לעיר שיוג'ירי במחוז נגאנו ביפן יש זיקה גדולה לגידול ענבים. במחוז זה נמצאות לא מעט נפות יין ובהן שיקומואגה, קיקיוגהארה, הרי האלפים של ניהון וכן טנריאוגאווה – ובהן כעשרה יקבים המפיקים יין המבוסס ברובו על זן המרלו.
יין מתחנת רכבתיין מתחנת רכבת
(צילום: לשכת התיירות שיוג׳ירי)
יין מתחנת רכבתיין מתחנת רכבת
כרם בין רציף שלוש לארבע
(צילום: לשכת התיירות שיוג׳ירי)
העיר שיג'ורי (המונה 67,000 תושבים) היא עיר לא מתויירת ופחות מוכרת, אבל עם זאת, בעיר יש אתרים ארכיאולוגיים למכביר, והיא משמשת כבסיס מפורסם לצילומי סדרות דרמה יפניות ומוקד להפקת סדרות אנימה.
יין מתחנת רכבתיין מתחנת רכבת
(צילום: לשכת התיירות שיוג׳ירי)
יין מתחנת רכבתיין מתחנת רכבת
הנה באה הרכבת ואיתה בקבוק מרלו
(צילום: לשכת התיירות שיוג׳ירי)
בשביל לקדם תיירות יין באזור, בשנת 1988 נטעו באחת מתחנות הרכבת שבמרכז העיר "כרם" בין רציף שלוש וארבע. בתחנה ננטעו גפנים מזן מרלו וענבי ניאגרה, שהורכבו על פרגולות, ומתוחזקים על ידי צוות הרכבת היפנית ותושבי העיר, שמדי פעם מתנדבים לסייע בגיזום העלים ובבצירת הענבים, בהנחיית מומחי יין מקומיים.
עד היום הענבים מעולם לא הותססו ולא הופק מהם יין, והם חולקו למבקרים או שימשו למחקר של סטודנטים לאונולוגיה (לימודי יין) באוניברסיטה מקומית, שגם היו אחראים על הבציר.
לכבוד חגיגות 60 שנה לעיר הוחלט לראשונה כי הענבים ישמשו לייצור יין: הענבים נלקחו ליקב המקומי קיקיגהארה, ו-100 בקבוקי היין שהופק מהגפנים שבתחנת הרכבת, יימכרו.
כמקובל גם בארץ, הענבים נבצרו בשעת לילה מאוחרת, כשמזג האוויר קריר ותחנת הרכבת לא פעילה. לאחר מכן הענבים הונחו כאשכולות שלמים בכלי איסוף ייעודיים ומשם הוסעו במהירות ליקב הסמוך, כדי לייצר את היין המדובר.

תעשיית היין ביפן

כיום יש ביפן כ-200 יקבים, כש-96% מן היקבים נחשבים יקבים קטנים (המייצרים עד 10,000 בקבוקים בשנה) וגם בינוניים (המייצרים עד 50,000 בקבוקים בשנה). המעבר של יפן לתעשיית היין החל באופן רשמי בשנת 1964, בעת שטוקיו אירחה את האולימפיאדה - המדינה השמרנית נפתחה לאט לאט למערב בהרבה תחומים, ובין השאר באוכל וביין.
נכון להיום, יפן מפיקה כ-370,000 קילו של ענבים ליין בשנה, והצריכה שם נמוכה יחסית ודי דומה לישראל – כ-3.1 ליטר יין לנפש בשנה. הענבים המרכזיים שמגדלים בארץ השמש העולה הם שרדונה, מרלו, סירה ופינו נואר, וכן זן לבן מקומי ומיוחד – קושו.
ובחזרה לתחנת הרכבת בשיוג'ירי: כרגע עדיין לא ידוע המחיר לבקבוק, אך דבר אחד בטוח – מדובר בתחנת רכבת, אז המכירה תחל בדיוק בזמן.