להיות חומוסולוג על באמת זה להיות פתוח לכל הטעמים האפשריים בתוך החומוס עצמו. אני מוכן לטעום כל חומוס, רק דבר אחד אני לא מוכן לקבל בו – טעם תפל. חומוס לא יכול להיות תפל, ללא אופי בכלל. כבר טעמתי מספיק חומוסיות שעליהן לא כתבתי וגם לא אכתוב אף פעם. אסור לבטל מנת חומוס רק מהמראה או מהמרכיבים וחשוב לזכור שמנת חומוס יוצאת אל הלקוח אחרי השקעה אינסופית בכל מרכיב. אין חומוס הכי טוב בארץ, אני לא מוכן לקבוע אף פעם במדויק מה הכי טעים – זה אישי מדי. העיקר: לא תפל, בלי אופי בכלל.
על שייקל'ה שמעתי עוד לפני כמה וכמה שנים – הלוגו עם הגמל לא נשכח בקלות. לא מדובר בחומוסייה צעירה, אלא במוסד מקומי שהוקם כבר ב-2008. שייקל'ה שוכנת בתוך תחנת דלק. תנסו אתם למצוא חניה בתחנת דלק או סביבותיה. זה היה יום לפני פסח, לכולם היה חשוב ברגע האחרון לנקות את החמץ. בכניסה לתחנה השתרך תור ארוך של רכבים בדרך לשטיפה. אני מצאתי חניה ברחוב ממול לכניסה, אפילו חוקית. בחיים אין ניצחונות גדולים – רק ניצחונות קטנים בלבד. יצאתי מהמונית עם חיוך על הפנים.
קודם כול, חומוס שייקל'ה כשר למהדרין. כולי מלא הערכה על באמת – די קשה למצוא מקפידים ברמה הזאת. שאפו גדול. לא מובן מאליו בכלל. נכנסתי פנימה, והרגשתי מיד שאני עומד מול מקדש חומוס אמיתי. מדובר בפס ייצור סופר-רציני של חומוס עם תוספות לכל כיוון אפשרי. אפילו חומוס עם אגוזים יש – בתוספת תשלום. סלחו לי, אבל לשם עוד לא הגעתי. יש לי סטנדרט קבוע של מנה שאני טועם ומשווה לפיה כל פעם מחדש.
הסטנדרט שלי קבוע – חומוס עם פול וגרגירים, בלי טחינה – מההתחלה ועד הסוף. לפעמים, אבל רק לפעמים, אני מוסיף טחינה בצד. רטבים כמובן מעל, פטרוזיליה חובה (אלא אם המנה מוגשת בלעדיה) ושמן זית – ברור מאליו. החומוס הגיע בצלחת חד-פעמית קשיחה – מקובל. אבל הפעם, משהו היה חסר לי. תוספת קטנה שלרוב אני לא צריך, אבל כאן התעקשתי עליה: ביצה. צילמתי שוב, טעמתי שוב – והפעם זה היה מושלם. בדרך כלל אני לא מוסיף ביצה לחומוס – אפילו במקומות שאני מאוד אוהב, כמו חומוס אסף, אני אוכל בלי. זה פשוט לא משתלב לי בצלחת. אבל כאן, דווקא בשייקל'ה, זה עבד מצוין.
החומוס של שייקל'ה מעולה, עם טוויסט מתקתק וטעים, והוא קיבל הפתעה מעל – הבזקה קלילה של סומק. כזה דבר עוד לא טעמתי. הסומק הוא תיבול לא שגרתי, והוא משנה את כל החוויה: שילוב טעמים מעניין וטעים בהחלט. הפול והגרגירים מונחים מעל החומוס, כאילו מופרדים ממנו, אבל בתוך כל שכבת החומוס העבה הם מתאחדים מחדש. אין פה מריחה דקה כמו בחומוסיות של פעם, אלא נדיבות אמיתית. זו מנה למביני חומוס רציניים.
עוד אוכל רחוב:
אני לא הצלחתי לסיים. זו מנה נדיבה במיוחד. ולמרות זאת, אם אתם רעבים במיוחד, יש גם אפשרות למילוי חוזר. לא יגידו לכם לא. רק תנסו קודם לסיים את הצלחת הראשונה.
פורסם לראשונה: 07:50, 06.05.25
