לקראת סיום שירותו הצבאי בחיל השריון, רפי זימן עמד בפני דילמה. שירות הקבע קסם לו, אבל משפחתו הייתה זקוקה לו. אביו שניהל את העסק המשפחתי "משק זימן" שבר את רגלו, אחיו הגדול היה עסוק בלימודים, אחיו הקטן עמד בפני גיוס – ולא נותר עוד אף אחד מלבדו שיוכל להבטיח את המשך קיומו של המשק. זימן החליט לוותר על הקריירה הצבאית – וחזר למשק. 41 שנים מאוחר יותר הוא עדיין שם.
החקלאים - הכתבה הראשונה בסדרה:
- "במקום לקנות לאישה שלכם פרחים, קנו לה חסה"
משק זימן הוקם בכפר בית יצחק ב-1939, על ידי יהודים שברחו מאירופה בעקבות עליית היטלר ולקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת דרכו הייתה למשק פרה אחת בלבד. מאז הוא צמח למשק עם 230 ראשי בקר המייצרים 1.5 מיליון ליטר חלב בשנה. רפי זימן הוא כבר דור שלישי לרפתנים במשפחה.
צפו בכתבה על רפי זימן הרפתן
את העבודה במשק הוא מגדיר ככזו שמתרחשת 7/24, 365 ימים בשנה. הוא מכיר כל אחת מהפרות במשק, מודע לאופי ולפחדים שלהן: "יש פרות סקרניות, יש פרות פחדניות, יש פרות שמגיעות ראשונות לחליבה, יש פרות שעושות תעלולים עם הלשון", הוא אומר.
כשאנחנו מתקרבים ליונקייה, זימן מספר לנו בהתרגשות שאתמול נולדה להם עגלה שחורה. לנגד עינינו הוא מעניק לה את שמה – מיכאלה. תוך כדי שיחה עימו, עגלה אחרת ניגשת אליו ומתחילה ללקק את אצבעותיו. "אמרתי לכם, לכל פרה יש הטמפרמנט שלה אבל אף פרה פה לא עצובה. יש להן אוכל טוב, מים טובים ומיטה טובה".
פעמיים ביום חולבים את הפרות. אנחנו תוהים אם הדבר לא גורם להן לסבל, אבל זימן מבהיר כי ישנם משקים שחולבים שלוש פעמים ביום. "יותר מזה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק", הוא אומר.
זימן אוהב להשוות בין נשים ופרות – ולא בכוונה להעליב. "גם נשים וגם פרות מיניקות, משך ההיריון שלהן זהה וגם אופן הלידה. יש לי שלושה בנים, עזרתי ליילד את שלושתם. המיילדת הייתה בהלם שאני לא מפחד מהדם".
למרות אהבתו למשק המשפחתי, מצב החקלאות בישראל מדאיג ומעציב את זימן: "החקלאות כל הזמן בירידה. הגיל של החקלאים כל הזמן מתבגר. רפת זה עניין של דורות, להבדיל מכל הענפים האחרים. אנחנו אומרים, כל עוד רוחנו באפנו הרפת קיימת, אבל כרגע כמו שזה נראה לא יהיה דור המשך. ישראל חייבת להפנים שאין ביטחון בלי חקלאות".
אחד הדברים הכואבים לו הוא האשמות שהוא שומע מהציבור נגד הרפתנים על מחירי החלב הגבוהים. "אנחנו לא הסיבה לבעיית יוקר המחיה", הוא מכריז, "ברוב המדינות אין מע"מ של 17% על מוצרי בסיס. הטענה שיבוא יהיה זול יותר הוכחה פעם אחר פעם כלא נכונה. הטייקונים שולטים ביבוא, אם הם יורידו את המחירים, זה יהיה אולי באגורה. המטרה שלהם היא נטו להרוויח".
בתחילת שנות האלפיים בוצעה רפורמה בשוק החלב, וכל הרפתות בישראל חויבו לעמוד בדרישות של איכות הסביבה, לרכוש ציוד מתקדם ולשפר את איכות החלב ואת רווחתן של הפרות. חלק מהמשקים לא הצליחו לעמוד בעלויות הגבוהות ונסגרו, אבל רפתות אחרות, בהן רפת זימן, הפכו לרפתות ירוקות. את הזבל הטבעי שמייצרת הרפת שלו מעבירים למרכז טיהור, ומייצרים ממנו בסופו של דבר חשמל וגז. "זה גם מונע ריח, כי הזבל כל הזמן מתחלף", הוא מוסיף.
ענף הרפתנות עבר שינויים משמעותיים עם התפתחות הטכנולוגיה. בעבר רוב העבודה נעשתה בידיים, וכיום מכונות אוטומטיות דואגות לחליבה. למרות זאת, זימן טוען ששורשי המקצוע לא השתנו: "רפתנות אי אפשר לשנות, זה הענף היחיד שבאמת מצריך תשומת לב תמידית. סדר היום נותר זהה. מתחילים לעבוד השכם בבוקר, רואים שכל הפרות בסדר ולאחר מכן מבצעים את החליבה. מה ששונה הוא שכל הפרות מחוברות למחשב. לכל פרה יש שבב על הרגל, וכשהיא מגיעה לחליבה היא משדרת לי נתונים למחשב ואני יודע אם היא בסדר או לא, אם היא חולה, אם היא לא אכלה כמו שצריך. זה הבדל גדול מאוד מהעבר".
