יש משהו כמעט אכזרי בפער שבין "הפרדס" כמושג רומנטי, ספרותי, נחלתם של משוררים לאומיים וציורי שמן של ראשית ההתיישבות, לבין המציאות הדביקה והלחה אחרי הגשם. כשעמדנו שם, בין שורות של עצים ירוקי-עד במשק אלון שבמושב משמרת, הדיסוננס חילחל לנו בין החריצים של הסוליות ואז טיפס על הסוליות וארז אותן בשכבה עבה ומגוונת של אדמה, עלים ועשב.
אבל בתוך הדיסוננס הזה, גל, הבן הצעיר של המשק, פותח פומלה עם אולר, ככה באוויר, והאצבעות מחטטות בין הפלחים והממברנות ושולפות נתח פומלה ורדרדה, נוטפת ומתוקה ומבושמת. כל העולם נצבע פתאום במיליון צבעים חדשים של ריח וטעם, הגשם שירד בשבוע האחרון מילא את הפירות במיץ, והנה אפשר לינוק אותו ישירות מהעץ.
כל מי שגידל הדרים בחייו מכיר: ימים אחרי הגשם הפירות משמינים בפתאומיות והענפים נעשים כבדים. חייבים לקטוף דחוף, אחרת, ממש כמו שקרה פה בימי השמש שפקדו אותנו אחרי הגשם, הליים יהיו הראשונים שישלמו מחיר. הם מבשילים כולם בלילה אחד ומתחילים להצהיב. עוד שבוע ימכרו אותם בסופר בתור "לימונים" ברבע מהמחיר הרגיל שלהם, כי לך תשווק ליים צהוב.
"כל עונת החורף של הליים הלכה לנו פה בתוך כמה ימים", מבכה גל את לכתם ומצביע על שורה של עצי לימון שהיו פעם ליים.
הנחלה הענקית הזו שייכת למשפחה כבר 120 שנה. שושלת של חקלאים שמייצרת סינופסיס מושלם לדברי הימים של הציונות: סבא שהקים ואבא שלמד ואז נסע לקובה ללמד את קסטרו לגדל הדרים, ושני בנים, שמזפזפים בין קריירות ותל-אביב לאורח החיים הגולמי, שממש כמו לפני 20 שנה תלוי מאוד בגשם בשמש וביחסים ביניהם.
באנו לסיבוב עונתי. אנחנו מנסות להגיע לפה פעם בחורף, להיזכר במקור האמיתי של הקלמנטינות שאנחנו מחסלות בערימות כל העונה. ומשק אלון הוא מקום נפלא להיזכר בו בדיוק בדברים האלו, כי יש בו את כל הסיפור הישראלי גם מבחינת התנובה: פיתוח, קִדמה, בינלאומיות, יצירתיות, יזמות. לא סתם יצרנו לעצמנו שם בזירה הבינלאומית גם בתחום החקלאות. ובמשק אלון אין סתם "קלמנטינות", יש "אור" ו"מיכל" ו"אודם" הפופולרית, כרגע הן עוד חמוצות ומתוקות ומרירות ובשבועות הקרובים יפתחו כמויות של סוכר, ויש יוזו יפני שנראה כמו לימון בטראומה אבל מחזיק ארומה פרחונית, אצילית, משוגעת, שגורמת לאנשים בכל העולם לשלם עליו הון. ויש פינגר ליים אוסטרלי, שנראה כמו עץ של מלפפונים חמוצים קטנטנים ובתוכם קוויאר הדרים. והברגמוט, אוי, מה זו השלמות האלוהית הזו בפרי אחד? עם ניחוח הארל גריי, אבל רעננות של מושב.
שנים שערימות הדרים היו יוצאות מפה לאירופה עם קהל מעריצים אדיר. אבל מאז המלחמה, ולמרות הפסקת האש, השוק למעשה עצר, ולפלס עכשיו דרך חדשה לענף לשווקים חדשים (חשבנו אולי סינגפור? נו, שמישהו מהקוראים ירים את הכפפה) זה לא בשבילם כרגע. אז תחת העצים יש ערימות של פירות שלא יגיעו למרכולים, למסעדות או אלינו הביתה. והלב שלנו נשבר מלראות את זה.
"עקרנו כבר שורות שלמות של קלמנטינות", מסובב גל את הסכין בתוך תפוז דם איטלקי שיקבל את הצבע שלו הבוהק רק בעוד חודש-חודשיים. החיים החקלאיים, הוא מסביר, הם שיעור יומיומי בצניעות וטירוף - צניעות כי הטבע תמיד גדול עליך, גם טבע האדם, וטירוף כי לך תשכנע עכשיו אנשים לנסות את הקלמנסי הקטנטנים החמוצים (רק שפים קונים אותם), או להתאהב במאייר למון (אנחנו כבר שם ביחסים עם הלימון התפוזי המלוח והעסיסי הזה ורוצות ממנו כמה שאפשר).
בן אלון, אחיו, לא נמצא איתנו בסיבוב, הוא לא בארץ. אבל אנחנו שותות מבירות ההדרים שהוא רוקח שנושאות את הריח הזה של הפרדס בכל בקבוק. ואורי, האבא, יושב בזולה הקטנה שבאמצע הפרדס, בוצע חתיכת באגט ושותה קפה שחור. הוא כבר סיים את הסיבוב של הבוקר, נגמר הקטיף להיום, העריך נזקים והשלים איתם עד כמה שאפשר.
אנחנו העמסנו בבגאז׳ הדרים שנפלו וכאלו שכמעט, והלכנו הביתה לעשות ניסויים ורקיחות עם יוזו וברגמוט ומאייר וליים ותפוזי דם של תחילת עונה.
את כל המתכונים אפשר להכין גם עם לימונים רגילים, אבל אם הצלחתם לשים את היד על אחד הזנים המיוחדים האלו, חוויה מטלטלת חדשה מחכה לכם.
סשימי דג ים עם פינגר ליים ושמן צ'ילי
גם אם לא הכנתם סשימי בחייכם, אל תדאגו. הדבר היחיד שבאמת צריך זה ספק דגים איכותי של דגים טריים, ולבקש ממנו נתח לסשימי.
חומרים:
200 גרם פילה דג ים לבן טרי מאוד (אינטיאס, מוסר או דניס), נקי מעור ועצמות
2 יחידות פינגר ליים
שמן זית מעולה
שמן צ'ילי (מגררים על פומפייה או מגררת 1/2 פלפל ירוק חריף ומערבים עם 3 כפות שמן זית)
מלח ים אטלנטי/מלדון
אפשרות: מיקרו-כוסברה או עלי מיקרו אחרים
הכנה:
1. פורסים את הדג לפרוסות דקות (נגד כיוון הסיבים) ומסדרים בשכבה אחת על צלחת שטוחה.
2. זולפים בנדיבות שמן זית, ומוסיפים טיפות של שמן צ'ילי לפי רמת החריפות הרצויה.
3. חוצים את הפינגר ליים ולוחצים כדי לחלץ את "פניני" הליים ישירות על הדג.
4. בוזקים מלח ים ומיקרו-ירוקים אם רוצים ומגישים מיד.
עוגת מיץ תפוזים וברגמוט (או לימון)
נכון, אלה עוגות בחושות ופשוטות ויש להן עונה קרירה קצרה, והיא בדיוק עכשיו. עונת עוגות ההדרים מתמזגת בעונג עם כל מה שאפשר להכין מתותים (שבדיוק הצטרפו ללגיון התפוזים).
חומרים:
3 ביצים בינוניות
1 כוס סוכר
4 כפות שמן
1 כפית תמצית וניל
1 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי
קליפה מגוררת מברגמוט שלם + 2 כפות מיץ ברגמוט (או קליפת לימון ו-1/4 כוס ארל גריי עם שני תיונים שתחליף גם 1/4 כוס מיץ תפוזים).
3 כוסות קמח תופח (מנופה).
הכנה:
1. בקערה גדולה טורפים את הביצים והסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מעט.
2. מוסיפים את השמן, הווניל, מיץ התפוזים והתוספת הנבחרת (מיץ/גרידת ברגמוט או תה ולימון). מערבבים היטב.
3. מוסיפים את הקמח התופח ומערבבים רק עד שהקמח נטמע בתערובת (ערבוב-יתר יעשה את העוגה קשה).
4. יוצקים לתבנית משומנת (2 אינגליש קייק בינוניות או סיר פלא) ואופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות במשך כ-35-40 דקות, או עד שקיסם יוצא יבש.
* הברגמוט הוא לא סתם לימון. הוא נושא איתו את הדנ"א של תה הארל גריי, בושם דחוס שמכה באף מיד ביציאה מהתנור. הנוכחות שלו הופכת את העוגה הבחושה הפשוטה למשהו מורכב, אלגנטי וכמעט בושמי, בלי לאבד לרגע את הרכות הביתית. אם לא השגתם ברגמוט המירו אותו ב-1/2 מיץ לימון טרי ו-1/2 תה ארל גריי מרוכז.
ריבת הדרים
הסוד בריבות או במרמלדות לימונים הוא שהם חמוצים ומרירים אך עמוסי פקטין. סוד הקסם של ריבת הדרים טובה הוא שתחילה מערטלים את הפרי מחומרי הטעם שלו: מגררים את הקליפה או קולפים אותה עם קולפן עדין מאוד - רק את החלק הצהוב. אחר כך סוחטים את הלימון העירום, ואם מצליחים דגים קצת גרעינים ומוסיפים גם אותם לחגיגה - הם עמוסי פקטין. מבשלים ביחד את המיץ, הקליפה הצהובה והגרעינים עם סוכר (ביחס של 1 כוס סוכר ל-4-5 לימונים) עד שקצת מסמיך, היתר יקרה ממילא במקרר. שומרים בצנצנת מעוקרת בקירור.
מנוע אחד, כמה מכשירים
לפני שנים הייתה פרסומת איקונית נפלאה בעיר ניו-יורק. מאחורי הפרסומת עמדה חברה שהשכירה מחסנים, מצרך מבוקש מאוד בקרב שוכרים צעירים בעיר שגרים בדירות קטנטנות. בתמונה היה קרש גיהוץ מחוץ לחלון פתוח בקומה גבוהה בבניין בעיר, ועל הקרש היו מונחים מיליון חפצים - כלומר הקרש הפך להיות הרחבה של הדירה הצפופה והדחוסה ועוד מקום שאפשר לתלות עליו ולאחסן בו.
והטקסט (בתרגום חופשי): מי שאמר שהגודל לא קובע, לא דיבר על הדירה שלך.
אנחנו חוזרות מדי פעם לפרסומת הזו ולמחשבה החכמה מאחוריה - בדירות עירוניות ובבתים קטנים סוגיית המרחב היא מהותית. ברור שנרצה להצטייד גם בטאבון ובתרמומיקס ובנינג׳ה גריל ובמרדדת, אבל כל דבר כזה דורש אחד מהשניים: או הרבה מקום או הרבה שינוע. ולכן אנחנו מעריצות פתרונות שנוגעים בדיוק בנקודה הזו. ברימאג הביאה יציאה שאנחנו מחבקות: ה-nutribullet Triple Prep System הוא מנוע אחד ומספר מכשירים: גם בלנדר גדול, גם כוסות בלנדר אישיות, גם מעבד מזון וקוצץ. החלקים (שהם לא המנוע) קלי משקל וקלים לאחסון. המנוע, חזק וכבד, נשאר, אבל תופס מעט מקום. בכל פעם בוחרים מה להלביש עליו: שייק ירוקים אישי לדרך? אין בעיה. מרק כתום למשפחה? בלנדר גדול. תפוחי אדמה ללביבות? מעבד מזון עם להב מתאים.
המחיר? כמו של מכשיר אחד. 1,450 שקלים ומרחב השיש יודה לכם.
הדברים הקטנים שאפשר להכין:
• קליפות יוזו או ברגמוט - מגררים דק על פומפייה עדינה כמו מיקרופליין רק את החלק הצהוב הארומטי, מערבבים בצנצנת יפה עם סוכר או עם מלח ומקבלים תערובת שדרוג ותיבול. מהמלח בוזקים על טוסט חלה עם חמאה. את הסוכר בוזקים על תה, ציפוי עוגה, או מסקרפונה.
• בדיוק אותו דבר רק עם עלים טריים לא מגוררים של קפיר ליים. פשוט זורקים עלה לתוך צנצנת הסוכר או המלח.
• קוביות מיץ מאייר - סוחטים את לימוני המאייר העסיסיים ושמים במגש של קרח. מוסיפים לכוס סודה או קוקטייל.
• יוזו כבוש מהיר - ממש כמו לימון כבוש: שוטפים היטב את היוזו. חותכים לשש לאורך. שמים בצנצנת ומכסים בכף של מלח גס. מניחים לעמוד יום ואז יוצקים מעל מיץ לימון סחוט (לימון טרי רגיל) עד כדי כיסוי. אפשר לעשות עם מספר לימוני יוזו או עם שילוב של הדרים לימוניים.
• מייפל ברגמוט - שוטפים היטב את הברגמוט, ואם השגתם אז גם עלים מהעץ. פורסים דק ממש ושמים בצנצנת מעוקרת. יוצקים מעל מייפל או דבש ומניחים לעמוד יום לפחות. אתם לא מבינים מה זה עושה לתה. שומרים במקרר כי המייפל בעיקר רגיש לעובשים.
• קוויאר של פינגר ליים בתוך גביע של קאווה או פרוסקו. וואו.
• מקלפים בקולפן עדין קליפה ארומטית של לימון (ברגמוט, ליים, יוזו, מה שיש). שמים בתנור על חום נמוך ממש (50 מעלות) ללילה לפחות או עד שהקליפה יבשה ממש. מקררים וטוחנים לאבקה במטחנת תבלינים. מפזרים על הכל. מתוק, מלוח, פופקורן.
• מוסיפים את הקליפה הטחונה לבקבוק שמן זית. מפה החיים יותר טובים.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.01.26
