מעט מאוד סרטים אמריקאים יכולים להתגאות בכך שהשפיעו על תעשייה שלמה בארה”ב כפי שעשה "דרכים צדדיות" במקרה של תעשיית היין בקליפורניה. בסרט שיצא ב-2004 והיה מועמד לאוסקר, מגלם פול ג'יאמטי סנוב יין שיוצא למסע בין כרמים בעמק הנאפה בקליפורניה ומגלה את טעמיו "המרגשים והעדינים" של הפינו נואר.
לא רק על התעשייה השפיע סרטו הקטן ועטור השבחים של אלכסנדר פיין, אלא על התרבות האמריקאית כולה. המונים נהרו לאזורים בהם צולם הסרט, בעלי יקבים שייצרו פינו נואר עוד קודם מכרו פתאום את המלאי שלהם בזמן שיא וכרמים חדשים צצו בכל פינה. עד כמה חשוב היה הסרט לתחום? לצד נסיקת הפינו נואר, הוא פגע במכירות של יינות מרלו, כי ג'יאמטי, בתפקיד בדיוני, אמר בכעס: "אם מישהו מזמין מרלו, אני עוזב. אני לא שותה שום פאקינג מרלו!".
קצת יותר מעשרים שנה אחרי, יקבים בקליפורניה ייצרו בשנה שעברה פחות יין מאשר בכל שלב ברבע המאה האחרונה. המצב כה חמור שלעתים קרובות בעלי היקבים מעדיפים לתת לענבים להירקב על הגפן מאשר לבצור אותם, כיוון שעל מדפי החנויות עומדים בקבוקים שלא נמכרו, והמלאי לא מתרוקן.
שפל של שני עשורים
ג'ייסון סמית‘, שניהל יקב משפחתי ששרד 51 שנה, החליט למכור אותו. סמית' כבר גידל ענבי פינו נואר כש"דרכים צדדיות" יצא ובשנים אחריו הגיע לרווחים הגדולים ביותר שלו, אבל ייצור הפינו בקליפורניה ירד ב-30 אחוז מאז 2021. כדי לשלם חובות ולהימנע מפשיטת רגל, סמית' מכר את הכרם המשפחתי שלו לחברת יינות גדולה, והוא מוכר את הציוד תמורת מזומן. "אין לי עכשיו שום דרך להרוויח כסף", אמר סמית' ל"ניו-יורק טיימס", בזמן שפועלים תולשים את ענבי הפינו נואר שהוא מגדל ושורפים כרמים.
מכירות היין בארה"ב נמצאות בשפל הגדול ביותר שלהן מזה יותר משני עשורים. האמריקאים שותים פחות באופן כללי, גם עקב שינויי סגנון חיים וגם על רקע אזהרות בריאות הציבור בדבר הסכנות שבאלכוהול. הירידה הגדולה ביותר היא בקרב צעירים. צריכת האלכוהול שלהם נמצאת בשפל היסטורי, אבל הם בעיקר נטשו יינות, ומעדיפים קוקטיילים בפחיות, סודה, בירות ומשקאות חריפים נטולי אלכוהול.
לפי סקר של "גאלופ", רק כמחצית מהאמריקאים בגילאי 18 עד 34 שותים אלכוהול. צעירים רבים בוחרים בסגנון חיים בריא, נמנעים מאלכוהול ומחפשים תחליפים חברתיים שאינם כוללים שכרות. צעירים שכן בוחרים לשתות, צורכים כמויות קטנות בהרבה - הממוצע שלהם עומד על פחות מ-3 משקאות בשבוע, הנתון הנמוך ביותר מאז אמצע שנות התשעים.
גם שיעור השתייה הכללי בקרב מבוגרים בארה"ב ירד ל-54%, הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות של גאלופ ב-1939. 53% מהאמריקאים מאמינים שאפילו שתייה מתונה מזיקה לבריאות (כמעט כפול מהמספר רק לפני שנה). בנוסף, גופים רשמיים כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO), הצהירו בשנים האחרונות כי "אין כמות בטוחה של אלכוהול", מה שביטל את המיתוסים הישנים לפיהם כוס יין יומית טובה לבריאות. כל זה אומר ששותי היין בארה״ב הם בעיקר אנשים מבוגרים וזו אוכלוסיה שמתמעטת בכל יום.
ארץ היין של קליפורניה, מקור לכל כך הרבה ספרות ושירה אמריקאיות נפלאות, מייצרת כ-80 אחוזים מהיין בארה"ב. לפי נתונים של איגוד מגדלי היין של קליפורניה, ב-2025 לא נקטפו בכלל יותר מחצי מיליון טון ענבים. בציר ענבי הסתיו החל החודש בקליפורניה ואלפי טונות שוב יישארו על הגפן. מאות יקבים נוספים צפויים להיסגר בשנתיים הקרובות. Au Bon Climat, יקב מיתולוגי בסנטה ברברה שמייצר פינו נואר כבר יותר מ-40 שנה - שחקני "דרכים צדדיות" ביקרו בו לפני הצילומים כדי ללמוד קצת - מתכנן להפחית את הייצור השנה. "ב-54 שנותינו בעסקי הענבים והיין, מעולם לא ראינו את כמות השינוי, המהומה והכאוס שמתרחשים עכשיו", אמר ל"טיימס" סטיב לור, נשיא אחת מיצרניות היין הגדולות ביותר בקליפורניה.
המכסים לא עוזרים
בעלי ברים וחנויות למכירת אלכוהול בקליפורניה מספרים כי צעירים שואלים יותר ויותר על אפשרויות ללא אלכוהול, וכבילוי חברתי הם מעדיפים קנאביס על פני יין. ספקים אחרים סבורים שהירידה במכירות נובעת בעיקר מכך שלקוחות, במיוחד צעירים, לא יכולים להרשות לעצמם מה שיכול להרגיש כמו מוצר יוקרה, ולא מדחייה של המשקה.
מכה נוספת הגיעה גם ממלחמת המכסים של הנשיא טראמפ. כמה מחוזות בקנדה, שהיו יעד ייצוא חשוב, אסרו על מכירת אלכוהול אמריקאי בתגובה למכסים.
למרות זאת, לא כולם בעשייה מיואשים. ג'יימי אראוג‘ו, בעלת יקב בנאפה ואלי, חושבת שמה שקורה עכשיו יעזור לתעשיה בטווח ארוך. "מה שאני רואה זה לא בהכרח משבר", אמרה ל"פורבס", "אני רואה תעשייה שעוברת כמה שינויים חשובים מאוד ואפילו חיוניים כדי שיהיה עולם יין בריא ובר קיימא יותר בהמשך. אני אוהבת את הצרכנים הצעירים החדשים האלה שדורשים שקיפות ואותנטיות, ושאכפת להם באמת ממה שהם מכניסים לגופם. זה ניקוי טוב ונחוץ גם לנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.26





