איציק כהן (61), הבעלים והיינן הראשי של יקב "רמות נפתלי", עמד השבוע במרכז הניסויי של בית הספר ליין של אוניברסיטת תל-חי בקצרין, אחז בכוס יין לבן ובחן אותה בעניין. כהן, שמגדל כרמים במושב ספסופה שבגליל העליון, הוא אחד הייננים המומחים שעלו לגולן כדי לבחון מקרוב את מה שמסומן כעתיד ענף היין המקומי.
"הרעיון הוא לפתח זנים טובים שיהיו עמידים למחלות שאנחנו נאלצים לרסס את הכרמים כדי למנוע אותן", מסביר כהן בעודו מערסל בכוס יין לבן מזן "טרמינט". "צריך למצוא את השילוב בין יין טוב, איכותי וטעים לכזה שיהיה רווחי לגידול. יש היום טרנד של יינות בלי ריסוסים וביקוש ליינות הלבנים במיוחד בקיץ, ובהחלט יש כאן פוטנציאל".
1 צפייה בגלריה
מימין: מיכאל שטרים, ד"ר מרי דפני ילין , ד"ר מאיר שליסל וד"ר תרצה זאבי, בזמן הטעימות
(צילום: אפי שריר)
תעשיית היין בישראל משתרעת על פני כ-65 אלף דונם, והענף מתמודד עם נזקים כלכליים עקב מחלות המאלצות את המגדלים לרסס את הגפנים בין ארבע לעשר פעמים בשנה. מעבר לעלויות חומרי ההדברה, הריסוס מגביל את היכולת למצות את קליפות הענבים בגלל מגבלות השאריות המותרות בבציר, ומקשה על גידול כרמים סמוך ליישובים.
המחקרים בוצעו על ידי ד"ר מרי דפני-ילין ממו"פ צפון-מיגל ומדריכת שה"מ במשרד החקלאות ד"ר תרצה זהבי. ייצור היינות ואיכותם נבחנו במעבדה של ד"ר מאיר שליסל מאוניברסיטת תל-חי, בשיתוף שטרימינטיקה. הניסויים נפרסו על פני ארבעה אזורי גידול בצפון: כרם אלקוש בגובה 620 מטר, כרם שמיר בעמק החולה בגובה 191 מטר, רמת סירין בגובה 350 מטר וחוות פיכמן בצפון הגולן בגובה 950 מטר.
הגפנים נבחנו בשטח ובמעבדה, תחת לחות וטמפרטורה אופטימליות להדבקה מכוונת. בעוד זנים מסחריים כמו שרדונה, טמפרניו ורוסאן הציגו עשרות אחוזי נגיעות, הזנים ההיברידיים נשארו נקיים. החלקות הניסוייות הניבו מעל 800 ק"ג לדונם, ובשמיר הגיעו היבולים אשתקד לכ-1.9 טון לדונם. "הכנסת זנים חדשים לשוק היין אינה פשוטה", מסבירה ד"ר ילין. "עם זאת, התרשמנו כי היינות המופקים מהזנים החדשים הם איכותיים וטעימים, ומתאימים הן לייצור יינות בכמויות גדולות והן ליינות פרימיום. מדובר בבשורה חדשה לענף היין הישראלי".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.06.26
