ברחבי העולם מציינים את אירועי הבוז'ולה השנתיים בסימן הקורונה, אבל האם אתם יודעים בכלל מה זה בוז'ולה? בגלל שהחגיגות השנה לא מתנהלות כסדרן, החלטנו לספר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת על היין הכי שנוי במחלוקת: כמדי שנה, בכל יום חמישי השלישי בחודש נובמבר, חוגגים בצרפת ובעולם את חגיגות הבוז'ולה - יין אדום שמיוצר באזור בוז'ולה שבצרפת.
בוז'ולה הוא למעשה יין צעיר שאינו מיושן בחביות, ומיועד לשתייה מיידית, ומשום כך, היין הזה אינו יין המתאים ליישון בבקבוק. כל יין שאינו מיוצר באזור בוז'ולה, אינו יכול להיחשב כבוז'ולה, בדומה לשמפנייה משמפיין או לגבינת פרמזן מפארמה.
יין אדום - אילוסטרציהיין אדום - אילוסטרציה
בוז'ולה: לפעמים טוב ולפעמים סתמי
(צילום: shutterstock)
בניגוד למה שאולי חשבתם, לא מדובר במסורת צרפתית, או בחגיגה עם שורשים היסטורים של יין. חגיגות הבוז'ולה התחילו בסך הכל בקמפיין פרסומי מסחרי שהצליח לכבוש את העולם ולמכור יינות מבציר איזור בוז'ולה בצרפת, עוד בטרם הסתיימה השנה. במרכז החגיגות יין צעיר, פשוט וחביב, לפעמים טוב ולפעמים סתמי. אין שום דבר רע בפסטיבל הזה, אבל החייך המעודן של חובבי היין מתייחס בזלזול מה, לבוז'ולה.
המיתוס סביב הבוז'ולה מספר על יין צעיר, פירותי ומרענן, שלהבדיל מיינות אדומים אחרים - הוא מוגש כשהוא צונן. בתכל'ס, מדובר ביין לשתייה קלילה המסמן את ביכורי עונת הבציר החדשה, ואמור לספק הנאה מהירה וקצרה, לא יותר. וכשהוא עושה את זה כמו שצריך - הוא גם מצליח. 
אוכלאוכל
בוז'ולה: קליל וזול
(צילום: Shutterstock)
אבל בכל זאת, מאז תחילת שנות השמונים הבוזולה הוא סיפור הצלחה מסחרי היסטרי: אחרי קבלת פנים נלהבת בערים ליון ופריז, נשלחו ארגזי בוז'ולה ראשונים לשוויץ, בלגיה ובריטניה, ועשור אחר כך, ההתלהבות הדביקה את הגרמנים ואת היפנים, וההמשך כבר נראה כמו גפרור שנדלק ליד חבית נפץ.

סיבה למסיבה

היום, כשאין קורונה ברקע, התופעה של הבוז'ולה-נובו מתרחשת במקביל באותו ערב ברחבי העולם: באלפי אלפי בתי קפה ומסעדות בכל העולם, נשלפים הפקקים של מאות אלפי בקבוקים (בסך הכל מדובר בייצור של כחמישה מיליון תיבות בוז'ולה-נובו בכל שנה), היין נמזג לכוסות, צלצול הזכוכית מכה חצות, והחגיגה מתחילה.
במדינות רבות בעולם מתחילים את חגיגות הבוזולה בחצות בדיוק, במהלכן מושקים היינות הצעירים והחדשים ביותר לבציר הנוכחי. אירועי הבוז'ולה נחגגים בעולם כבר למעלה מ-70 שנה, ונראה שהמנהג הוותיק כאן כדי להישאר.
לא ברור האם מדובר בגלובליזציה עולמית או בתעלול מסחרי-יח"צני, אבל זה לא ממש חשוב כל עוד הבוז'ולה מגדיל ומשפר את תרבות צריכת היין בעולם. חובבי יין רציניים מתייחסים ליינות הבוז'ולה במקרה הטוב רק כעוד תירוץ לסיבה למסיבה, ולא כיינות איכות.
בכל זאת, בשנים האחרונות תופעת הבוז'ולה זוכה לבוז מצד לא מעט חובבי יין, שמתעקשים לטעון בתוקף כי מדובר ב"סתם יין" והחגיגות עצמן הן תעלול יחצ"ני מבריק, שמצליח למכור עשרות מיליוני בקבוקים במשך כמה שבועות מדי שנה.
יין אדום - אילוסטרציהיין אדום - אילוסטרציה
בוזולה - לא יין שנועד ליישון
(צילום: shutterstock)
אבל מי שבאמת אוהב יין יכול להסכים שכל יין שזוכה להצלחה בעולם ולקהל מעריצים גדול, ראוי להתייחסות, גם אם הוא לא נועד לגדולות וגם אם לעולם לא יוזכר ברשימת מאה היינות הטובים של השנה.
הענבים, שנבצרים בחבל הרון ובדרום בורגון שבצרפת, הם ענבי גאמֶיי, והיינות מיוצרים בתהליך של ריכוך פחמני, שיטה שבה הענבים מותססים על האשכולות במכלים אטומים עם דו תחמוצת הפחמן. התוצאה היא יינות משופעים בפירותיות ובצבע, קלילים, פריכים ורעננים.
אז לסיכום אפשר להגיד שבאזור בוז'ולה בבורגון יש לא מעט יינות מעולים, שחלקם מעולים ומתאימים ליישון, אבל הבוז'ולה הוא בדיוק ההפך - יין ראשון, קליל שמתאים לשתיה במהלך החודשים הקרובים בלבד. לאנשי המחוז בצרפת – ובמיוחד לאבי הבוז'ולה, ז'ורז' דובף - היה לא רק שכל אלא גם יכולת שיווקית טובה, וזאת פחות או יותר הסיבה לכל המסיבה הזאת כי לרוב מדובר ביין קל, זול, שאם הוא לא היה מלווה בחגיגה תקשורתית, הוא לא היה יותר מאשר יין יום-יומי חביב. עכשיו אתם יכולים לפתוח את הבקבוק.