כמו מערכת בחירות תוססת, ראש השנה תמיד מגיע עם ניחוח של תקווה מתוקה, של שינוי באוויר ושל רצון עז להתחיל מחדש. זו בדיוק התקופה שבה אנחנו מביטים בחיים שלנו דרך פילטר אינסטגרם מהוקצע, ומבטיחים לעצמנו לחיות סוף-סוף את החיים שראינו בפיד, אבל של מישהו אחר: לשתות מיצים ירוקים בשקיעה, לאכול צנים עם אבוקדו, ללכת ליוגה, לקרוא יותר, לישון יותר, להספיק יותר.
בפועל ההחלטות שלנו מגיעות לקיצן ממש כמו מערכות הבחירות שלנו - עם קואליציה שבירה בינינו לבין הספה, חטיף שקנינו כי כתוב עליו ״אפוי״ אבל יש בו 789 קלוריות, וגלילה חסרת תכלית בטלפון בסרטונים של חתולים.
לא עוד.
ריכזנו פה, למען האנושות כולה, את כל ההחלטות החשובות שכדאי וראוי לאמץ בשנה הקרובה. ניסינו לגעת בכולן - בהבטחות לעשות יותר ספורט, ללמוד דברים חדשים, לבלות עם אנשים שאוהבים ולא עם המסך, לתרגל מדיטציה, לאכול בריא, ועוד כמה קטנות משלנו.
אתם כמובן מוזמנים לשלוח לנו במייל את ההחלטות המיוחדות שלכם, ואנחנו מבטיחות בלב שלם שנעשה כל מה שאפשר כדי לאמץ גם אותן ולחדול מהן עד יום כיפור.
1. להשלים עם זה שאנחנו לא טיפוסים שאוהבים לרוץ, ובגדול אנחנו לא נרוץ. אף פעם. לא עם קבוצה ולא עם מדריך ולא עם נעליים ממש יקרות ומקצועיות. לא יקרה.
2. להיכנס לאינסטגרם ולטיקטוק ולהפסיק לעקוב אחרי כל חשבון שגורם לכם לבקר את עצמכם ולתהות על החיים שלכם. זה כולל אנשים שכל הזמן עושים ספורט, אוכלים בריא, מאוהבים עד הראש בבני הזוג שלהם (הם, וזה המדע קבע, תמיד הראשונים להתגרש), נראים טוב בספידו או בביקיני.
3. להשרות שיבולת שועל לילה קודם במיץ תפוחים טבעי וקצת שמנת מתוקה. זה כל כך טעים ביחד ומשביע לשעות.
4. לא לזכור בבוקר שהכנתם ולנשנש משהו מיותר במקום.
5. לזכור בחיים לא לשתות מיץ תפוזים אחרי שציחצחתם שיניים.
6. לקנות שני זוגות מכנסיים ראויים, שאינם טרנינג, עם גומי ולא עם כפתורים ורוכסן. ביוניקלו יש מבחר גדול.
7. לטוס לעיר שיש בה יוניקלו.
8. לגמור את קופסאות תוספי התזונה שיש בבית לפני שמשתכנעים לקנות את טרנד התוספים האחרון.
9. לאפות פעם בשבוע עוגה עם תפוחים וקינמון שתפיץ בבית ריח חמים ומשפחתי.
10. להגיש עוגה על תבנית עם רגל.
11. לעשות פעם אחת כל כך הרבה יוגה, שתוכלו להצדיק את בגדי היוגה שאתן לובשות 24 שעות ביממה.
12. להשלים עם זה שצריך שתי נאגלות עם השקיות מהסופר. יש קיבולת מוגבלת לזרוע האנושית.
13. להפסיק לקבוע דברים לערב אם גם ככה נרצה לבטל אותם.
14. ללמוד שפה חדשה - אבל רק את הקללות.
15. להימנע בכל דרך אפשרית מלבדוק את הסימפטומים שלנו בגוגל או ב-ChatGPT.
16. לא!!! להיפרד מהחברים שלנו בהתבסס על האבחנה שעשינו לעצמנו באמצעותם.
17. לאתר את הסיבה האמיתית לכך שכל המגירות במטבח תקועות, ולהשלים איתה.
18. לנסות להתעניין בהחלטות התזונה המוזרות של האנשים בסביבה שלנו - צום לסירוגין, קיטו, טבעונות. הם מתים לדבר על זה.
19. לארגן חתונה או אירוע שלא על פי כללי הטקס והמחירון המשוגע של ישראל. עם שולחנות מתקפלים, עם אוכל שכולם מכינים, עם חד-פעמי איכותי. סלחו לנו על המילה - לדפוק את המערכת! אמן.
20. להירשם לקורס באוניברסיטה הפתוחה.
21. להחליט שהשנה אתם מאמצים את גישת המינימליזם, וכמה זה חשוב ומשחרר ופותח סתימות אנרגטיות, ולא צריך את כל הזבל, ותרבות הצריכה, וחבל על הכסף, ומנגנוני השיווק האגרסיביים.
22. לקנות שלושה ספרים על מינימליזם.
23. לא לקרוא אותם.
24. לזכור להגיד תודה. תמיד. עדיף במכתב או בהודעה. אנשים כל כך אוהבים את זה.
25. להכין אוכל להמשך היום למישהו שאנחנו אוהבים לפחות פעם ברבעון, ולהשאיר גם פתק קטן בכתב יד.
26. חברה טובה שהיא פיזיותרפיסטית מבריקה פרסה בפנינו את משנתם של אנשי המקצוע בתחום הכושר:
* הכי גרוע - ״אימוני הייטק״ הם קוראים לזה. אנשים שכל השבוע יושבים מול המחשב ובשישי עושים אימון אחד מוגזם.
* הכי טוב והכי חשוב - ללכת. ברגל. כמה שיותר. לפני כל שגרת אימונים, לפני היוגה, לפני הכפיפות בטן. לכו לכל מקום שאפשר. לא רק כ״יצאתי להליכה״, אלא פשוט כשגרת החיים.
27. מים. אל תספרו כוסות. פשוט תשתו.
28. לשבת פעם אחת ביום לארוחה עם אנשים - קולגות בעבודה, חברים, שותפים, משפחה. מישהו. העיקר לא לאכול את כל האוכל לבד עם מסך.
29. הנה משהו קל וחד-שנתי - לרענן את ציוד המקלט. להחליף את המים, להוסיף חטיפים שכבר אכלתם או פג תוקפם, מה שצריך. למדנו שבארץ, עד בואם של חדי -קרן ו/או המשיח, מקלט וממ״ד צריכים להיות מתוחזקים פיקס.
30. אם כבר מקרי חירום - מכל הדברים בעולם אנחנו ממש ממליצות מתישהו השנה ללמוד לאפות לחם. לא מחמצת. כזה רגיל, פשוט, עם שמרים. זה כוח עליון.
31. ליפול לטרנד אוכל מהטיקטוק. נגיד ראמן -
איך מכינים? שמים בקערה חלמון ביצה טרייה, 1 שן שום כתושה, 1 גבעול בצל ירוק פרוס דק, 1 כף מיונז, תערובת תיבול של שין ראמן אינסטנט (Ramen Shin - אבל יש בארץ עוד סוגים) ומערבבים הכל. בינתיים מרתיחים מים במחבת עם שוליים ומבשלים בהם את האטריות לפי הזמן שכתוב על האריזה. בסיר אחר מכינים ביצה קשה או שתיים (6־7 דקות מהרגע שהמים רותחים). כשהאטריות מוכנות יוצקים בער ך 3/4 כוס מהמים הרותחים לקערה עם תערובת התיבול תוך כדי ערבוב מהיר ליצירת אמולסיה. מוסיפים את האטריות ואת הביצים הקשות, קלופות וחצויות לאורך. מקשטים בבצל ירוק או אצות וקצת שמן יפני חריף ועפים לשמיים. כמה פשוט וטעים.
32. להימנע ממתכוני טיקטוק. הם תמיד ערימה של אוכל מתועש מוקרם עם כמויות של גבינה כי זה מצטלם טוב ואפס עומק.
33. לנהל יומן טעימות יין בסלולרי. להתחיל להבין על מה אנחנו מדברים או לפחות להעמיד פנים יותר טוב.
34. יודעים מה? תשכחו מהלחם. השנה לומדים להכין פסטה טרייה. לחם מחמצת אאוט. פסטה תמיד אִין.
35. להכין בבית משהו אתיופי. הגיע הזמן להכיר את המטבח המושלם הזה.
36. להחליט פעם אחת שלא עושים קניות בסופר שבועיים ומסתדרים עם מה שיש. כולל הקופסה הלא-מזוהה במקפיא עם תווית של גלידה ומדבקה מרוחה ששמתם כדי לזכור מה זה.
37. לנסות לנהל נכון את הקניות של הבית. עם רשימה מצטברת וקנייה שבועית מדויקת בסופר שידוע במחירים הזולים שלו, גם אם הוא קצת רחוק. אפשר להתחלק עם שכנים נחמדים ולהפוך את האירוע לפעם בשבועיים. מעניין איך זה מרגיש להיות צרכנים נבונים. תעדכנו אם הצלחתם.
38. להפסיק דחוף לעקוב אחרי משפיעני אוכל שכל התוכן שלהם ממומן.
39. לעזור לאישה של מילואימניק. כל השנה.
40. להפסיק לריב על פוליטיקה בשולחן שישי.
41. לחזור לריב על פוליטיקה בשולחן שישי. מה יש. שהילדים יתחילו לתרגל אקטואליה במקום טמטום מסכים.
42. לחנך את הדור הבא לפנות מהשולחן. יאללה הגיע תורם מזמן כבר.
43. להכין פעם אחת השנה את סיר החמין הכי שווה ומושקע.
44. להכין חריימה אם מעולם לא הכנתם או לטעום גפילטע פיש אם מעולם לא טעמתם.
45. אתם לא חייבים לטעום גפילטע פיש.
46. אבל כן לעשות פעם אחת את הסיבוב הזה בבני-ברק בחמישי בערב שכבר שנים נשבענו שנעשה.
47. לנפוש בצפון ולקטר כל הזמן כמה הישראלים מלכלכים. זה בלתי נסבל.
48. ועדיין לאהוב את הצפון, את הרמה, את הגליל המערבי בסתיו ובחורף. אנחנו עדיין מתגעגעות אפילו שכבר חזרנו אליכם מזמן.
49. לקנות ישירות מחקלאים.
50. לקלוע חלה משש.
51. להתוועד עם ניגונים חסידיים שאתם לא מכירים אבל מחרטטים כי שתיתם.
52. להתארגן מראש על הזמנה למימונה.
53. לקנות קישוט אחד לסוכה שהוא לא סינִי באיכות גרועה. כזה שאפשר לשמור לשנים.
54. לשתות יין טוב באמצע השבוע.
עוגת תפוחים עם קינמון וציפוי סוכר
עוגה בחושה קלה להכנה, שתפיץ בבית ריח נפלא. אפשר לצפות מלמעלה בפרוסטינג, לא חובה.
חומרים לעוגה:
1 ו-1/2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית סודה לשתייה
1/4 כפית מלח
3/4 כוס סוכר
1 תפוח אדום גדול, קלוף וחתוך גס
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס שמן (רגיל, בלי טעם)
1/2 כוס יוגורט יווני
1 כפית קינמון
לציפוי:
1/4 כוס אבקת סוכר (מסוננת)
1–2 כפות חלב
ההכנה:
1. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות). משמנים ומרפדים תבנית עגולה קפיצית 21 ס"מ.
2. בקערה גדולה שמים קמח, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח, קינמון וסוכר. מוסיפים את התפוח ומערבבים קלות.
3. בקערה נפרדת שמים ביצים, וניל, שמן ויוגורט, טורפים עד שהחלמונים נשברים.
4. שופכים את החומרים הרטובים אל היבשים ומערבבים בעדינות עד שהכל מתאחד, ויוצקים לתבנית.
5. אופים כ-30–35 דקות, עד שקיסם יוצא יבש. מקררים לגמרי.
6. מכינים את הציפוי: מערבבים את אבקת הסוכר עם כף חלב. אם סמיך מדי, מוסיפים עוד כף. יוצקים מעל העוגה.
במבט לאחור
אחת הבעיות הגדולות סביב אותן החלטות לראש השנה היא שהן מבוססות בעצם על שנאה וביקורת עצמית. אנחנו רוצים להיות כמו משהו שאנחנו לא - רזים יותר, מצליחים יותר, בטוחים בעצמנו, ומה שחסר בשביל להשיג את זה זה רק קצת הלקאה עצמית ומשימות שניכשל בהן.
אבל יש דרך לאמץ שינויים בלי להפוך את החיים שלנו על פיהם.
הנה שיטה שסיפרו לנו עליה:
במקום לחשוב אילו דברים שונים נעשה בשנה הבאה, נחזור אחורה לשנה שעברה ונחשוב מה עשינו שגרם לנו להרגיש טוב. אם קשה לכם להיזכר תרוצו על אלבום התמונות. הזיכרון יודע לצבוע בפילטר אישי כל תמונה, ותרגישו מיד אם זה היה רגע טוב או רע.
תכינו רשימה, שהיא רק חיובית:
* מי האנשים שעושים לנו טוב?
* מה הפעילויות שגרמו לנו להרגיש ערך? התנדבות? קונצרט? עזרה עם הנכדים? אפייה של לחם?
* איפה הרגשנו שלווה? טיול רגלי בטבע? סיבוב עם הכלב?
זאת דרך טובה להכיר את עצמנו כמו שאנחנו באמת ולחלץ מתוך ההיכרות הזו החלטות אמיתיות לשנה הקרובה - מהטוב הזה, יותר.
הכותב וההומוריסט האמריקאי דיוויד סדאריס סיפר פעם שאמא שלו הייתה יושבת כל שנה בראש השנה האזרחי וכותבת במהירות על כרטיסיות. אחרי שהיא מתה הוא מצא את ערימת הכרטיסיות האלו ועל כולן הייתה כתובה בדיוק אותה החלטה לשנה שמתחילה: ״תהיי טובה״.
זהו, בואו לא נשתגע יותר מזה. שינויים אמיתיים הם דבר איטי ומסובך. אבל הדרך מתחילה מדברים טובים ומעשים טובים. תהיו טובים. לאחרים וגם לעצמכם. היתר יקרה מעצמו.
אחד לטנגו
שמענו פעם על מישהי שבגיל הפנסיה החליטה כל חצי שנה ללמוד משהו אחר. פעם שפה, פעם נגינה בפסנתר, פעם ריקודים סלוניים. במשך חצי שנה היא תירגלה את התחום החדש כמעט על בסיס יומי. מתברר שזה מאוד בריא למוח, כי כל מיומנות שרכשנו מפתחת במוח שלנו קשרים וחיבורים. אנחנו חושבות שזו החלטה נהדרת לשנה החדשה. היא מרחיבה אופקים, מייצרת קהילות חדשות ויכול להיות שבסוף גם נדע להכין מחמצת או לרקוד טנגו, או שניהם ביחד.
עד הקיץ
נתקלנו בשיר הזה (שמשחק עם השיר המפורסם ביום הראשון של כריסמס) בפייסבוק ומיד תירגמנו ואימצנו אותו לחיינו אחד לאחד:
ביום הראשון של השנה החדשה
התחלתי בדיאטה,
ועד הקיץ אני אהיה רזה!
ביום השני של השנה החדשה
נרשמתי לחדר כושר.
כל הכבוד לי!
ועד הקיץ אני אהיה רזה!
ביום השלישי של השנה החדשה
עוד לא שתיתי יין!
כל הכבוד לי!
כי עד הקיץ אני אהיה רזה!
ביום הרביעי של השנה החדשה,
הזמנתי מ"תן ביס",
נפלתי קצת עם פיצה,
זו רק פעם אחת,
אל תשפטו אותי!
כי עד הקיץ אני אהיה רזה!
ביום החמישי של השנה החדשה
השרירים כאבו לי,
אז דילגתי על אימון,
ארבע פעמים זה המון,
יום אחד חופש מותר,
מחר אחזור למסלול,
ובקיץ אני אהיה רזה!
ביום השישי של השנה החדשה
החשק השתלט עליי,
טעמתי ביס של שוקולד,
דילגתי שוב על כושר,
אבל הייתי טובה,
כל השבוע המחורבן,
מגיע לי פינוק מתוק,
ובקיץ אני אהיה רזה!
ביום ה-12 של השנה החדשה
עליתי על המשקל.
12 קילו נוספו לי
ב-11 ימים של סבל,
10 התמוטטויות ובכי,
9 ארוחות בסתר,
8 דילוגים על כושר,
7 עוגות טרפתי,
6 שוקולדים חיסלתי,
ביטלתי ת'מינוי, שכחתי דיאטה,
שלושה ימים עברו מאז
פתחתי שני בקבוקי יין,
והשלמתי,
שאני כנראה אף פעם לא אהיה רזה!
פורסם לראשונה: 00:00, 12.09.25
