט ומושקעת מחשבה רבה בתועלות וביתרונות לגידולים החקלאיים.
בפרויקט ברבדים ייוצר כ-10 מגה וואט חשמל נקי, לצד כ-40 MWh אגירת אנרגיה. לדברי יבין, "החשמל המיוצר הוא לשימוש מיידי, זה אומר, שברגע שהמתקן יחובר לרשת, בעוד זמן קצר, הוא יתחיל לייצר חשמל נקי, הרבה לפני האבוקדו, אגב, שיישא פרי בעוד כשלוש או ארבע שנים".
"כלי בידי החקלאי להגנה על הגידולים"
לצד הפרויקטים שמוקמים ברבדים, מעלה גלבוע ובמוקדים נוספים בישראל, דוראל מבצעת מזה כשנתיים מחקר בתחום החקלאות הסולארית בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, שם הוקמה חלקת ניסוי ייחודית. "יש לנו פה צמחים ופאנלים סולאריים באותה יחידת שטח, ואנחנו חוקרים את ההשפעה של ההצללה של הפאנלים הסולאריים על הגידולים השונים", מספר חנני לדל, אגרונום דוראל.
לדבריו, הפאנלים שבשטח המחקר מצוידים ב-"Tracker", והם עוקבים אחרי השמש וזזים לפי המיקום שלה בשמיים, כך שגם הצל על הגידולים משתנה במהלך היום. "בעצם, בתנועתם, הפאנלים ממקסמים את השמש עבור החשמל וצורכי הצמח, באופן בו שני הצדדים יוצאים נשכרים", הוא מפרט, "בזמנים מסוימים במהלך היום, כשהצמח צריך יותר קרינה, או בזמנים שהוא צריך פחות קרינה ויותר הגנה, הם יזוזו בהתאם. בעצם, תהיה תקשורת בין הצמח לבין הפאנלים, הצמח 'יגיד' לפאנלים מתי לזוז ומתי להצל עליו".
מדוע חלק מהחלקה החקלאית מכוסה בפאנלים וחלקו גלוי לאור השמש?
"זו חלקה ניסויית אז חלק מהצמחים גדלים עם פאנלים סולאריים מעליהם - וחלק תחת כיפת השמיים, כדי להשוות ביניהם ולראות מה ההשפעה על צמחים עם הצללה לעומת הצמחים שגדלו בשמש המלאה.
"בשנים האחרונות, עם משבר האקלים שמייצר חמסינים ארוכים מחד וקרות מאידך, זה בהחלט יכול לשמש ככלי בידי החקלאי כדי להגן על הגידולים, מה גם שכל פרויקט כזה מלווה בכלים טכנולוגיים חדשניים שמטרתם להשביח את החקלאות", מסכם לדל ומצביע על הגידולים המשתתפים כעת בניסוי - בזיליקום, אננס, עגבניות ואפילו בצל ירוק. תודו, זה סלט מעניין ביותר.
בשיתוף קבוצת דוראל
