בשבוע שבו מדינה שלמה עצרה את הנשימה שלה, ואז חזרה קצת לנשום, ואז התפרקה בבכי תמרורים ואז ניסתה לאסוף את עצמה עבור החטופים החללים, הרגשנו על הבשר שלנו איך נראה מתכון שהלך לאיבוד: מינונים מוגזמים של אושר ועצב, של שמחה ואשמה, של חרדה נוראית ושאיפה עמוקה לריאות, של הכרת תודה וסליחה ורצון לחבק זרים ברחוב וגם לצעוק עליהם על משהו, לא חשוב על מה. הפרעת אישיות בסיר אחד של סולידריות אזרחית מחממת לב. ישראל, בקיצור.
ובתוך הרגעים העמוסים האלו, שיאים של תחושות שהלב כבר חלש מלהכיל, היו גם חיוכים בנקודות לא צפויות. האחים קוניו שמתחבאים למשפחות שלהם, יוצאים מהתופת ומצליחים להיות שובבים (יש יותר אנושי משובבות?) וגיא גלבוע דלאל, גיא, כמה חיכינו לך גיא, כמה דאגנו לך!!! אוכל לראשונה אחרי שנתיים כדור שוקולד והפנים שלו מאירות והחיוך שלו רוקד באיזה גרוב פנימי של ילד, וכל ישראל צופה בו ברגע הקטן הזה ומחבקת אותו, ואת עצמה, ואת הילדים שהיינו ב-6 באוקטובר, לפני שהעולם חרב.
איזה רגע מושלם זה היה. ביס קטן שעושה היסטוריה לא פחות מנאום גדול או כתבה בחדשות. לא אוכל גורמה, לא קציפות, לא מרנג, לא מישלן. פתיבר מרוסק עם קקאו, שכל בית מכיר, והנה נדלק לנו מחדש אור בחזה שחשבנו שחשך לנצח.
ברוך הבא גיא, ברוך הבא אבינתן, ברוכים הבאים גלי וזיוי, האחים קוניו, ברוכים הבאים אלקנה, ואיתן ואיתן ונמרוד, ברוך הבא מתן צנגאוקר, אתה מהמם, התמונה שלך שהכרנו לא עשתה לך חסד - כולה נער, ברוך הבא בר וברוך הבא אלון, שרק תנגן ותחייך אמן, ברוך הבא יוסף חיים אוחנה, איך ריגשת אותנו אתה לא מאמין, ושגב ואביתר, מקסים ועמרי ורום, ברוך הבא מתן. אתם החיים שלנו. כפרה אנחנו עליכם.
וכלום לא נגמר וגם לא מתחיל לפני שמחזירים את החטופים החללים, את כולם, וכלום לא היה קורה בלי החיילים שלנו ששילמו בחייהם במאות כדי להחזיר אתכם אלינו. אבל עכשיו כשאתם פה אנחנו יכולים לחייך מול כדור שוקולד, הקינוח שיודע למחול על הכול - על עודף קקאו שלא התפזר, על ידיים קטנות שגילגלו עקום וליכלכו ספה.
הבאנו לכל הקוראים שלנו, שכל שבוע מרגשים אותנו בתגובות שאתם שולחים, מבחר מתכונים של כדורי שוקולד, האייקון הישראלי, נקודת החיבור של כולנו - ביום ההולדת בגן, אחר הצהריים אצל סבתא, ניסיונות ראשונים במטבח והעמוד הכי מלוכלך בספר האלמותי של רות סירקיס "ילדים מבשלים". והנה, עכשיו הם נכנסים אפילו עמוק יותר לסיפור הישראלי.
כדורי השוקולד של גיא גלבוע דלאל
הגִּרסה המשודרגת, עם חמאה ושוקולד אמיתי.
החומרים:
200 גרם פתיבר שבור גס לחתיכות קטנות אבל לא לאבקה
180 מ״ל חלב
3 כפות סוכר
100 גרם חמאה
200 גרם שוקולד מריר
סוכריות צבעוניות לציפוי
ההכנה:
1. שמים במיקרוגל את החלב, החמאה והשוקולד וממיסים בפולסים. אפשר גם בסיר כפול.
2. מוסיפים לשוקולד את הביסקוויטים השבורים ומערבבים לאיחוד.
3. מקררים מעט את המסה.
4. מכדררים לכדורים ומצפים בסוכריות צבעוניות.
כדורי השוקולד מהספר "ילדים מבשלים"
יש פה דורות שלמים שגדלו בדיוק על הטעם הזה, של כדורי שוקולד בלי שוקולד, רק עם קקאו.
המדור משוגע על הגרסה הזאת, שלא נדרש בה שום חימום, המדידה פשוטה ונגישה בכפות, ולכן מאז ומתמיד ילדים קטנים יכולים להכין אותה בקלות.
החומרים:
200 גרם פתיבר
10 כפות סוכר
5 כפות קקאו
7 כפות חלב
1 כפית תמצית וניל
100 גרם חמאה או מרגרינה
לציפוי: קוקוס טחון וסוכריות צבעוניות
ההכנה:
1. שמים בשקית את הביסקוויטים ובאמצעות מערוך או פטיש שניצל שוברים אותם.
2. מוסיפים את הקקאו והסוכר.
3. מוסיפים את החלב ותמצית הווניל ומערבבים מעט.
4. מוסיפים את החמאה או המרגרינה ומערבבים עם הידיים לתערובת יחסית אחידה.
5. מגלגלים מהתערובת כדורים קטנים ומגלגלים אותם בקוקוס או בסוכריות.
מקררים.
סלמי שוקולד
לפני כמה שנים הזמינו את הצעירה יותר בינינו לכנס בינלאומי מיוחד של שפיות מכל העולם, שהתרחש בבייג'ינג. במסגרת הכנס התבקשה כל שפית להכין כמה ממנות הדגל שלה לקהל מקומי נלהב ולבשל לאלפיון המאוד עליון שבעיר ארוחת ערב. החוויה כולה הייתה מפעימה, מצחיקה, מפתיעה, ואחת מגולות הכותרת של האירוע הייתה הקינוח של השפית האיטלקייה פרנצ'סקה סימוני, שהגיעה מטרטוריה אמריגו המיתולוגית באיטליה, עם כוכב מישלן וכמויות של ביטחון עצמי.
בזמן שכל השפיות הקציפו, עירבבו ובנו לגובה, היא בחרה להגיש לקינוח מנה איטלקית סופר-קלאסית המוכרת מכל נונה במגף - סלמי שוקולד (נקניק שוקולד), שהוא למעשה כדור שוקולד ארוך, שלרוב מפדרים באבקת סוכר, והשיוש של העוגיות עם הציפוי הלבן נותן לו מראה של סלמי מעושן. מכאן שמו.
גם בארץ היה נפוץ במשך שנים נקניק השוקולד, הגרסה העצלנית יותר אך הנהדרת לכדורים. אבל סימוני לא הכינה אף אחד מאלו.
סלמי שוקולד של שפית בליגה שלה נראה כמו סלמי שוקולד, רק שהיא הכינה אותו משוקולד משובח, שזרה בתוכו פיסטוקים ואגוזים קלויים, עוגיות חמאה, שבבי קוקוס קלויים עם קצת סוכר, חמאה משובחת ואפילו קצת מייפל. היא גילגלה את הנקניקים בנייר אפייה וכשהיו קרים ומוצקים היא פידרה אותם ביד מיומנת, שניכר שעשתה זאת מיליון פעם לפני כן, באבקת סוכר ואפילו קשרה בחוט בישול.
בהגשה היא פרסה את נקניק השוקולד על קרש עץ והקהל פשוט העריץ. איטלקים, מה לעשות. הם טובים בזה. לא צריכים להוכיח כלום לאף אחד.
הגרסה שלפניכם מושפעת ממנה, אם כי זה לא המתכון שלה, והיא בכל זאת קלילה יותר.
החומרים:
200 גרם עוגיות איכותיות. אתם יכולים להכין או לקנות. אפשר גם פתיבר, אבל עדיף משהו שאינו פרווה.
⅓ כוס פיסטוקים קלויים קלופים (אפשר לשלב אגוזי לוז)
¼ כוס שבבי קוקוס
1 כף סוכר
1 כפית תמצית וניל טובה
250 גרם שוקולד מריר איכותי קצוץ עם סכין או במטבעות
½ כוס שמנת מתוקה
30 גרם חמאה
קורט מלח
אפשרויות: 2 כפות פולי קפה קלויים, מרוסקים עם פטיש שניצל, מרנגים קטנים, 2 כפות שטוחות מיסו בהיר לטעם עמוק ומפתיע, 2 כפות חמוציות מיובשות, בייגלה מקלות.
ההכנה:
1. מרסקים את העוגיות לחתיכות קטנות עם מערוך או פטיש.
2. שמים את השוקולד הקצוץ בקערה. מחממים את השמנת והחמאה לסף רתיחה ויוצקים על השוקולד. נותנים להם לעמוד כדקה ואז מערבבים למסה חלקה.
3. קולים את שבבי הקוקוס על המחבת עם הסוכר וקורט מלח.
4. מוסיפים את הפיסטוקים, הקוקוס הקלוי והתוספות הנוספות שבחרתם ומערבבים היטב. מקררים מעט בחוץ.
5. פורשים יריעה של ניילון נצמד על משטח העבודה ושופכים את המסה לאורך הניילון. סוגרים את הניילון ומגלגלים לצורה של נקניק. ״מסיעים״ את הנקניק על משטח העבודה הלוך-חזור כמה פעמים, כדי שהניילון יתהדק סביבו והצורה תהיה חלקה ואסתטית יותר.
6. שולחים למקרר לחמש שעות לפחות, עד שה״סלמי״ קר, עדיף לכל הלילה.
7. מוציאים מהמקרר ואם יש לכם סבלנות - קושרים סביבו חוט בישול כמו שקושרים נקניק או רוסטביף. עם מסננת בוזקים אבקת סוכר על הנקניק מכל הצדדים. אבקת הסוכר צריכה להיספג קצת ולהיראות כמו מעטפת של נקניק אמיתי.
מי שרוצה יכול גם לעטוף בנייר אפייה בצורה של סוכרייה, אם רוצים לתת כמתנה.
שומרים בקירור ופורסים כל פעם פרוסה אחת-שתיים, גג עשר, ומאשימים את כולם שהם גמרו את הסלמי שוקולד ושזה לא הוגן.
מניסיון, כדי לחסוך מלא עוגמת נפש, קודם מגלגלים את כל הכדורים ורק אז מצפים בתוספות, ולא מגלגלים-מצפים, מגלגלים-מצפים. תאמינו לנו. אה, וגם עדיף להוציא את המנג׳טים כשהידיים עוד נקיות ויבשות, לפני הגלגולים.
רִיבָּה / עדי לוגר (אמא של סמל אסיף לוגר ז״ל, שנפל ברצועת עזה לפני שנה)
אֲנִי מְמַלְּאָה כֵּלִים.
בּוֹחֶשֶׁת סִירִים עֲמוּסֵי
צְעָקוֹת שּׁוּק -
מִשְׁמֵשׁ בְּעֶשֶׂר,
שְׁזִיף סַנְטָה בְּחָמֵשׁ,
תַּפּוּחֵי "רַק הַיּוֹם".
יוֹצֶקֶת, מוֹצֶקֶת
מְעַקֶּרֶת מִסְדָּר צִנְצָנוֹת
זְכוּכִית לוֹהֶטֶת
מְמֹרָקוֹת עַד שְׁקִיפוּת.
מְמַלְּאָה חֲלָלִים.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.10.25
