כנראה שאין מוקש אכזרי יותר מלנסות לכתוב על "בייקון עגל". מצד אחד, ממתינים חברי כת ה"כל מה שחזיר, נשמע כמו חזיר, מנסה להיות חזיר, יכול אולי להיות חזיר ו/או מורכב מאותן אותיות כמו חזיר, הוא תועבה". מהצד השני, אין אפשרות שלא לחטוף ממאמיני ה"בייקון זה חזיר וכל דבר אחר הוא זיוף, חיקוי עלוב, תרמית ו/או בגידה בערכים האוניברסליים וכל מה שהופך אותנו לבני אנוש".
הבייקון עגל של אגאדיר
(צילום: עודד קרמר)
למרות כל זה, כש"אגאדיר" מזמינים אותך לטעום את הבייקון עגל החדש שלהם, אתה לא אומר לא. כי עבור אנשים שגדלו כאן בניינטיז, מדובר באוריגין-סטורי של ההמבורגרים. כן, היו פה המבורגרים קודם, אבל הם תמיד היו האח החורג שאף אחד לא הקדיש לו תשומת לב. שכה יהיה לי טוב, יש מקומות שנחשבו לקלאסיקות והגישו המבורגרים בפיתה עם חומוס! ואז ב-1997 נפתח בנחלת בנימין ה"אגאדיר" הראשון, ושם ילדים, פגשתי לראשונה בחיי המבורגר אמיתי. ולמרות שאין לי תיעוד היסטורי, די ברור לי שהוא הוזמן עם בייקון.
לקחנו שני המבורגרים שונים – קציצת 300 גרם מצד אחד, וסמאש בורגר מהצד השני, ובשניהם נתנו ביס ומיד חייכנו. אי אפשר היה להתבלבל. זה לגמרי היה קראנצ'. הטעם הרגיש מעושן וישב בול על הבשר. השילוב עם הגבינה היה בכלל מוצלח. לרגע הרגשנו שתפסנו את אלוהים בבייקון
כן, לא חשוב במה אתם מאמינים, השילוב בין המבורגר לבייקון הוא הרבה יותר מסתם עוד תוספת. הבייקון נותן להמבורגר קודם כל את הטעם המעושן, אבל יותר מזה הוא נותן לו את הדבר היחיד שחסר בהמבורגר באופן טבעי - מרקם קראנצ'י. ולא, חסה היא לא באמת קראנצ'ית. כלומר, היא יכולה להיות בתאוריה, אבל זה אף פעם לא מחזיק מעמד. בייקון, לעומת זאת, תמיד נשאר קריספי, לא משנה מה תזרוק עליו.
הבעיה בישראל היא שבייקון הוא אוטומטית חזיר, וכידוע - בלתי אפשרי (או לפחות בלתי משתלם כלכלית) להשיג בשר חזיר, שלא לדבר על כך שיש אחוז ניכר של ישראלים שישמחו לקבל צ׳יזבורגר, אבל חזיר (או לחמנייה נורמלית בפסח?) זה יהרג ובל יעבור מבחינתם! זאת, בין היתר, הסיבה שבייקון הלך ונעלם כמעט לגמרי מארצנו הקטנה. ולמרות שברוב המקומות נמצאו תחליפים, טרם נמצא פתרון לקריספיות האהובה.
ובכן, הבשורות הטובות הן שבייקון העגל החדש שפותח ב"אגאדיר" דווקא כן מצליח לעשות את העבודה. לקחנו שני המבורגרים שונים – קציצת 300 גרם מצד אחד, וסמאש בורגר מהצד השני, ובשניהם נתנו ביס ומיד חייכנו. אי אפשר היה להתבלבל. זה לגמרי היה קראנצ'. הטעם הרגיש מעושן וישב בול על הבשר. השילוב עם הגבינה היה בכלל מוצלח. לרגע הרגשנו שתפסנו את אלוהים בבייקון.
בביס השני ההתלהבות קצת ירדה. לא כל הבייקון היה באותה מידת קריספיות, וזה גם הגיוני כי אין לעגל את אחוזי השומן של חזיר, וזה אומר שמראש נקודת הפתיחה פחות טובה, וגם השורה התחתונה פחות מוצלחת, כי היא צועקת "אני תחליף". אבל בהתחשב בעובדה שהאופציה ממול היא בלי בייקון בכלל, אין ספק שמדובר בלהיט.
