25 שנים עברו מאז השיפוץ הגדול וההיסטורי של נמל תל אביב. מה שהתחיל כמו הבטחה למקום הכי לוהט בעיר, רבע מאה אחרי כבר לא נראה כמו סיפור הצלחה חד משמעי. חלקים של הנמל עומדים ריקים, עסקים נאבקים על הישרדות, והאקסל, כך מספרים בעלי מסעדות, מנצח את הקופה כמעט כל ערב מחדש.
אם מוסיפים לכל זה את מצוקת החניה בימים של אירועים גדולים או חתונות, מבינים שהאווירה הכללית רחוקה מאוד מהחזון המקורי. המקום שנועד להיות היהלום של קו החוף, הפנינה העירונית שתמשוך אליה תל אביבים ותיירים שבעה ימים בשבוע, נראה היום כמו משהו אחר לגמרי.
גם שוק הנמל, שהיה גאוות נמל תל אביב עם פתיחתו, מחליף ידיים. עזיבתה הצפויה של שיר הלפרן את שוק הנמל האייקוני, זה שהקימה לפני 16 שנה עם שותפיה לשעבר מיכל אנסקי ורועי חמד, היא לא פחות מרעידת אדמה בנמל. השוק היה חדשני בהשקפתו, החזיק שוק איכרים לצד חנויות מתמחות, והיה מוקד עלייה לרגל לפודי'ס. הלפרן כבר הודיעה לפני כמה חודשים כי לא תתמודד במכרז החדש להפעלת השוק ובכך יסתיים הרומן שלה עם הנמל. וזה לא מפתיע - המלחמה, הירידה החדה בתיירות והקהל המקומי שמצא חלופות אחרות במהלך הקורונה - כולם הפכו את השוק לפחות רומנטי ופחות רלוונטי. בשבועות האחרונים חל טוויסט נוסף בעלילה כשנודע שכל המבנה של השוק (הכולל גם את מסעדת תריסר, שתישאר פתוחה ותפעל כרגיל) עתיד לעבור בקרוב שיפוץ מקיף.
פעם בילויים, היום צרצרים
נמל תל אביב הוקם בימי המנדט הבריטי כחלופה לנמל שהיה ביפו, ופעל בין השנים 1965-1938 עד לפתיחת נמל אשדוד. הנמל ננטש והפך לשטח מוזנח. ההאנגרים הפכו למחסנים, חלק מהמבנים נהרסו והתבלו, הטיילת הייתה חסומה והוא היה החלק הזה בעיר שאף אחד לא רוצה להגיע אליו. ואז הגיע המפנה. בשנת 2000, ביוזמת עיריית תל אביב ומתוך הבנה שהלוקיישן מלא בפוטנציאל, השיפוץ יצא לדרך. המטרה הייתה ברורה - להפוך את הנכס ההיסטורי המוזנח למתחם תרבות ובילוי. שנים ספורות אחר כך נחנך נמל תל אביב בגרסתו החדשה. בשנת 2011 החליטו לשפץ גם את שטח "יריד המזרח" הסמוך (גלידה מונטנה) ולהיפרד מהמוסכים והמחסנים המתפוררים שפעלו שם.
עשרות מיליוני שקלים (60 מיליון על פי ההערכות) הושקעו בשיפוץ שבמהלכו שוקמו ההאנגרים והתשתיות. המרחבים הציבוריים פותחו ונבנה עליהם דק עץ קסום עם משטחים מעוגלים כמו גלים או גבעות חול. משטח חסום ומגודר נמל תל אביב הפך לחלק מהעיר.
"בעבר נמל תל אביב היה אזור בילויים, כמו נחלת בנימין של היום. היו הרבה מועדונים וברים, מכל דלת היית יכול להיכנס לעולם אחר לגמרי. נכון להיום כל המועדונים נסגרו חוץ משלוותה"
בשנותיו הראשונות הנמל זכה לעדנה והתמלא בעשרות מקומות בילוי - ברים, מועדונים, מסעדות, גלריות וגם שוק אוכל מקורה. בסופי שבוע ובשבתות משך אליו הנמל החדש עשרות אלפי מבקרים כולל תיירים.
אבל היום, המצב, כאמור, לא להיט. "הנמל מת", אמר ל- ynet המסעדן איתן טרבלוס, הבעלים והמקים של רשת אגאדיר, המחזיקה במסעדת אגאדיר שנמצאת בצפון הנמל. "אגאדיר ממוקמת בצפון הנמל, ושם המצב הכי גרוע. משלוותה ודרומה זה אזור שוקק קצת יותר. אני נמצא בנמל כמעט מהפתיחה, ואז היה כאן מדהים. בעבר נמל תל אביב היה אזור בילויים, כמו נחלת בנימין של היום. אבל אז העירייה ניסתה לכבות את זה, והצליחה. היו בצפון הנמל הרבה מועדונים וברים, מכל דלת היית יכול להיכנס לעולם אחר לגמרי. נכון להיום כל המועדונים נסגרו חוץ משלוותה, גם בר הקיבוץ שהיה ממול, הפך לארומה".
ויש גם את עניין הכשרות: הנמל מתחרד. יותר ויותר עסקי מזון נפתחים בכשרות מחמירה, כשר למהדרין. לא "כושר סטייל" אלא כשרות שמגדירה מחדש את קהל היעד. בין היתר אפשר למצוא במתחם מסעדות כשרות כמו לחם בשר, פיאנו פיאנו, אושי אושי, פיצה פורמן, רשל המרוקאית - רובן פועלות תחת כשרות מהודרת. מרביתן גם שייכות לרונן נימני, בעלי קבוצת קפה קפה, שבימים אלה מקים עסק נוסף בחלק הדרומי של הנמל (קרוב למציצים). גם הוא יהיה כשר.
"כל הסיפור של הכשרות זה משהו שקורה במתחמים שננטשים. זה קרה גם במרינה הרצליה", אומר טרבלוס, תושב הרצליה בעצמו. "אין לי שום דבר נגד אוכל כשר ויהדות, זה לא משהו רע אבל זה גורם לאיבוד הצביון בשישי, בשבת ובחגים. אני רואה מה שקרה כאן כשלב באבולוציה, ממקום בילויים שוקק שרצו לחנך אותו ולהנדס אותו, הנמל הפך לפיל לבן. אני חושב גם שהניהול של הנמל לא יצירתי מספיק וחסרה לו תעוזה. יש הרבה חללים ריקים ובמקום להפוך אותם, למשל, לחללי אומנות מגניבים, הם עומדים ריקים ואין לאף אחד סיבה לבוא לשם".
מאות אנשים בבת אחת
אבל יש עוד צרות: אחת הבעיות של הנמל, מגיעה בכלל מכיוון אחר לגמרי - החניה. אף אחד לא אוהב לחפש חניה או להיתקע ביציאה לחניון בתשלום במשך 40 דקות, אבל בפועל זה בדיוק מה שקורה בזמנים של אירועים או מופעים גדולים, שממלאים את החניונים, ולדברי בעלי העסקים, לא תורמים לפריחה של העסקים הסמוכים. אחת השוכרות בנמל סיפרה: "האנגר 11 ורידינג 3 לא מפרים את העסקים לידם. 90 אחוז ממי שמגיע להופעה, הולך אחרי ההופעה הביתה ולא יושב במסעדה, וככה גם מי שמגיע לחתונה, הוא לא הולך לקנות בגדים אחר כך. בחמישי בערב החניונים בנמל עמוסים באנשים שהגיעו לחתונות או מופעים, והנמל ריק מהולכי רגל ומבלים. כשיש אירוע כמו חתונה באים מאות אנשים בבת אחת באותה שעה והם ממלאים את החניה בגל אחד, וזה מקשה על מי שמעוניין לבוא לבלות במסעדות או לקנות בחנויות. גם סגרו את הגישה לנמל מרחוב דיזנגוף, וסוגרים לפעמים גם את הכניסה של יריד המזרח כשאין מקומות חניה. זה סיוט".
גם בשבתות המצב לא משתפר. החלק הצפוני כמעט נטוש - לפי בעלי העסקים הסיבה העיקרית היא שהמסעדות הכשרות סגורות ואין מוטיבציה אחרת להגיע לאזור. מסעדת אגאדיר של טרבלוס דווקא עובדת רגיל בשישי ושבת. למעשה, לדבריו, רוב ההכנסות של המסעדה מגיעות בסופי השבוע ובשאר ימות השבוע היא ריקה. "אני מחזיק מסעדה שעובדת רק בסופי שבוע. זה לא נעים", הוא מסכם. "העסקים בצפון הנמל סגורים או נטושים, אין מועדונים, אין חניה ובאמצע השבוע כבר כמעט ולא מגיעים אנשים".
עם שינוי פני העסקים באזור - אולי עוד מוקדם להספיד את נמל תל אביב. אבל הוא בהחלט נמצא בצומת דרכים.
מחברת אתרים ועיריית תל אביב נמסר בתגובה: "נמל תל אביב הוא ממקומות הבילוי הפופולאריים בארץ, עם מיליוני מבקרים בשנה. כל המכרזים האחרונים זכו לביקוש גבוה מצד עסקים חדשים וקיימים - עדות לאמון ולביקוש, בניגוד לטענות אנונימיות שלא משקפות את המציאות.
"השנה יושקעו עשרות מיליוני שקלים בשדרוג המרחב הציבורי, לצד מאות אירועים חינמיים שמביאים קהל ותומכים בעסקים ומגוון פעילויות קהילתיות מתוכננות.
"בנמל פועלים כ־120 עסקים ו־30 מסעדות, רק רבע מהן כשרות וחלקן נפתחות במוצאי שבת, ורוב הנכסים מאוכלסים. מאז תחילת 2025 פורסמו 13 מכרזים שקיבלו היענות גבוהה, כאשר בקרוב ייפתח אולם באולינג גדול, אשר יצטרף למכון כושר חדש, שמושכים קהל צעיר ומחזקים את אזור צפון הנמל".
