שבוע באיי גלפגוס, השייכים לאקוודור, הספיקו לי כדי להבין שמדובר באזור הכי מרהיב אבל גם הכי פחות קולינרי - עד שהגיעו הלחמניות האלה. הגישו לנו אותן בארוחת בוקר, כשהן חמימות והבצק שלהן קצת נמתח ורך, ואז נתקלתי בהן שוב בסופר וגם שם הן הפכו לחביבות הטיול.
שיטוט קצר ברשת, ושיחה ארוכה עם תושב מקומי, והופתעתי לגלות שמדובר בעצם בגרסה מאוד דומה ללחמניות הברזילאיות שנקראות פדו דה קז׳ו. לחמניות ללא גלוטן, משובצות בגבינה מגוררת שמוסיפה טעם עדין, עם מרקם שנע בין דביק לגמיש. מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים בארץ מלחמניות החיטה הקלאסיות. ומאוד-מאוד טעים.
ההבדל בין הלחמניות, אלה של גלפגוס באקוודור ובין אלה של ברזיל, נעוץ בעיקר בסוג הקמח. בעוד שבברזיל נהוג להכין אותן עם קמח טפיוקה (קמח נהדר ללא גלוטן) באקוודור מכינים אותן משורש יוקה שגם הוא ללא גלוטן, ומזכיר קצת שילוב שבין תפוחי אדמה לגזר לבן. הקמח שמופק מהשורש מאוד דומה לקמח תפוחי אדמה במרקם ובטעם שלו (התחליף המקומי שלנו).
הן נפלאות למי מכם שלא צורך גלוטן אבל לא רק. קצת גבינה, ירקות טובים וטריים ויש לכם ארוחת ערב באמת נהדרת שמביאה איתה ניחוחות מאמריקה הלטינית.
לחמניות סטייל גלפגוס - ללא גלוטן
מה צריך ל-30 לחמניות קטנות:
• 500 גרם קמח טפיוקה או קמח תפוחי אדמה
• 1/3 כוס שמן זית
• 1 כוס חלב
• 1 כפית שטוחה מלח
• 2 ביצים L
• 250 גרם גבינת מוצרלה או פרמזן
כך עושים:
1. בסיר בינוני שמים חלב, שמן זית ומלח ומביאים לרתיחה עדינה.
2. מכבים את האש ומוסיפים את הקמח. מערבבים נמרצות מיד, עם כף עץ, עד לקבלת בצק גושי.
3. מוסיפים את הביצים ושוב מערבבים נמרצות עד שנוצר בצק דביק ורך.
4. מגררים פנימה, על החלק הדק בפומפייה, את הגבינה ומערבבים.
5. מחממים תנור ל-180 מעלות.
6. בעזרת ידיים רטובות יוצרים כדורים מהבצק הרך, ומניחים על תבנית עם נייר אפייה. שימו לב שממש חשוב ידיים רטובות.
7. אופים במשך 25-20 דקות או עד שיש צבע מעט זהוב ואוכלים באותו יום. אם לא אוכלים באותו יום מקפיאים ומחממים כשרוצים.
