אם אתם צריכים דוגמה חיה למשפט שאומר שלעולם לא זונחים חלומות, הסיפור הבא ממחיש בצורה הטובה ביותר, איך חלומות נועדו להתגשם. חובבי יין רבים יודעים שלהיות יינן זו מלאכה יצירתית, וכנראה שלא הרבה יודעים עד כמה היא יצירתית. אבל יש אנשי יין בארץ שלא מסתפקים רק ביצירת היין אלא לוקחים את היצירתיות שלהם למחוזות חדשים. יש לנו לא מעט דוגמאות על ייננים ואנשי יין מחוברים חזק לעולם המוזיקה: איתי בן חיים מיקב בן חיים מנגן בסקסופון ומבדר לפעמים את המבקרים ביקב; פיטר מארק מיקב הדר משמש כנגן הקונטרבס של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ומבצע עם עמיתיו קונצרטים קלאסיים בחצר היקב; ביקב לטם משמיעים מוזיקה לחביות שבהן מתיישן היין, מתוך אמונה שזה גם משפר את הטעם ועוד ועוד.
אבל מה שקורה בימים אלה ביקב עמק יזרעאל הוא כיוון יצירתי חדש שעוד לא היה לנו: יינן היקב, יהודה נהר (40), החליט להגשים פנטזיית ילדות ולהוציא אלבום שלם, שאת כל השירים שבו הוא כתב וגם הלחין בעצמו, לעתים מתוך שינה. עכשיו, הוא גם הוציא בקבוק יין מוזיקלי, שאם תסרקו את קוד ה-QR המופיע על גבי התווית שלו, יתחיל להתנגן האלבום שבו נהר, המשמש מזה 11 שנים כיינן של היקב, גם מבצע את כל השירים.
הכל התחיל ממש במקרה, וכמו באגדות - מתוך חלומות שחלם בלילה: מגיל צעיר המוזיקה תמיד ליוותה אותו וכבר בילדות הוא ניגן בפסנתר, קלרינט, חליל צד, גיטרה, סקסופון ותופים. נהר, שגדל במשפחה דתית בירושלים, ינק מוזיקה בבית, ביקר ג'אז ומוזיקה קלאסית. המוזיקה הייתה שם כל הזמן, אבל בחיים כמו בחיים, אחרי שהקים משפחה הוא היה צריך לדאוג לפרנסה וזנח את החלום לעסוק במוזיקה. "התהלכתי עם כאב גדול על זה שלא יכולתי לעשות מוזיקה. בתיכון הייתה לי להקה והייתי מתופף, אבל כשהתגייסתי לצבא נסתם הגולל על המוזיקה, שירתי בגרעין נח"ל ואחרי השחרור למדתי פסיכותרפיה ואחרי זה הקמתי משפחה. בכל מקום אמרו לי אתה לא יכול, אין זמן".
כמעט לכולנו יש לפחות חלום אחד שנגנז מטעמים של פרנסה ופרקטיקה.
"נכון, אבל אני הסתובבתי מדי יום עם תשוקה גדולה לעשות מוזיקה. הייתי ילד עם הפרעות קשב לא פשוטות, ולא הצלחתי לקרוא תווים, אז כל מה שניגנתי היה משמיעה. אבל זה גם היה עקב אכילס שלי כי הבנתי שבלי תווים אני לא יכול להיות מוזיקאי".
אז איך כל זה פתאום קרה?
"זה פשוט תקף אותי בין לילה. בבת אחת התחילו לצוץ לי שירים מתוך שינה. הייתי מתעורר באמצע הלילה עם מוזיקה בראש, ופשוט הקלטתי כל מה שחשבתי עליו - מנגינה או מילים. הייתי כותב בפתקיות משפטים שעלו לי בלילה מתוך שינה, ואז בבוקר של אחרי הייתי מתיישב עם הגיטרה ומנסה להבין מה היה שם, והיה יוצא לי שיר. בגלל שלא ידעתי לקרוא תווים, מצאתי את עצמי מנגן אקורדים שאני לא מכיר, לפעמים בפסנתר או על הגיטרה – ואז שואל חברים מה בעצם ניגנתי שם.
"יום אחד השמעתי לשי אבן, שהוא מפיק מוזיקלי וחבר, את מה שהלחנתי באמצע הלילה, והוא תפס לי את היד, הסתכל עלי ואמר שחייבים לעשות עם זה משהו. באותו רגע נכנסנו לאולפן ולא יצאנו ממנו במשך שנה שלמה. הוא עשה את זה איתי יחד מתוך חברות טובה, אבל בזכות החיבור הזה אני עובד היום עם מוזיקאים מטורפים שנמצאים בטופ של תחום המוזיקה בארץ. משעשע אותי לחשוב שפתאום אוטודידקט מוזיקלי מתחבר לכאלה מוזיקאים וכולנו יוצרים יחד מוזיקה. כשאננו עושים מוזיקה כל העניין של הפערים המקצועיים מתבטל".
זה באמת נשמע כמו חלום שהתגשם.
"המוזיקה הייתה עבורי משהו מרפא, כי בהתחלה לא הייתי בטוח מה באמת קורה לי, כי התשוקה הזאת למוזיה היא לא רצונית, זה משהו שפשוט מציף אותך. זה התחיל לצאת כטקסטים ולחנים, ואז זה התחיל לשנות אותי מבפנים. חזרתי שוב ושוב לשירים, והבנתי מה יש בי, כי שם בשרים שלי הסתתרו הרגשות הכי עמוקים שהיו לי, שהתגלו דרך המוזיקה. זה בעצם היה תהליך תרפיה. הרגשתי שהלכתי לאיבוד במקום שהכי מוכר לי. מצד אחד, שום דבר לא השתנה - אני נשוי עם שלושה ילדים, העסק עובד, החיים פעילים, אבל בתוך זה יצא משהו אחר, יהודה אחר. אשר שינה את הכל".
לאלבום שלך קראת "מהסוף להתחלה", זה נשמע כמו מסע אחורה לעבר. גילית שם גם דברים שפחות רצית לפגוש?
"האלבום מתאר שיר אחרי את המסע שאני עובר בשנים האחרונות. זה מסע של אדם שמרגיש שהגיע לנקודת הקצה של חייו רק בשביל לגלות שהמשך הדרך זה בעצם חזרה אחורה, לבית. זה מסע עמוק אל נבכי הנשמה והנפש, הרבה גברים חווים את זה סביבות לגיל 40. יש שם גם המון כאב, המון פחד אבל גם המון אהבה ושמחה".
משבר גיל ה-40 והפנטזיה
אם תסרקו את הברקוד שעל הבקבוק של נהר תמצאו שם שירים מגוונים שמשלבים לא מעט סגנונות. לדברי נהר, זה כתוצאה מכך שההשפעה המוזיקלית שלו היא מכל החיים: 40 שנה של מוזיקה שמתנקזים לתקליט אחד. יש בשירים תחושה של רוק, בלוז, אינדי וג'אז, מוזיקה אתנית וגרוב אלקטרוני, אבל בעיקר יש שם מוזיקה שמספרת על מסע עמוק אל נבכי הנפש הסבוכים.
בימים אלה נהר עורך קמפיין גיוס המונים כדי להוציא לפועל את אלבום הבכורה שלו. הוא צריך לגייס 50,000 שקל, והוא כבר במחצית הדרך.
"כשהתבגרתי, התחלתי לספוג את המוזיקה שעיצבה אותי, בעיקר רוק של שנות התשעים, רוק ישראלי כמו נקמת הטרקטור, כרמלה גרוס וגנר, אביב גפן, משינה, איפה הילד, וגם הרבה לועזי כמו רדיוהד, פורטיסהד, ביורק ודייר סטרייטס.
אז איך בעצם הגעת לעולם היין?
"22 שנה זנחתי את האופציה של המוזיקה. תמיד זה היה החלום, אבל ראיתי את זה כפנטזיה שלא נגישה לי. לפני 11 שנה, בגיל 33, הלכתי ללמוד ייננות בתל-חי והקמתי את היקב עם שותף. גייסנו ביחד הון ממשקיעים והקמנו את יקב עמק יזרעאל בשנת 2011. כל השנים אני משמש כמנכ"ל ויינן ביקב, ועושה את היין עם היינן יוסי חכמון, שעובד ביקב מהבציר הראשון. היום אנחנו מייצרים כ-120,000 בקבוקים בשנה ובתהליך צמיחה אורגני לאורך כל השנים. זו עיקר העשייה שלי".
איך המשפחה קיבלה את זה שפתאום יש לה רוק סטאר בבית?
"זה היה תהליך הדרגתי. בהתחלה הילדים הסתכלו עליי קצת מוזר, אבל בסופו של דבר כולם קיבלו את זה באהבה ובהערכה, וזה נתן גם לגיטימציה לילדים להתחיל לנגן".
ואיך מחברים בין עולם המוזיקה לעולם היין?
"בהתחלה היה לי קונפליקט בין העובדה שכל כולי בתוך ענף היין ובין עולם המוזיקה שהיה דיי חדש לי. ניסיתי ליישר את הקונפליקט הזה ולייצר חיבור בין העולמות, עד שהגיע הרעיון לעשות יין שמתחבר למוזיקה. החלטנו לייצר מהדורה מוגבלת של בקבוקים של יין מיוחד, ולחבר אותו לקמפיין גיוס המונים שיעזור לי לסיים להקליט את האלבום. השירים כבר נכתבו, הולחנו ועובדו, ואף הוקלטו מוזיקלית. כיוון שאני לא עובד עם חברת תקליטים, כי זה עסק יקר, החלטנו להרים את הקמפיין הזה. לא רציתי לתת למי שתומך בקמפיין חולצה או מדבקות, אלא רציתי לתת לאנשים שבאמת אוהבים מוזיקה ויין משהו אחר, משהו שאני באמת טוב בו".
איך זה בדיוק עובד העניין עם הבקבוק המוזיקלי?
"יצרנו ויז'ואל של תקליט שמסתתר בתוך תווית, וכשסורקים אותו נפתח עמוד אינטרנט שבו אפשר להאזין לכל התקליט. זה רחוק ממטרת רווח, אבל במקום זה יש פה משהו מהותי הרבה יותר מכסף, זה משהו שנכנס לתוכי בילדות ומתפרץ בגיל 40. היום אין לי ספק לגבי היכולות שלי, אני יודע אפשר להרים יש מאין, אבל הדבר הכי חשוב כאן זה שאני לא רוצה להגיע לאיזו פסגה או לכבוש את העולם, אלא פשוט להמשיך לעבוד מהנשמה, זה לתת ללב שלך להתבטא".
אז מה אתה בעצם היום - יינן או מוזיקאי?
"למרות הכובע המוכר של יינן ובעל יקב, אני מבין שיש בי משהו שונה שאני צריך להוציא החוצה. זה נתן לי דחיפה להעיז, כי אני יודע שזה גם יכול לתת אישור להרבה אנשים אחרים ללכת עם הדבר הזה שיש בתוכם, ולפעמים זה הדבר הכי חשוב שיש בחיים שפתאום יוצא החוצה ומשנה את הכל".