בשיתוף אסם-נסטלה
אליה לויטן, בת ה-25, לא אוכלת בשר, בין היתר בגלל כמויות המים שמתבזבזות כדי לגדל אותו ומשתדלת לקנות תוצרת מקומית בגלל הטביעה האקולוגית של שינוע המזון מרחוק. אלינור בת ה-42 תקנה בסופר בעיקר באריזות גדולות, או כאלו שניתנות לשימוש חוזר, או בתפזורת כדי לצמצם את הזיהום הסביבתי של המזון שהיא צורכת. בשביל שתיהן "משבר האקלים" אינו רק סיסמה שמרחפת באוויר, הן שינו את הרגלי התזונה שלהן כדי לשמור על כדור הארץ שלנו, במה שאפשר לכנות: "דיאטה דלת פחמן" – אכילה שמודעת לטביעת הרגל הפחמנית שהיא מייצרת.
מה זו בכלל טביעת רגל פחמנית? מדובר במושג המשקף את סך פליטות גזי החממה המזיקים, שנגרמים כתוצאה מהתנהלות מוצר או אדם ולרוב הוא מתייחס לכמויות הפחמן דו-חמצני (CO2) וגז המתאן (CH4), הנפלטים לאוויר כתוצאה מהתהליך וגורמים להאצת ההתחממות גלובלית.
גם בתחום המזון, כמו בתחומים שונים אחרים, ניתן לתת "ציון" לטביעת הרגל הפחמנית בכל מוצר, מנה או סוג מזון. "פליטת פחמן של מזון היא פליטת גזי החממה המופקת מגידול, עיבוד, שינוע, אחסון, בישול והשלכת שאריות המזון הנותר", מסבירה אורלי פיינה, דיאטנית ומנהלת תחום התזונה באסם- נסטלה, שפועלת לאפס השפעה על הסביבה עד 2050. "למזון שמקורו מהחי יש את טביעת הרגל הפחמנית הגבוהה ביותר. לפירות, ירקות, קטניות, ובכלל, למזון צמחי יש טביעות פחמן נמוכות בהרבה ומעבר לתזונה צמחונית, גם אם חלקית, תוכל להשפיע רבות על טביעת הרגל הפחמנית האישית של כל אחד מאיתנו".
לדבריה של פיינה, דיאטנית קלינית: "תזונה המבוססת על מזון מהצומח תורמת להבטחת מזון לדורות הנוכחיים והבאים, והיא גם חלק חשוב מחיים בריאים".
בישראל אימצו כבר רבים תזונה המבוססת על רכיבים צמחיים בלבד, המופקים ללא רכיבים מן החי, אם כי בעיקר מתוך מניעים של מוסר, בריאות וחמלת בעלי חיים. אם בעבר זה נתפס כשילוב בין סגפנות לתימהונות, כיום הופך אורח החיים הזה לטרנד של ממש. במקביל, צומחת אט אט גם ההכרה שתזונה כזו תורמת גם לסביבה ויכולה לעזור לשמור על כדור הארץ.
6 צפייה בגלריה
תקנה בסופר בעיקר באריזות גדולות, או כאלו שניתנות לשימוש חוזר, אלינור נוי.
(צילום: רויטל טופיול)
אליה לויטן היא לבטח הדור הבא וכך היא גם מתנהלת בחייה. היא בת ה-25 מקיבוץ דגניה ב', טבעונית כבר 3.5 שנים והמעבר שלה לאכילה שמבקשת להפחית טביעה אקולוגית היה הדרגתי. "בהתחלה, הייתי צמחונית והפחתתי מוצרים מן החי בהדרגה. מכיתה ו' היה לי קשה עם אכילה של בשר של יצור חי אחר, אבל רק בהדרגה הבנתי שמוצרים מהחי זו צרה לא פחות גדולה. בהתחלה זה היה לגמרי ממטרות מוסרות אידיאולוגיות ולא הבנתי על בוריו את החלק האקולוגי", היא מספרת.
המוטיבציה האקולוגית התחילה להיכנס לחייה דרך התקשורת והחשיפה לספר SIMPLE HAPPY KITCHEN, שמנגיש באופן ידידותי תזונה מהצומח. "נתקלתי שם בקריקטורה של כמה מים מתבזבזים בייצור 1 קילוגרם של בשר, כולל עלויות הגידול של האוכל, המים ועוד. בעצם, הספר חיבר לי את התזונה הטבעונית שלי ואת החלק של האקולוגיה, שתמיד עניינה אותי. אז הבנתי כמה הצעד הטבעוני הוא חלק מהעניין האקולוגי כולו", אומרת אליה.
אורלי פיינה צילום: עמותת עתידבלי קשר לטבעונות, היא מנסה לראות מהיכן מגיע המזון שהיא רוכשת. "היבוא שלנו לא תורם לחקלאים מקומיים וההטסה או ההשטה של המזון מזהמת את הכדור מאד אז תמיד אעדיף תוצרת מקומית. אני גם קונה כל מה שאפשר ביד שניה", היא מספרת. "אני משתדלת לא להטיף ולא להגיד לאנשים מה לעשות בצלחת שלהם, גם אם זה כואב לי. בכל הנוגע לאקולוגיה אני מנסה יותר להסביר סביבי. לחבריי בלימודי המשחק קניתי קשים רב-פעמיים כי לא יכולתי לראות אותם עם קשים חד פעמיים ובכל זאת, אני מבינה שכל אחד עושה את שלו בתרומה לסביבה. עדיפים אלף אנשים שעושים צעד קטן על עשרה טבעונים, שמקיימים את הכל. זה לא הכל או לא כלום".
אלינור מרמת גן טבעונית כבר 8.5 שנים חשבה קודם על חמלה ואחר כך נחשפה גם לצד האקולוגי. לצד מוטיבציה לשמירה על בעלי החיים היא מנהלת אורח חיים תזונתי, שמונע גם הוא מתוך רצון לשמור על הסביבה. "כשהפכתי לטבעונית השיח האקולוגי היחיד שהיה התרכז בפליטת גזי החממה במשקי הבקר. זה לא היה קשור לכאורה לטבעונות אליה עברתי אבל זה היה דיבור סביבי, שהחל להתעצם עם הזמן", היא מספרת על השינוי שעברה. "כיום, אני מנסה לרכוש מוצרים באריזות גדולות או לרכוש מזון בתפזורת – רק במשקל ובאריזות בשימוש חוזר".
אלינור מדריכה ופעילה במרכז חרות ללימודי חדשנות וקיימות ע"ש אגם לוי וגם מדריכה של סיורים בחוות "להתחיל מחדש". מאז שאלינור עובדת בחווה, את פסולת הירקות והפירות שאותם היא צורכת היא מעבירה לשם.
איך אפשר להפוך את התזונה שלנו לפחות מזהמת?
"תזונה המבוססת על מזון מהצומח כמו מגוון מוצרי טבעול' היא תזונה בעלת השפעה סביבתית נמוכה", מסבירה הדיאטנית אורלי פיינה, מנהלת תחום התזונה באסם- נסטלה. "אכילה מרובה של פירות וירקות תורמת גם שלל רכיבי תזונה לגוף, כמו ויטמינים מינרלים, ויוצרת תחושת שובע בזכות תכולת הסיבים, למשל בקטניות כמו שעועית, אפונה, חומוס ביתי או חומוס צבר, עדשים, סויה, ודגנים מלאים כמו כוסמת, בורגול, גריסים, שיבולת שועל ומאפים מחיטה, שיפון, כוסמין וכדומה. מומלצים לצריכה גם שמנים מהצומח, עם עדיפות לשמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, אגוזים, שקדים וטחינה, דגי ים וברכה, כמקור לחלבון ובעדיפות כאלו ה עשירים באומגה 3".
פיינה מסכמת: "צמחונות או טבעונות או הפחתה של צריכת מזון מהחי אלו הרגלי תזונה שיכולים להיות מספקים ומאוזנים תזונתית עם תכנון נכון, רצוי בסיוע של דיאטן או דיאטנית, שירכיבו לכם תפריט מתאים ובכך ימנעו ממכם חסרים תזונתיים עתידיים". היא מדגישה שיש לשים לב לאתגר הטמון בצריכה מספקת של חלבון, ברזל, סידן ו-12B.
בשיתוף אסם-נסטלה
