תחילת הקיץ זה זמן מצוין לקחת אוויר ולצאת לסיור בין משקים, חוות, עגלות קפה, חקלאים ויזמים קולינריים ביישובי העוטף. בואו להריח ולטעום מקרוב את ניצחון כוח החיים והתקווה, גם בזכות ההשקעה של מנהלת תקומה, בסך 13 מיליון שקלים, בעסקים המקומיים, במטרה להחזיר לחיים את התיירות בתחומי החקלאות, הקולינריה, התרבות והמורשת בעוטף. אלה הסיפורים של חמישה מתוכם.

הפטל של עופר, מושב נתיב העשרה

לאחר שעופר ביידר, שהיה חקלאי ובן ממשיך במשק של הוריו, נפטר בשנת 2021, בתו הצעירה מור ביידר החליטה להמשיך את העסק שלו. היא צירפה אליה את הדוד שלה ערן, והם החליטו להשקיע בגידול פירות יער וחמניות. "את המשק הקימו אבא וסבא שלי, שעסקו, כמו רוב החקלאים בנתיב העשרה, בגידול זרעי פלפלים ועגבניות לייצוא", מספרת מור. "זה גידול מאוד קפדני ומחמיר. ואבא שלי, כדי לעשות משהו אחר ונסיוני, החליט בשנת 2018 לשתול את השורות הראשונות של פירות יער, בעיקר פטל, למרות שזה לא אזור גידול טבעי לפרי הזה, שזקוק לקור".
5 צפייה בגלריה
ארוחות פארם טו טייבל. הפטל של עופר
ארוחות פארם טו טייבל. הפטל של עופר
ארוחות פארם טו טייבל. הפטל של עופר
(צילום: רון רחמים)
כאשר החום משתלט והפטל מבשיל מדי במשק, מייצרים ממנו מוצרים שונים כמו ריבות, רטבים, ליקר שוקולד או סבון עם זרעי פטל – הכל בשיתוף פעולה עם יצרנים קטנים מהסביבה וכדי לתמוך בערך הקיימות, כאשר המוצרים נמכרים במרכז המבקרים. עוד מציעים כאן חוויית קטיף של פטל, תות שדה, תות פקיסטני ועוד לקבוצות וארגונים, כולל הרצאה על תולדות המשק וארוחה מקומית. במקום גם ארוחות פארם טו טייבל שניזונות מהירקות שגדלים בשדה הצמוד ובמטעים של המשפחה, כולל קטיף בהתאם לעונות השנה. "אנשים פשוט באים ולוקחים את הטבע איתם הביתה", אומרים בני משפחת ביידר. במתחם גם עגלת קפה בשם "פלורה בפטל". "חזרנו לנתיב העשרה אחרי שנתיים של פינוי ורצינו מקום שאנשים מהאזור ייפגשו בו, יתחבקו, ידברו", הם מדגישים.
בווייז: קפה פלורה בפטל.
שעות פעילות: שני עד שישי בין השעות 15:00-09:00, כשר.

עוז בנגב, קיבוץ נחל עוז

שונית גץ היא מנהלת מרכז המבקרים שהוקם לפני שש שנים בקיבוץ נחל עוז, ומוקדש להנצחת מורשת ההתיישבות והחקלאות של אנשי הנגב המערבי. בין היתר ניתן לקיים מהמרכז תצפית על האזור לכיוון הגדר, ולשמוע את סיפור הקמת נחל עוז, סיפור ההתיישבות והחיים לצד עזה עד 2017. בימים אלה מרעננים את הסרטון ומצרפים אליו תיעוד של החיים גם לקראת, במהלך ואחרי ה-7 באוקטובר. בנוסף, מציע המקום את "צופן עוז" — משחק בריחה משפחתי, וכן חנות של תוצרת העוטף וקפיטריה.
5 צפייה בגלריה
סיפור ממקור ראשון. עוז בנגב
סיפור ממקור ראשון. עוז בנגב
סיפור ממקור ראשון. עוז בנגב
(צילום: רון רחמים)
"החלום היה שבסרטון החדש עמרי מירן יגיד את משפט הסיום, אבל כל עוד אחרון החטופים לא חזר, גם אנחנו עדיין היינו ב-7 באוקטובר. אני מאמינה שהצילום עם עמרי יתבצע בקרוב", אומרת גץ. ולשאלה מה שלום עמרי היא עונה בחום רב, ששורד השבי בתהליך של חזרה לחיים, ומציינת את אביו דני שלא הפסיק להילחם, "וגם לישי, אשתו של עמרי, שנלחמה עליו".
המבקרים זוכים גם לפגוש בחברי הקיבוץ שעברו כאן את החוויה הקשה של ה-7 באוקטובר, ומספרים ממקור ראשון על הזוועה והתופת. "זה מה שאנשים בעיקר רוצים לשמוע עוד ועוד, על מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר, בליווי עדות אישית. רוצים להתחבר ולהבין מה באמת היה ולהיות במגע עם האנשים שחוו את הדברים. יש גילויים של אמפטיה, רצון לחבק את מי שעברו את האירוע הקשה הזה שנראה כל כך לא מציאותי. המבקרים פשוט רוצים להבין שמה שקרה קרה באמת", היא אומרת כמילותיו של המשורר ט.כרמי.
"הרי אם היינו רואים את כל ה-7 באוקטובר בסרט אחד, היינו אומרים שאין מצב שהדבר הזה קרה, תשאלי איזה מוח הזוי המציא את הדבר הלא אמיתי הזה. אבל המגע עם האנשים שעברו את האירוע עוזר למבקרים להבין שזה אמיתי, וכחלק מתהליך הריפוי זה גם עוזר למי שמספרים את הסיפור".
כאמור, במקום מתקיימת גם תצפית ייחודית על עזה, מהנקודה האזרחית הכי קרובה שאפשר להגיע אליה: "ממש רואים את הבניינים בלב עזה ואת ההריסות של שאג'עיה. בחלקה הכי קרובה לעזה מנהל הגדש שלנו זרע חמניות כדי להראות לצד השני שברובו מקדש את המוות, איך ראוי לקדש את החיים. ב-7 באוקטובר נחל עוז הייתה צריכה לחגוג 70 שנה באירוע גדול, ולי חשוב שאנשים שמגיעים לעוטף יזכרו שהיו כאן חיים של עשרות שנים לפני שקרה לנו מה שקרה באמת".
• בווייז: עוז בנגב.
שעות פעילות: ראשון עד שישי, בתיאום מראש בטלפון 054-9228715.

משתלת צמחמד, מושב יתד

במושב יתד שבחבל שלום שוכנת כבר עשור משתלת צמחמד לגידול ושיווק עצי בונסאי מכל הסוגים. "זה כמו חיית מחמד, רק עם צמחים", אומרות רונית אורלב שביחד עם אחותה, מיכל כ"ץ, מנהלת את המשתלה, שעד ה-7 באוקטובר פעלה לצד בית גידול לכלבים טיפוליים.
"מאז ה-7 באוקטובר כל אופי הפעילות במקום השתנה. כיוון שמדובר בכלבים רכים ועדינים, הם חוו גם את הפיצוצים, גם את הפינוי והעקירה, וחלקם חוו התקפי לב, כלבות שהיו בהריון החלו להפיל. בשלב הזה הרמנו ידיים. כל כלב יצא לבית שיודע איך לטפל בזן הכלבים הזה, ובית הגידול נותר ריק", מספרת רונית.
5 צפייה בגלריה
עצי בונסאי ושלווה ליד הנחל. צמדחמד
עצי בונסאי ושלווה ליד הנחל. צמדחמד
עצי בונסאי ושלווה ליד הנחל. צמדחמד
(צילום: רון רחמים)
באזור שבו שכן בית הגידול, הרחיבו השתיים את המשתלה שעד אז עבדה בעיקר אונליין, והיום משתרעת על חצי דונם ופתחה את שעריה לציבור הרחב. "זה היה אחרי שהתחלנו לקבל וואטסאפים: 'היי, המשתלה פתוחה? אפשר לבוא?' התחילה תיירות האופל", היא לא חוששת להשתמש בביטוי המצמית, "ואנשים שהגיעו לאזור רצו להגיע גם אלינו ולא היה לי איפה לקבל אותם חוץ מאשר במשתלה היצרנית, שבה אנחנו מגדלות את עצי הבונסאי. אז הייתי חייבת להקצות שטח אירוח. עם ישראל שהתעקש להגיע לפה, הוא זה שהוציא אותנו מהשבר", אומרת רונית, וקולה נסדק. "אנחנו מפעילות כאן עכשיו גם בית קפה קטן".
למבקרים ממתינים סיורים במשתלה וסדנה לגיזום וטיפול בעצי בונסאי. אפשר לשבת לצד הנחל הקטן שיצרו כאן, וסביבו פינות קפה. "המקום רווי חמצן, העיניים נשטפות בירוק, האוזניים מתמלאות בציוץ ציפורים במקום בקולות ירי, ועכשיו גם רוחשת כאן כוורת דבורים ידידותיות".
והגעגועים לכלבים? "הגעגועים גדולים. יש לי זכרונות טובים מאוד ואני מאושרת שמצאתי לכל הכלבים פתרון הולם והם לא היו צריכים להמשיך לסבול. אני עם הפנים קדימה רואה את העתיד והווה המדהים בצמחמד. מה שאנחנו זקוקות לו יותר מכל זו תנועה של מבקרים".
בווייז: משתלת צמחמד.
• שעות פעילות: בתיאום מראש בלבד בטלפון: 0509252166.

קפה בסיבוב, קיבוץ רוחמה

חגי ואירנה הורביץ מקיבוץ כפר עזה הקימו בשנת 2021 באתר אנדרטת חץ שחור את עגלת קפה בסיבוב. חגי הוא דור שלישי למתיישבי הנגב. סבא שלו היה ממייסדי קיבוץ דורות, הוריו מהגרעין הראשון של כפר עזה, והוא ואשתו, אירינה, הקימו את עגלת הקפה. הוא גדל בנגב כל חייו, שירת כמפקד במגלן ובמלחמה הנוכחית עשה למעלה מ-400 ימי מילואים.
עגלת הקפה שלו הייתה הראשונה בנגב. כאשר ב-7 באוקטובר נערך שם קרב קשה מול המחבלים, הם שרפו את העגלה, שעם השנים הפכה למקום מפגש פופולרי עבור המטיילים והתושבים. העגלה המקורית השרופה עומדת בחץ שחור כאנדרטת זיכרון נוספת, ואת העגלה החדשה שלהם הקימו בני הזוג ברוחמה, הקיבוץ שאליו פונו תושבי כפר עזה.
5 צפייה בגלריה
גבינות בעבודת יד. קפה בסיבוב
גבינות בעבודת יד. קפה בסיבוב
גבינות בעבודת יד. קפה בסיבוב
(צילום: רון רחמים)
"היו לנו חששות כי זה לא כזה ציר מרכזי", מודה אירינה, "אבל המקום מתפתח מאוד יפה. העגלה נמצאת בלב אתר הראשונים בנגב, הכולל באר עתיקה מ-1913, משוריינים וכלים חקלאיים מימי קום המדינה. בהיותו אתר מורשת הזמן עומד כאן מלכת, וכאשר מבקרים כאן סופגים את סיפור ההתיישבות בנגב", אירינה מספרת בהתרגשות וגם מוסיף פרט טריוויה מעניין: כל צעירי מחתרת ניל"י התחנכו ממש כאן. כיום עובר כאן הסינגל המפורסם של האזור, שמגיעים אליו מועדוני אופנועים וספורט מוטורי מכל הארץ.
ומה עם חזרה למקורות? אירינה מגלה שבקרוב תיפתח עגלה נוספת במתחם הפודטראקס החדש שמקימה מנהלת תקומה באנדרטת חץ שחור, שעומד להפוך לאתר תיירות.
ומה מגישים אצלכם בעגלה? "כמו בכל עגלת קפה קלאסית. יש סלטים, גבינות של מחלבת בוטיק מפרויקט ואדי עתיר של החברה הבדואית, שמבוססת על קיימות אקולוגית, ואלה גבינות מעולות בעבודת יד שמוגשות עם ירקות ולחם. יש כריכים כמובן, קינוחים, שייקים, פיצות שמכינים בלי חומרים משמרים או סוכר".
בווייז: קפה בסיבוב רוחמה, או אתר הראשונים בנגב.
• שעות פעילות: כל השבוע בין השעות 16:00-08:00. יש תעודת כשרות בעגלה נוספת שנפתחת בימי שישי לטובת הקהל הדתי.

גאולה עגלת קפה, מושב תקומה

מאחורי העגלה עומדים האחים דודו וניצן בוימן, דור שלישי במושב תקומה, שניהם מילואימניקים ומשרתים לסירוגין מאז 7 באוקטובר, כאשר ביום הטבח דודו גם היה רבש"צ המושב. כשהשניים טיילו באוסטרליה ביחד עם בנות הזוג שלהם רות ואלה, הם נתקלו בטרנד עגלות הקפה. כאשר חזרו לארץ החליטו להפוך חלום משותף למציאות והקימו את עגלת הקפה גאולה בלב המושב במערב הנגב הצפוני, בין הכרמים במשק החקלאי של המשפחה.
"לי ולניצן היה עסק להדברת מזיקים בגוש דן", מספר דודו, "אבל בחורף אין עבודה בהדברה, וחיפשנו מה לעשות. בעקבות הטיול החלטנו שבא לנו לשפץ עגלה ומשם זה התקדם. קנינו עגלה יד שנייה מפורקת ואמרנו: נעשה שעת יצירה. בנינו אותה ביחד עם כל הטעויות האפשריות שתיקנו בהמשך. גם הקרון של עגלת הקפה נקנה ישן ומשומש, וחודש ושופץ מהיסוד על ידי כל בני המשפחה", הם צוחקים ומגלים שאת העגלה קראו על שם סבתם האגדית.
5 צפייה בגלריה
הקרון נקרא על שם הסבתא האגדית. גאולה בר
הקרון נקרא על שם הסבתא האגדית. גאולה בר
הקרון נקרא על שם הסבתא האגדית. גאולה בר
(צילום: רון רחמים photographer )
"היינו עובדים במשך השבוע בהדברה ובשישי מפעילים את העגלה במשק המשפחתי שמגדל ענבים ליין ומוכרים אותם למספר יקבים. ורצנו עם העגלה בימי שישי בתוך הכרם. היום אנחנו כבר יותר מארבע שנים בתחום, זה היה תהליך התפתחותי הדרגתי".
באוקטובר 2024 החליטו האחים שהרעיון של פעם בשבוע לא מספיק והרחיבו את הפעילות, לימי שני עד שישי, עם עגלה משודרגת שניצבת בכרם המשפחתי. "השאיפה היא להיות בית קפה עם מרכז מבקרים".
מי הקהל? "קהל מגוון מכל הארץ, תיירי העוטף וכמובן המקומיים שמגיעים לפעמים לארוחת צהריים משפחתית, פגישות ודייטים. אנחנו מגישים מאפים, כריכים וסלטים שעושים במקום בעצמנו, מכינים מאפס את הכול, וזה מתאים לארוחות בוקר וצהריים. יש כריך חביתה, כריך קציצות ירק, פוקצ'ות פיצות, מגוון רחב של סלטים. אנחנו מאוד משתדלים להשתמש בתוצרת מקומית, מעבירים את הירקות מהאדמה במושב לצלחת, לפעמים בפחות מ-24 שעות. גם אנחנו חקלאים ויש לנו הרבה קשר עם החקלאים המקומיים. בנוסף אנחנו מציעים גם מנה של יין וגבינות איכותיות של מחלבת בארי ויינות של היקב שאנחנו מוכרים לו את הענבים — יקב ציון. הקטע פה הוא לקחת צלחת גבינות ויין, לשבת מול הנוף היפה וליהנות".
אתה אומר ליהנות והבטן מתכווצת. איך תחושת הביטחון עכשיו? "אנחנו כרגע חיים בסוג של תחושת ביטחון, אחרי תקופה ארוכה שהיה לא פשוט. עכשיו יש שקט יחסי שלא היה מאז 7 באוקטובר, אבל אנחנו כבר למודי ניסיון ויודעים ששקט הוא מתעתע. אנחנו אף פעם לא בשקט כי אנחנו סומכים אך ורק על עצמנו ויודעים שהשקט שנהנים ממנו עכשיו הוא לא לתמיד".
ומה קורה עם העסק של ההדברה? "זנחנו אותו. אנחנו עם הפנים קדימה בתחום התיירות".
בווייז: גאולה בר.
• שעות פעילות: שני עד חמישי בין השעות 15:00-08:30 בשישי 14:00-08:00.