בשיתוף אסם נסטלה
כך ייראה ענף המזון ב-2050: צפו
משאבי כוכב הלכת שלנו מידלדלים, בעוד שהאוכלוסייה גדלה והולכת, הודות לריבוי הטבעי והארכת תוחלת החיים. עד 2050 צפויה אוכלוסיית העולם להגיע לכ־10 מיליארד איש. בשיטות הגידול וייצור המזון הנוכחיות, זהו מתכון ודאי לאסון שאת ממדיו קשה להעריך.
למזלה של האנושות, העתיד של תעשיית המזון יכול להיראות אחרת לחלוטין, והוא נושא עמו פוטנציאל גדול למזער חלק גדול מההרס הסביבתי. כמו בכל תעשייה שממציאה את עצמה מחדש, גם כאן מילת המפתח היא חדשנות וליזמים ישראלים חלק משמעותי בעיצוב העתיד הזה.
לקראת ועידת האקלים של ידיעות אחרונות ו-ynet, הוקדש פרק מיוחד על עתידה של תעשיית המזון בשנים הבאות. אחת החברות הבולטות במאמצים אלה היא חברת אסם נסטלה, שהציבה לעצמה יעדים עד שנת 2025, לעבור לשימוש באנרגיה מתחדשת, לחסוך בשימוש במים, לעבור לאריזות ברות מחזור, להפחית בשילוח ושינוע מזהמים במטרה להגיע ליעד של אפס פליטות גזי חממה בתהליכי היצור עד 2050.
איך תראה תעשיית המזון בעוד 30 שנה מהיום? איך יראה תהליך ייצור המזון מהחקלאי בשדה, דרך המפעל ועד לסופרמרקט? ומה נקבל בסופו של דבר בצלחת? צפו בפרק המלא בראש העמוד.
הדרישות שלנו לגבי המזון לא ישתנו
"ארוחת הערב תראה מאוד דומה למה שאנחנו אוכלים היום", מרגיעה גופנה ליס רובין, מנהלת Open Innovation-Israel באסם נסטלה. "אנחנו אנשים מאוד שמרנים ואוכל הוא גם הרבה מעבר לנושא של האכילה הפיזיולוגית. אנחנו מאוד קשורים למזון שאנחנו אוכלים, והדרישות שלנו לגבי המזון לא ישתנו. אנחנו עדיין נרצה שהוא יהיה מאוד מוכר, מאוד אהוב, מאוד טעים ואנחנו נרצה שהמזון יהיה מאוד בטוח".
"אני מאוד אופטימי לגבי העתיד", אומר גם עמית נועם, COO של חברת אגריטסק, פלטפורמה אגרונומית לחברות מזון. "יהיה מזון להאכיל את כל המדינה, את כל כדור הארץ, וזה לא טריוויאלי. הדרך להגיע לשם, תהיה על ידי כך, שנוכל באמת להעביר את כל המגדלים לגדל מזון בצורה אחרת לגמרי והרבה יותר מקיימת".
"בעוד 30 שנה, צריכה של חלבון מן החי תרד באופן דרמטי, צריך למצוא פתרונות (חלופיים) מן הצומח", מוסיף גם עידו מרגלית מייסד שותף ומנכ״ל חברת BetterSeeds העוסקת בגנטיקה וזרעים ומוסיף: "כדי שנוכל לגדל כמויות של חלבון מן הצומח, הגידולים הקיימים היום, יהיו חייבים לעבור שיפור גנטי שיאפשר להם להתמודד עם שינויי אקלים ולהפחית עלויות גידול. לכן אני רואה בעתיד אימוץ נרחב של שיטות של הנדסה גנטית מתקדמות, שעדיין יש רתיעה מליישם".
עם הפנים לעתיד
ליס רובין מודה שמה שנעשה בישראל מאד מתקדם, בגלל מערכת היחסים החדשנית שנוצרת בין גורמים המעורבים במוצר או בטכנולוגיה, כמו יצרנים, ספקים ולקוחות בישראל ובעולם. "הכניסה המשמעותית של טבעול, ההבנה של הצרכנים והיכולת לייצר הרבה המוצרים, יחד עם החוזקות של אסם-נסטלה כחברה גלובלית, תאפשר לנו לתת יותר פתרונות שיגיעו לצרכנים כחלופות למזון מהחי", היא אומרת ומתכוונת לאחד האלמנטים הסביבתיים ההכרחיים בתעשיית המזון - החלפת הבשר מן החי, אחד המזהמים הגדולים והיקרים בעולם - במזון חלופי שאינו פשרה קולינרית תזונתית.
"היום מפתחים הרבה טכנולוגיות, שאמורות לתת מענים לצרכים של הצרכנים. החל מטכנולוגיות פשוטות יחסית של שימוש בחלבון מהצומח, להפוך את המוצרים יותר טעימים, עם רשימת רכיבים יותר פשוטה, למוצרים שיהיו כמה שיותר קרובים בחלק מהמקומות למוצרים מהחי, עד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות", היא אומרת.
לחידושים נוספים עליהם עובדים השלושה ומסמנים את העתיד התזונתי של העולם, צפו בפרק המלא בראש העמוד.
