בשיתוף תנובה
תנובה - הקנולי של אינס
(צלם: אורי דוידוביץ, במאי: אסף אושי)
"הבית הישראלי שלנו הוא בית מעורב - אימא שלי תוניסאית ואבא שלי איטלקי", מספרת אינס בחיוך. "גדלתי על המון טעמים וריחות: קוסקוס של שישי לצד לזניות של שבועות. בעיניי זה שילוב מושלם". בתוך הפסיפס הקולינרי הזה, הקנולי תפס מקום קבוע של כבוד - קינוח שמלווה את חג השבועות כבר שנים רבות ומסמל עבור המשפחה את החיבור בין השורשים השונים.
אצל משפחת ינאי, הגשת הקנולי היא טקס בפני עצמו. "אחרי עוגות הגבינה וכל שאר הקינוחים, אנחנו מגיעים לשולחן עם הגלילים ושקית המילוי וממלאים את הקנולי מול האורחים", מספרת אינס. "ואין יותר טעים מזה". אביה, חובב קולנוע מושבע שמכור לסרטי "הסנדק", תמיד אהב במיוחד את המאפה האיטלקי שמופיע גם בסרטים האהובים עליו - אבל מבחינתו, שום גרסה קולנועית לא משתווה לזו שמוגשת אצלם בבית בשבועות.
הסיפור של משפחת ינאי והקנולי החגיגי הוא חלק ממסע שיצאנו אליו השנה כדי לחגוג 100 שנים של בית ישראלי עם תנובה. מאז ימי היישוב, הרבה לפני קום המדינה, תנובה מלווה את שולחן החג הישראלי – ברגעים הקטנים של היום־יום וגם בארוחות שמחברות משפחות סביב אותו שולחן. השנה הוזמנו משפחות מכל רחבי הארץ לשתף את מתכוני השבועות שעוברים אצלן מדור לדור, יחד עם הזיכרונות והמסורות שנשמרו לאורך השנים.
בצק איטלקי, לב ישראלי
הדרך אל הקנולי המושלם מתחילה בבצק. אינס מערבבת קמח עם מעט קקאו, קינמון וסוכר, יוצרת גומה במרכז ומוסיפה חומץ ויין מרסלה. "מי שאין לו יין מרסלה יכול להשתמש גם ביין לבן", היא מסבירה. לאחר הלישה, הבצק צריך לנוח לפחות עשר דקות כדי לפתח את הגלוטן. "יש כאלה שגם נותנים לו חצי שעה", היא מוסיפה.
כשהבצק מוכן, פותחים אותו על משטח העבודה וקורצים עיגולים. אינס מדגישה שלא חייבים מכונת פסטה מקצועית כדי להגיע לתוצאה טובה. "היה לי חשוב להראות שאפשר להכין את זה גם בבית, גם למי שאין ציוד מיוחד". את עיגולי הבצק מגלגלים סביב גלילי מתכת ומדביקים בעזרת תערובת פשוטה של קמח ומים.
במקביל מכינים את המלית, החלק שאינס מגדירה כ"לב של הקנולי". "אני משלבת שני סוגים של גבינות", היא אומרת. "גבינת כנען של תנובה, שהיא גבינה יותר קשה, יחד עם גבינת שמנת נפוליאון של תנובה שנותנת מרקם קרמי". אל הגבינות מצטרפים אבקת סוכר, קליפות תפוזים מסוכרות ושוקולד מריר מגורר, עד שמתקבלת מלית עשירה שמועברת לשקית זילוף ומחכה לרגע ההגשה.
קינוח שאי אפשר לסרב לו
את גלילי הבצק מטגנים בשמן חם על חום בינוני עד שהם מזהיבים ולאחר מכן מפרידים בעדינות את התבנית המתכתית ומצננים. רק סמוך להגשה מגיע שלב המילוי, כדי לשמור על הקנולי פריך וטרי. "עכשיו מתחיל החלק הכיפי", אומרת אינס בחיוך. הקצוות נטבלים בפיסטוק קצוץ, הקנולי מוגש מיד לשולחן והאורחים נהנים ממנו כשהוא טרי לחלוטין.
עבור אינס, הקנולי הוא הרבה מעבר לקינוח חגיגי. הוא מספר את הסיפור של המשפחה שלה - החיבור בין מטבחים, זיכרונות ותרבויות שונות שחיים יחד תחת קורת גג אחת. "זה שילוב נהדר", היא אומרת. ובכל שנה מחדש, כשהגלילים מגיעים לשולחן בשבועות, המסורת המשפחתית ממשיכה לעבור הלאה.
את המתכון של אינס לקנולי המשפחתי, לצד עשרות מתכונים וסיפורים נוספים שעוברים במשפחות ישראליות מדור לדור, תוכלו למצוא במוסף החגיגי לשבועות. לחצו כאן
בשיתוף תנובה
