גדלתי בעמק הירדן בצפון היפה של ישראל, בסביבה ירוקה שעושה שמח בלב, בבית חם עם עוד 6 אחיות. כל יום בשעת בין ערביים היה זמן לתה ועוגיות - ובצנצנות תמיד היו שפע של עוגיות לבחירה.
עגיות מכונה של נופר זוהר
(צילום: קאיה שטוירר)
העוגיות המלוחות היו בולטות במיוחד בשעת התה כשהטמפרטורות התחילו לצנוח לאזור האפס. לא טקס אנגלי מפונפן, פשוט רגע של משפחה מרוקאית בלי אילן יוחסין שהיה קשור למלך - בית פשוט שאהבו לשתות בו תה נענע.
עוגיות מלוחות של נופר זוהר
(צילום: קאיה שטוירר )
התה הירוק עז הממותק נמזג מהברד (קומקום מוכסף) - גבוה מלמעלה, בזרם דק היישר לכוס הזכוכית, וחימם את הלב. נהגנו לדבר על היום שהיה ולהחליף חוויות. איזה תפקיד חשוב יש לאמא - לרכז את כולם יחד סביב התה והעוגיות. כמה זה מאחד ומגבש לשבת סביב השולחן בפינת האוכל. שנזכה להיות מאוחדים בתא המשפחתי שלנו וכעם.
