בשיתוף תנובה
תנובה - הגביניות של אילון ויס ז"ל
(צילום: ירון שרון )
"ראיתי את הפרסום של תנובה לקראת חגיגות 100 שנה והמוסף החגיגי של שבועות ואמרתי 'יש לי מתכון לשלוח'", מספרת נטע וייס. "זה מתכון של זיכרון, של געגוע. זה מתכון של גביניות שאילון היה עושה כל שנה בחג".
אילון ויס ז"ל, בעלה של נטע, נהרג לפני כשנתיים בעזה. "אחרי שנפל, אילון קיבל את הטייטל של הסבא הראשון שנהרג במלחמה", אומרת נטע, "וזה עצוב וכואב מאוד - ויחד עם זה אנחנו בוחרים להמשיך ולשמוח ולתת לעם ישראל איפה שאנחנו יכולים".
הסיפור של נטע ורחלי הוא חלק ממסע שיצאנו אליו השנה כדי לחגוג 100 שנים של בית ישראלי עם תנובה. עוד מימי היישוב, הרבה לפני קום המדינה, ליוותה תנובה את שולחן המשפחה הישראלית ברגעים הקטנים של היום-יום ובחגים שמחברים משפחות סביב השולחן. השנה, לרגל החגיגות, הוזמנו ישראלים מכל הארץ לשתף במתכוני השבועות המשפחתיים שלהם.
טעם של זיכרון
"אילון היה מאוד מוכשר באפייה", מספרת נטע. "זה משהו שבאמת הולך עם הצד שלו במשפחה -הוא לקח את זה מסבתא שלו ואמא שלו". כל שנה בשבועות היה אילון עומד במטבח ומכין גביניות לכל המשפחה. לרחלי, בתו, נשמר זיכרון מיוחד: "אבא שלי מאוד אהב לאפות ולהכין דברים, ותמיד הוא צחק עליי שאני הייתי קצת יותר פרפקציוניסטית".
בשבועות לפני שנתיים, כשאילון היה בעזה, הצליחה נטע לשלוח אליו גביניות דרך הרס"פ שלו. "רציתי קצת לשמח אותו. הגביניות האלה מסמלות את חג השבועות של משפחת וייס מפסגות", היא אומרת. "כששלחתי את המתכון למוסף זה חיבר לי הכל ביחד - הכאב הזה של עם ישראל, יחד עם הבחירה בחיים והחגיגיות של החג".
אחרי שנפל, חיפשה המשפחה דרך להנציחו. "הוא תמיד אמר לי 'אני אפתח לך עגלת קפה' וזה היה ברמת ההומור. אבל אחרי שנהרג, אמא שלי הקימה את עגלת הקפה 'קפה אילון' וכולנו ממש חלק מזה".
מתכון משפחתי
הגביניות מתחילות בבצק שמרים: 100 גרם חלב, 120 גרם מים, 10 גרם שמרים יבשים וביצה אחת, יחד עם 500 גרם קמח ו-50 גרם סוכר. מפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה לעשר דקות. אחרי שתי דקות, כשהבצק מתחיל להתגבש, עוצרים על מנת להוסיף חמאה וממשיכים בלישת הבצק לעוד שמונה דקות.
לאחר מכן, הבצק עובר לקערה להתפחה ובינתיים מכינים את המלית: 250 גרם גבינה עם 150 גרם אבקת סוכר, כף קורנפלור, ביצה, כפית תמצית וניל ומעט לימון. הבצק המוכן מרודד למלבן, נחתך לריבועים, ממולא, נסגר בזהירות ועובר למגש. מברישים עם ביצה ומכניסים ל-180 מעלות טורבו לעשרים דקות. "מי שבא לו עוד קצת מתוק", מחייכת נטע, "יכול לפזר טיפה אבקת סוכר - לתת חגיגיות כזאת".
הבחירה בחיים
"תמיד אני אומרת שקנה הנשימה שלנו התחלק לשניים – יש את הכאב והגעגוע בכל נשימה ונשימה, ואת השמחה והבחירה בחיים בכל נשימה ונשימה". אומרת נטע ומוסיפה "מאז שאילון נהרג, הכל פשוט מרגיש שבור, אי אפשר לנשום בחג, מרוב שהוא צורב וחונק". ובכל זאת, היא ורחלי עומדות במטבח, חובקות אחת את השנייה ומכינות את הגביניות שלו.
4 צפייה בגלריה
"יש את הכאב והגעגוע בכל נשימה ונשימה - ואת השמחה והבחירה בחיים בכל נשימה ונשימה"
(מתוך הכתבה)
את המתכון של נטע לגביניות של אילון ז"ל ועשרות סיפורים ומתכונים נוספים שעוברים במשפחות ישראליות מדור לדור, תמצאו במוסף החגיגי לשבועות. לחצו כאן
בשיתוף תנובה
פורסם לראשונה: 13:40, 10.05.26
